הרשם לניוזלטר
רוצה לקבל עדכונים בנושא הפרישה?
הרשם עכשיו וקבל את עידכוני החקיקה למייל שלך
שם מלא:
כתובת דוא"ל:
שלח
כל המידע בפרישה ובמעבר קריירה
מאמרים
פטור ממס
פטור ממס - בדיני המס קיימים שני סוגי הוראות: אלו שנותנות לאזרחים תמריץ, אלה שמוטלות כקנס. אחת הדוגמאות למתן תמריץ היא הפטור מהכנסות לנכה. בבסיסו, ההיגיון של מתן הפטור הוא לספק תמריץ לנכה בעל הפטור כדי שיחזור למעגל העבודה.
הדפס מאמר

פטור ממסבדיני המס קיימים שני סוגי הוראות:
  • אלו שנותנות לאזרחים תמריץ
  • אלה שמוטלות כקנס
אחת הדוגמאות למתן תמריץ היא הפטור מהכנסות לנכה. בבסיסו, ההיגיון של מתן הפטור הוא לספק תמריץ לנכה בעל הפטור כדי שיחזור למעגל העבודה. האמת היא שלמדינה הרבה יותר קל לחלק כספים במתן הטבות ולא דרך תקציב המדינה. השאלה היא האם מתן תמריצים היא הדרך הנכונה? האם נכון להעניק הטבות מס באמצעות מערכת המס? אולי טוב יותר בדרך של תמיכה ישירה או סובסידיה? כאן תמיד יהיה הדיון ה"פילוסופי": מה ידרבן אדם לצאת לעבודה: סובסידיה או הטבת מס? אני נמצא בין אלה שיאמרו כי אם כוונת המחוקק לקדם את הנכים ולהקטין את תלותם בחברה, הפטור הוא המתכון הנכון לכך.

פטור ממס 9(5): פוטר ממס הכנסה עיוורים ונכים. זאת בתנאי שנקבעו להם שיעור נכות של 100% או במקרים מיוחדים 90% נכות (90% לפחות מחמת שהנכה לקה באיברים שונים. האחוז הוא תוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי באיברים השונים - שבלעדיו היה נקבע 100% אחוז נכות). הפטור ניתן אך ורק לנכים שתקופת הנכות שנקבעה להם עולה על 184 יום.

והיה ונקבעה נכות לתקופה של 365 ימים או יותר, הפטור המוענק ניתן עד לתקרה קבועה, עד לסכום של 579,600 ₪. נקבעה נכות לתקופה שבין 185 ימים לבין 364 ימים, תקרת הפטור תהייה 69,480 ₪. הכנסה זו היא הכנסה מיגיעה אישית (עבודה, עסק).

פסקה ב' בפטור 9(5ב) קובעת שאם ההכנסה מיגיעה אישית של עיוור או נכה נמוכה מ 69,480 ₪, או בהעדר הכנסה כלל, במקרים הללו יינתן לו פטור ממס על הכנסה שמקורה אינו מיגיעה אישית  (עבודה, עסק), כמו הכנסה מריבית המשולמת מכספים שהופקדו בפיקדון, בתכנית חיסכון או קופת גמל אשר מקורם בפיצויים, או בכספי ביטוח שקיבל בשל פגיעת גוף עד לסכום כולל של 247,680 ₪.

הפטור הוא אישי ולא ניתן להעביר אותו לאחר. כאן המקום לציין את פסק הדין "רג'ה עודה" בו נקבע כי האלמנה לא זכאית לפטור 9(5), ממנו נהנה בעלה המנוח בהיותו נכה.

פטור 9(5) הניתן לנישום בהסדר פריסת פיצויים: בשנת 2011 פ"שת"א 5 נגד שרל שבטון. ביהמ"ש העליון קובע, כי סעיף 8(ג) 3) מאפשר הסדר פריסה "מהותי" של מענק הפרישה, ככזה המשווה את מצבו של הנישום למצבם של נישומים שהיו מקבלים בפועל את מענק הפרישה הפרוס על פני שנים כהכנסה פירותית. לפיכך, אם הנישום זכאי, בשנות הפריסה, לפטור על פי סעיף 9(5) יהיה המענק פטור ממס בשנות הפריסה. בלשון ביהמ"ש: "מכלול הנתונים שהובאו לעיל מוביל למסקנה, כי יש לפרש את סעיף 8(ג)3) לפקודה בנוסחו הנוכחי, ככזה המאפשר פריסה ממשית ומהותית של ההכנסה שהתקבלה בידי המשיבים על דרך שלמענקי פרישה – לשנים קדימה, תוך שמוחל עליה בכל אחת משנות הפריסה הפטורות). במילים פשוטות: יקבל בעל הסדר הפריסה החזר מס על כספי פיצויים שנפרסו, בכפוף לפטור המגיע לו 9(5).

בנוגע ליורשי נפטר נכה בעל פטור 9(5): מהו המס שיש להחיל על היורשים לאחר מותו? בכל הנוגע להכנסות, אם ההכנסות דווחו על בסיס מזומן (בסיס מזומן שבועי ותהא ההכרה בהכנסות ובהוצאות נקבע לפי תשלומים ותקבולים בפועל), סכומים שהגיעו לידי היורשים לאחר פטירת הנישום שמקורם היה בעסק או במשלח ידו ולא הגיעו לידו, אלא הגיעו לידי יורשיו - אלו ייחשבו כהכנסת היורשים שאינה מיגיעה אישית. שיעור מס שיחול עליה מוגבל ל- 40%.

הפרשי שכר של נפטר בעל פטור 9(5): הפרשי השכר יראו אותם כהכנסות הנפטר, אם נתקבלו בידי היורשים בשנת פטירתו, כלומר: אם היה זכאי לפטור לפני פטירתו יוכלו היורשים לממש את הפטור. לעניין הפרשי שכר בשנים שלאחר פטירתו, היורשים לא יהיו זכאים ליהנות מהפטור ולא יחושבו נקודות הזיכוי.

מענק מוות המשולם לשארי העובד: תקרת הפיצויים לה יהיו זכאים השארים עד לגובה שתי משכורות אחרונות ובמגבלת פעמיים תקרת הפטור לפיצויים בשנת הפטירה: (בשנת 2012: 11,950x2=23,900), תקרה זו תהא מוכפלת במספר שנות העבודה של הנפטר. יתר המענק החייב במס ייחשב כהכנסה מיגיעה אישית של השארים.

תכנון מס: למרות העובדה שהפטור אישי, ישנן דרכים בהם ניתן לתת לשני בני הזוג למצות את מלוא הפטור 9(5)(ב), תוך כדי שיוך הכנסה של בן הזוג שאינו בעל הפטור למי שהוא בעל הפטור. זאת באמצעות המנגנון של חישוב מאוחד.

פרשנות  לסעיף 9(5)(ב): הכנסת בעל הפטור מיגיעה אישית או שלא מיגיעה אישית, תהיה פטורה עד לסכום נקוב. השאלה היא מה קורה במקרה בו מקבל הנכה קצבה או כל הכנסה אחרת שהיא פטורה בדין ואינה נסמכת על הפטור 9(5), (כדוגמת פטור על קצבה, פטור מהשכרת דירה וכו').

לשון הפסיקה: "הייתה הכנסה מיגיעה אישית של עיוור או נכה כאמור נמוכה מ 69,480 ₪ או שלא הייתה לו הכנסה כאמור, תהיה פטורה ממס גם הכנסתו שלא מיגיעה אישית, עד לסכום כולל של 69,480 ₪". לצורך הדוגמא: נכה מקבל דמי שכירות של 35,000 ₪ ואין לו הכנסה מיגיעה אישית. סעיף 64ב(ב) לפקודה: הסעיף בפקודה שקובע שבני הזוג רשאים ביחד להודיע מיהו בן הזוג הרשום, בלבד שהכנסתו היא לפחות 25% מהכנסת בן הזוג. הגבר בעל ההכנסה של 35,000 ₪ ואילו אשתו בעלת הכנסה מיגיעה אישית (עבודה, עסק) של 130,000₪. בני הזוג עומדים בקריטריון, הכנסתו של הגבר עולה על 25% מהכנסתה של האישה. יוצא אפוא כי הכנסתו של הגבר מההשכרה למגורים = 35,000 ₪, הכנסה זו פטורה גם ללא הפטור הקבוע בסעיף 9(5)(ב). סך ההכנסות של שני בני הזוג 130,000₪ + 35,0000₪ = 165,000₪. הפטורים המגיעים: 35,000₪ הכנסה פטורה של שכ"ד בכפוף לתקרה הקבועה 2(6). הפטור המגיע בסעיף 9(5)(ב) 69,480 ₪. ביחד סך ההכנסה הפטורה 104,480₪. סך ההכנסה החייבת של האישה, לאחר ניכוי הפטור 165,0000₪ - 104,480ש"ח = 60,520ש"ח. הכנסה זו שתיוחס לבעל לא תחשב מיגיעה אישית ותהיה חייבת במס 30% לאחר שייקחו את נקודות הזיכוי המגיעות.


סרטון הדרכה פטור ממס



המאמר נכתב ע"י רן חובב מומחה למיסוי ופרישה

חזרה לרשימת מאמרים
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
072-222-3335, 054-7500405
הארבעה 21 בניין פלטינום ק.9 תל אביב

האתר עוצב ונבנה ע"י חברת קומסטאר פיתוח מערכות © כל הזכויות שמורות