הרשם לניוזלטר
רוצה לקבל עדכונים בנושא הפרישה?
הרשם עכשיו וקבל את עידכוני החקיקה למייל שלך
שם מלא:
כתובת דוא"ל:
שלח
כל המידע בפרישה ובמעבר קריירה
מאמרים
כלכלה אמוציונאלית–ווירוס המנהיגות
ההתרחשויות בשבועות האחרונים השיבו אותנו לחשיבה על כך שהאנושות היא בעצם ישות אחת: אוהבת את אותם הדברים ומפחדת מאותם הדברים. בני האדם נבדלים רק בכך שהם מחזיקים באמונות שונות אך מקווים להגשמת אותם חלומות
הדפס מאמר
 
כלכלה אמוציונאלית–ווירוס המנהיגות

כלכלה אמוציונאלית וירוס המנהיגותההתרחשויות בשבועות האחרונים השיבו אותנו לחשיבה על כך שהאנושות היא בעצם ישות אחת: אוהבת את אותם הדברים ומפחדת מאותם הדברים. בני האדם נבדלים רק בכך שהם מחזיקים באמונות שונות אך מקווים להגשמת אותם חלומות. הם שותפים לאותן תפילות ולאותן משאלות. כך יימצא יותר מהמשותף מאשר מהמפריד בין כל אדם ואדם, ללא תלות למיקומם בעולם. כל אחד מהם יהיה מודע גם לכך שלא יהיה כאן לנצח...

ומה חסר להם כרגע? מה הם רוצים עכשיו? כרגע נחוצה להם מנהיגות מאחדת, מכילה ומבינה. כזו שתוביל אותם לעתיד טוב יותר ובטוח יותר. תפקידה של מנהיגות כזו הוא להיות "ההורים של האומה". כאשר המנהיגים הופכים בעצמם לחלק מילדי הגן - יש בלאגן!.

ווירוס הקורונה, מלבד היותו איום בריאותי (למרות שכן עד כה לא ברור לחלוטין מהי פגיעתו האמיתית), חשף את ערוותם של המנהיגים בהרבה ארצות בעולם, תפקידה של מנהיגי האנושות הוא להראות שליטה במצבי קיצון ויכולת הנהגה. כרגע אין לנו מנהיגים גדולים, צופי פני האומה.

מתי זה ייגמר? מקריאה וניתוח של עשרות מאמרים ופרשנויות ניתן להניח כי האזהרות של מנכ"ל משרד הבריאות, על אלפי מתים, הוא תרחיש שכנראה לא יתממש. נראה (על פי מודלים מתמטיים) שאנחנו נמצאים כרגע בשיא המגיפה. גם אם בוחנים ביסודיות את הנתונים מאיטליה נראה כי גם שם הגיעו לשיא. במידה והאזרחים ימשיכו להישמע להנחיות הרשמיות נראה כי בתוך ששים יום נוכל להימצא במציאות טובה הרבה יותר. בכל אופן, ישראל נמצאת במרחק של כחודש ימים מההחלטה האם להעדיף כלכלה או בריאות. בנקודה מסויימת המשבר עלול להיזכר כמשבר חברתי ולא משבר בריאותי.

מתי יתחילו השווקים לעלות? הווירוס הוא גם כלכלי וגורם ל"תמחור-מאניה" לא ניתן לתזמן את השוק, אך ניתן לבצע הערכות כלכליות עם מרווח ביטחון ולרכוש מניות. המיליארדר וורן באפט כתב למשקיעים כבר בשנת 1966: "לאחר שמדד ה"דאו ג`ונס" ירד מרמת 995 נקודות בפברואר לרמת 865 במאי, התקשרו אליי כמה שותפים והביעו בפניי את חששם שהשוק הולך להמשיך לרדת חזק. זה תמיד מעורר אצלי שתי שאלות: אם הם ידעו בפברואר ש"דאו ג'ונס" הולך לרדת ל־865 במאי, למה הם לא שיתפו אותי בכך, כבר אז? אם הם לא ידעו בפברואר מה הולך להתרחש בשלושת החודשים הבאים, כיצד הם לפתע יודעים במאי? "נוסף לכך ישנם קולות נוספים- בדרך כלל לאחר ירידה בת 100 נקודות או יותר - שנוהגים להציע למכור את אחזקותינו ולהמתין עד שהעתיד יתבהר". נכון לכתיבת מאמר זה הפגיעה של הווירוס במורל הכלכלי ובשוק כלכלי גדולה הרבה יותר מהפגיעה בכלכלה הריאלית. ימים יגידו אם הערכה פרטית זו תתממש.

האם האנושות עומדת להשתנות? אל דאגה! אחרי הקורונה ישוב אפילו חוש הטעם... כלומר האנושות לא תעבור שינוי של ממש. כנראה שהיא תתייעל. אחת מהסיבות שהמדינות האסיאתיות ניהלו את משבר הקורונה ביעילות יתרה, היא הניסיון שיש להם במלחמה במגיפות. אירופה הניחה ושללה אפשרות שהווירוס יגיע אליה. אך הוא הפתיע והגיע. הכלכלה העולמית תישאר גלובלית ותתייעל. חברות הייטק רבות, חברות רחפנים ודומותיהן יהיו המרוויחות הגדולות מהשינוי של הסביבה העסקית.

המנהיגים חרדים, אז הם מפחידים: היפר אינפלציה? ראש הממשלה אמר שהוא מבקש להימנע מהזרמת כסף. זאת כדי לא לגרום להיפר אינפלציה בדומה לגרמניה של שנות ה-20. בנוסף אמר רוה"מ שאין לו כוונה לפצות את כל מי שניזוק מהמשבר: "אם יש כסף שרודף אחר מעט סחורות זה יגרום ל-היפר אינפלציה".  התרחיש של הסגר חונק ומצוקת אשראי עלול להביא למצב הפוך, שהוא דיפלציה - תופעה המאופיינת בירידת מחירים כללית ובעלייה בכוח הקנייה של הכסף, ביחס לקבוצה גדולה של מוצרים ושירותים. ירידת רמת המחירים ועליית כוח הקניה של הכסף נובעים מצמצום היצע הכסף בשוק. זה תהליך הרסני הרבה יותר למשק. הסיכוי לאינפלציה, בתרחישים שהממשלה מתארת מהזרמת כסף, הינו אפסי. הציבור נמצא בקיפאון, הגורם לריסון בהוצאות. ייקח זמן עד שהביטחון הצרכני יחזור. ראש הממשלה חושש והפתרון שלו הוא להפחיד אנשים שאינם בקיאים. בכל מקרה, ההערכה היא שישראל – כמו מדינות רבות אחרות -  תזרים הרבה כסף לשוק. בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים, שם הנזק משמעותי וכל יום הוא דרמה, בהיותם המעסיקים הגדולים ביותר במשק.

צריכים להיות מודאגים יותר מהקרקס הפוליטי המתרחש בישראל בימים אלה.

אירוע כלכלי היסטורי: המשק הישראלי זקוק להתערבות אגרסיבית מאוד. בנק ישראל החליט להדפיס כסף. המונח מוכר בשם "הרחבה כמותית". משבר כלכלי גורם בדרך כלל להתכווצות פסיכולוגית ולאירועים נפשיים המשפיעים גם על החלטות האנשים. זה שברשותו כסף שומר אותו ובעל נכסים מנסה להגן עליהם, גם במכירות פאניקה. הבנקים מעלים את הריבית על ההלוואות: לא כי הריבית עלתה אלא כי סביבת הסיכון העסקי עלתה. זאת ועוד תהליכים מורכבים גורמים למחנק אשראי במשק, המביא להעדר השקעות, לקיפאון כלכלי, למיתון ולאבטלה. "הרחבה כמותית", כלומר הדפסת כסף, היא כלי שעזרתו המדינה יכולה להזרים כסף למשק כדי להתמודד עם בעיית הנזילות ובמקביל לעודד את הבנקים לתת הלוואות. בכל פעם שבנק נותן הלוואה הוא בעצם מדפיס כסף. נוצר כסף חדש. בנקודת הזמן הזו הבנקים חוששים לתת הלוואות, בשל החשש מיכולת הפירעון. תפקידו של הבנק המרכזי הוא ליצור כסף חדש ולהכניס אותו למערכת. זה גם מה שעשה בנק ישראל השבוע. בפעולה הזו הבנק המרכזי בחר לייצר נזילות מראש הפירמידה - מהבנקים ומשווקים פיננסים. בשלב הראשון הכסף הזה אינו מגיע לעסקים בקשיים או לאזרחים. הרעיון הוא שהבנקים המרכזיים והמלווים ישרשרו בסוף את הכסף לעסקים הקטנים ולאזרחים. כדי שזה יקרה הבנק המרכזי בישראל חייב לעקוב, לעודד ולעיתים אף לחייב את התהליך של הנזלת המערכות והגעתם של הכספים לעסקים קטנים ולציבור.

הזדמנויות? לא דרוש אומץ כלכלי אלא היגיון כלכלי וקור רוח אמיתי, אין לשאול: "מהו הזמן הנכון לרכוש נכסי סיכון ומניות? "צריך לשאול בעניין התמחור ומרווח ביטחון. כמה דוגמאות: בנקים, חברות מימון חוץ בנקאי, טכנולוגיה או תעופה כמו דלתא איירלינס: חברת תעופה עם יחס חוב נמוך. חברות המייצרות רחפנים, (אני כבר רואה חנויות פיצה השולחות מגשי פיצה ברחפנים...),RADA, שבבים חכמים, INTEL, חברות ביטוח כמו "מגדל" או"כלל" בעלות מכפילי הון 0.3 (המשמעות של "מכפיל הון" הוא קניה של 1 ש"ח ב 0.3 ש"ח במקרה של חברת "מגדל"). ומה כל העולם עושה בעת בידוד? להשקיע בפייסבוק, באינסטגרם, באמאזון ודומותיהן.

סיכום: שתו מים! קחו אוויר, הישמרו מהדבקה. לי אישית כואב בגלל העדר מנהיגות וחוסר בגרות אצל אלה שאמורים לנהל את אזרחי ישראל - משני צדי המתרס הפוליטי. בעוד אחד מתבצר בתפקידו, האחר משולל אומץ מנהיגותי. אולי בשל אירוע הקורונה הציבור יבחן את מנהיגיו. הגיע הזמן למנהיגות אחרת, שונה. קרובה יותר, דואגת יותר, מתכננת יותר.

היחלשות השקל מול הדולר תסייע למשק, ככל הנשקף מהנתונים בעת כתיבת המאמר המשק הישראלי יחמוק ממיתון בשנת 2020 ואף ייתכן שיצמח. מיתון עלול לקרות רק במקרה של מכה נוספת לשוק, כגון התרסקות במחירי הנדל"ן.

לעניין השווקים: אומץ או היגיון כלכלי - שוק ההון הוא כמטוטלת בטווח קצר ומכונה רבת משקל בטווח בינוני וארוך. היו חכמים ושקולים.


רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
בזכותה של אשתי אני מה שאני.


הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

קרדיט תמונה:

krishna arts
חזרה לרשימת מאמרים
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
072-222-3335, 054-7500405
הארבעה 21 בניין פלטינום ק.9 תל אביב

האתר עוצב ונבנה ע"י חברת קומסטאר פיתוח מערכות © כל הזכויות שמורות