הרשם לניוזלטר
רוצה לקבל עדכונים בנושא הפרישה?
הרשם עכשיו וקבל את עידכוני החקיקה למייל שלך
שם מלא:
כתובת דוא"ל:
שלח
כל המידע בפרישה ובמעבר קריירה
מאמרים
הנער ש"מכה את השוּק": כיתת לימוד: ניהול השקעות לקראת/בעת פרישה: שיעור מס' 4
מה שווה חכמת הרב אם הוא אינו יודע להעבירה לתלמידיו? דרך – מהירות - זמן: כנער אהבתי את שיעורי המתמטיקה. לפני כל שיעור הרגשתי שאני עומד לקראת אירוע שיכול לאתגר את החושים שלי: ממש חידון. כשהמורה למתמטיקה צניצפר היה נכנס לכיתה היינו, כל התלמידים, מתוחים לקראת בואו.
הדפס מאמר
הנער ש"מכה את השוּק"
כיתת לימוד: ניהול השקעות לקראת/בעת פרישה: שיעור מס' 4
אגרות חוב

מה שווה חכמת הרב אם הוא אינו יודע להעבירה לתלמידיו?

הנער שמכה את השוק פרק 4 ניהול השקעות לקראת בעת פרישהדרך – מהירות - זמן: כנער אהבתי את שיעורי המתמטיקה. לפני כל שיעור הרגשתי שאני עומד לקראת אירוע שיכול לאתגר את החושים שלי: ממש חידון. כשהמורה למתמטיקה צניצפר היה נכנס לכיתה היינו, כל התלמידים, מתוחים לקראת בואו.

"שלום למורה צניצפר..." קראנו במקהלה והוא היה עונה: "שלום תלמידים, אתם יכולים לשבת!". כך היה מתחיל השיעור: המורה צניצפר היה רושם בגיר בעייה במתמטיקה על הלוח, מסתובב לכיתה ושואל: "נו, מי הבנדיט שיודע את התשובה?"
"אני, המורה!" עניתי.

 "חובב, שוב אתה? ומה התשובה?" הייתי "יורה" את התשובה.

המורה צניצפר נהג בכל פעם להביט בי ולשאול את אותה השאלה: "השכן לחש לך את התשובה?" (אילו ידעתי מראש, בתחילת השנה, כי יש סיכוי שישאל שאלה כזו, הייתי בוחר לשבת לבדי, בצד הכיתה... ומשיב לו בכל פעם: "לא המורה, אתה רואה שאין פה אף תלמיד שיושב לידי!").

בליבי ידעתי מה "לא מסתדר" למורה.  הרי לא ייתכן שכל המורים שופכים עלי קיתונות של הערות, אומרים שאין לי עתיד ואין לי תקנה. דווקא בשיעורי המתמטיקה זכיתי לבלוט. בעיני המורה צניצפר  זה היה פשוט לא הגיוני - ואז הייתה מגיעה השאלה שלו: "טוב, בוא והראה לי את הדרך לפתרון."

עליה אל הלוח העלתה בי תמיד חששות רבים. חששתי לעלות ולכתוב על הלוח מול כל הכיתה. חששתי שמא תהא לי שגיאת כתיב. "המורה, אני מבקש שלא לעלות ללוח - אבל זאת התשובה שלי".

"נכון, רן. זאת באמת התשובה, אבל איך אדע שאתה באמת הגעת לבדך לתשובה, אם לא תראה לי את הדרך?"

באותם רגעים מביכים כעסתי: מדוע המורה צניצפר אינו מבין?
לימים בגרתי, למדתי והבנתי:  זו לא המתמטיקה, זו נפש הילד... שאותה המורה לא טרח להבין.
 מעבר לכך, היום אני יודע שבחיים, כמו במתמטיקה, התוצאה היא רגע אחד חולף בתהליך, שהושגה בדרך ארוכה ומתמשכת. הרצון של חלק מהאנשים לעקוב גם אחרי הדרך אינו בעבור התוצאה, אלא כדי שהם עצמם יוכלו לפסוע באותן הדרכים - כאשר הם יודעים לאן הן מובילות.

אם האדם בוחר, במהלך חייו להיות "מחשב אישי", איש לא ישאל אותו כיצד הגיע לתוצאה. אם הוא יבחר להיות יועץ, המנהיג ומדריך בני אדם אחרים, חכמתו תתבטא לא רק בידע, אלא בהיותו מסוגל לחלוק את הידע הזה - ובעיקר להראות את הדרך אליו. התוצאה שייכת לאדם והיא חולפת. הדרכים שייכות לאנושות כולה ורבים יוכלו ללכת בהן. 

צא ולמד: אגרות חוב

מה היא אגרת חוב (אג"ח): "נייר ערך" הינו חוזה בו מתחייב הלווה (מוכר האג"ח) למלווה (קונה האג"ח) כי בתמורה לכספו הלווה מתחייב לשלם ריבית הרשומה באג"ח. בסוף משך החיים הממוצע (מח"מ) של האג"ח הוא ישלם לקונה קרן וריבית.

מדוע לווים העסקים כספים בבורסה? לצורך מימון להרחבת הפעילות העסקית של החברה.
זוכרים את ה"גלידריה של רום"? רום החליט לגייס הון של 5,000,000 שקלים לצורך מימון "פיצוח עסקי" של הגלידריה

כיצד יכול רום לגייס את הכסף?
  1. הלוואה בנקאית: לצורך זה רום ייגש לבנק וייפגש עם בכירים במערכת הבנקאית. הבנקאים יבצעו בדיקת כדאיות כלכלית לעסק הגלידריה של רום (ראו שיעור מספר 1) ועוד  בדיקות מקיפות. זאת במטרה לוודא שהם יהיו מוכנים להלוות סכום כזה לגלידריה.
     
  2. הנפקת אגרות חוב: הפעם המלווים את הכסף הם משקיעים: הציבור, אנשים פרטיים, חברות המנהלות כספי משקיעים, חברות המנהלות כספי חיסכון פנסיוני ומשקיעים נוספים. לצורך גיוס הכסף באגרות חוב יהיה על רום למנות לעצמו חברה העוסקת בחתמות. דרכה יגויס ההון מהמשקיעים בבורסה. החתם מנהל את כל התהליך, תוך כדי שהוא דואג לשווק את אגרות החוב. כך בעצם החתם הוא הערב להצלחת הנפקת אגרות החוב של רום. אם לא יצליח למכור את כל אגרות החוב של רום, הוא ירכוש בעצמו את החלק שיועד למשקיעים. אין חובה להשתמש בשרותי החתמות, אך יש לכך יתרון ברור: בדרך-כלל החתמים לא ייטלו על עצמם מחויבות לשווק את אגרות החוב, אם לא בדקו קודם והם בטוחים ביכולתם לשווק אותן. בנוסף, חברת החתמות חתומות על תשקיף (שהוא הצעה של אגרות החוב לציבור) ויש להן אחריות לכל נזק שעלול לקרות - כמפורט בתשקיף ההצעה. חברת החתמות גובה בדרך כלל אחוז מסכום הכסף שגויס באגרות החוב.
     
  3. משך תקופת אגרת החוב: 10 שנים. הריבית שתשלם אגרת החוב היא בת 5%. על כן כל משקיע שרכש אגרת חוב במחיר 5,000 ₪ ל-10 שנים יקבל 5% לשנה על אגרת החוב: כל שנה הוא ירוויח 250 שקלים. אגרת החוב משלמת בדרך-כלל בכל רבעון (שלושה חודשים) את הריבית השנתית, כך שאם הגלידריה של רום תשלם 250 ₪ כל רבעון, כל משקיע שקנה אגרת חוב אחת יקבל 62.5 שקלים. כך יקבל את הריבית לתקופת חיי אגרת החוב שהיא כאמור 10 שנים. בסוף התקופה המשקיע יקבל את הקרן שאותה השקיע, בסך 5,000 ₪ בתוספת הריבית שהיא 5%, כלומר עוד 62.5 ₪ .
מי מנפיק אגרת חוב? ישנם גופים רבים ושונים המשתמשים בגיוס. דרך כלל ניתן לאחד אותם תחת הכותרות: אגרות החוב של חברות, או אגרות חוב של מדינות.

חברות זקוקות לגיוס הון אינם מסוגלות להדפיס כסף. הן מחויבות לגייס הון או דרך הלוואה בנקאית או גיוס הון בהנפקת אגרות חוב.

מדינות: הן מגייסות כסף באופן בדומה לחברות. באופן שגרתי ובהעדר כל אירוע, המדינה תפרע את חוב אגרת החוב שלה באותה הצורה שפורעת החברה. ההבדל הוא שאם מדינה נקלעת למצוקה כלכלית וכדי להחזיר ולעמוד בהתחייבויות למשקיעי האג"ח, היא יכולה להדפיס כסף כדי לשלם למשקיעים. (כאמור: פעולה שחברה עסקית אינה יכולה לעשות). לכן יש המחשיבים השקעה באגרת חוב מדינה כחסרת סיכון כלל, בגלל האפשרות של המדינה להדפיס כסף (ולגרום באותה הזדמנות לאינפלציה!).

האם אגרת חוב נסחרת בשוק? ישנן אגרות חוב שאינן סחירות וישנן אגרות חוב הנסחרות בבורסה, כ"הלוואה נסחרת" מרגע הנפקתה.

מהו פוטנציאל הרווח מאחזקת אגרת חוב?: פוטנציאל הרווח מאגרות החוב מתחלק לשניים: 
  1. רווח/הפסד הון: משקיע רוכש את האג"ח במחיר-שוק: נניח 100 ₪. במידה ויממש את האג"ח ב-80 ₪ ירשום הפסד הון. אם ימכור ב-120 ₪, ירשום רווח הון. 
  1. ריבית: משולמת בתקופת אחזקת אגרת החוב. אם רכש המשקיע אג"ח בשוויי 1,000 ₪ ונניח כי אין כל שינוי במחיר האג"ח במשך כל תקופת האחזקה, הוא יקבל 1,000X4% = 40 ₪ לשנה. בסוף תקופת "חיי האג"ח" ( מח"מ) החברה שהנפיקה את האג"ח תרכוש אותו בחזרה ב 1,040 ₪.
סיכונים באגרת חוב: אין השקעה שהיא נטולת סיכון לחלוטין וכך גם השקעה באגרות חוב. עיקריי הסיכונים הם:
  1. החברה או המדינה תיקלע למשבר כלכלי. הסיכון באחזקת אגרת חוב של חברה יכול להיות בעקבות שינוי במדיניות הניהול ובלקיחת סיכונים עסקיים  גבוהים יותר. באג"ח של המדינה יכול להיווצר משבר בשל מלחמה או אירוע חריג. ישנן חברות המדרגות את הסיכון באחזקת אגרות חוב של חברות. במידה ודירוג האשראי של החברה הורד, הדבר מעיד על סיכון עסקי הטמון בחברה ומחיר אגרת החוב שלה עלול לרדת. במידה ודירוג האשראי של החברה עולה, דבר המעיד על איתנות פיננסית ומחיר אגרות החוב שלה עשוי לעלות.
     
  2. שינויים בסביבת (עליה, ירידה) הריבית. הריבית שנקבעת בהנפקת אגרת החוב יש בה שיקולים רבים. העיקר בהם הוא סביבת הריבית הנהוגה במשק ליום ההנפקה. כך יכול להיות שאגרת החוב של הגלידריה הונפקה ב 5% ולאחר שנה הריבית ירדה ל 3%. המשקיעים שרכשו את אגרת החוב מחזיקים בנכס אטרקטיבי שהרי כל המשקיעים האחרים מחזיקים אגרות חוב 3%, בעוד הם רכשו אגרת חוב של 5%, כך שערכה של אגרת החוב שלהם יעלה בשוק. ככלל, עליית ריבית עלולה לגרום לירידת מחירים באגרות החוב וההפך: ירידת ריבית עשויה לגרום לעליית מחיר אגרות החוב
     
  3. אינפלציה: אם המשקיע רכש אג"ח המשלם ריבית 5% והאינפלציה 4%, כל הרווח שלו הוא 1% (5%-4%) בחישוב ערך אגרת החוב חשוב מאוד לקחת בחשבון את סביבת האינפלציה.
 
מה קורה אם השקעתי באגרת חוב והעסק/ מדינה פשטה רגל?
מדינה: כסף הוא משאב כלכלי. בעת מצוקה או משבר כלכלי מדינה יכולה להדפיס כסף ולהחזיר את החוב למשקיעים שרכשו את אגרות החוב שלה. דבר  זה עלול לגרום לאינפלציה או למשבר חוב גדול. לעיתים הוא עלול לגרום לירידת ערכן של אגרות החוב של אותן המדינות.

חברה: במקרה של חוסר יכולת לפרוע את התחייבות של החברה למחזיקי אגרות החוב שלה ולשלם להם את הריבית, ישנה הגנה חוקית שמטרתה להגן על המשקיעים, במקרה של פשיטת רגל. ההגנה מתבצעת בדרך-כלל במתן עדיפות בפירעון החוב למחזיקי האגרות. לחילופין ייתכן שנכסים יימושכנו לטובת מחזיקי אגרות החוב.
 
האם אגרת חוב מסוכנת כמו מניה? קיימים מחקרים רבים בהם נמצא כי השקעה באג"ח בלבד - הנחשב כאפיק סולידי - יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר מהשקעה בתמהיל הכולל גם אג"ח וגם מניות. אג"ח, כמו מניות, הן בעלות רגישויות גבוהות לשערי הריבית. בעיקרון, אין להרתע מהשקעה באגרות חוב.

דוגמאות לסוגי אגרות חוב:
א. ריבית קבועה: הריבית קבועה ויכולה להיות צמודה למדד (האינפלציה) או למטבע חוץ דוגמת הדולר האמריקאי.

ב. ריבית משתנה: הריבית המשולמת אינה קבועה ומשתנה מול נכס בסיס כלשהוא (נניח המדד). לאורך חיי האג"ח הריבית יכולה להשתנות בתקופות קבועות מראש (כל רבעון או בכל חצי שנה) מספר פעמים.

ג. קונצרניות:  מונפקות על ידי חברות

ד. צמודות מדד: בדרך-כלל למדד מחירים לצרכן (אינפלציה).

ה. מדינה: מונפקות על ידי מדינות.

ו. להמרה: ניתן להמיר (להחליף) לנכס אחר: בדרך-כלל למניות של החברה. יחס ההמרה נקבע מראש. ישנן אגרות חוב להמרה המשלמות גם ריבית בתקופת אחזקתן.
 
אגרות חוב, פרישה וניהול כספים
האם משקיעים בפרישה צריכים להשקיע באגרות חוב: נדמה כי לעתים הפרישה ואגרות חוב קשורים אחד לשני. ככל שאדם מתקרב לגיל פרישה כך הוא שומע יותר על השקעה באג"ח, על כך שמניות נקשרות לסיכון ואגרות חוב להשקעה בטוחה. האם זה נכון? 

אחד הפרמטרים החשובים ביותר בניהול הסיכון בהשקעה באגרות חוב הוא היכולת של המדינה או החברה שאת אגרות החוב שלהן שוקלים לרכוש. ככלל, אגרות חוב של מדינות נחשבות להשקעה בטוחה יחסית, אך בדומה לדירוג החברות לפי הסיכון בהן, כך גם במדינות: ברזיל וגרמניה הן שתי מדינות המנפיקות אג"ח, אך רמת הסיכון בהן שונה: גרמניה היא מדינה חזקה ויציבה, לעומת ברזיל. מאזן זה נותן את היחס שבין השקעה באגרות חוב של גרמניה או של ברזיל ומשפיע ישירות על גובה הריבית שהמשקיע יקבל. ככל שנכס הבסיס - במקרה הזה מדינה חזקה ויציבה יותר - הריבית  שמושפעת מהסיכון תהייה נמוכה יותר.

אותם הפרמטרים קיימים גם בשיקולי ההשקעה באגרות חוב של חברות. ככל שהחברה יציבה יותר רמת הביטחון תהייה גבוהה יותר והריבית נמוכה יותר. לדוגמה אגרות החוב של בנק הפועלים מול אג"ח אפריקה ישראל.

ההשקעה באגרות חוב בניהול כספי פרישה יכולה להיות דרך מתוחכמת להגדלת את התשואה בתיק ההשקעות, תוך כדי שליטה על הסיכון ותנודתיות התיק. היתרון המובהק של השקעה באגרות החוב הוא תשלום הריבית. ישנם שיקולים שונים להחלטה באם לרכוש את אגרות החוב או את המניות של החברות, דוגמת סיכון או תשואת דיבידנד / סקטור.

אג"ח פרישה וסיכון: ה"תיאבון לסיכון" גדל ככל שהריבית חסרת הסיכון קטנה יותר. ישנן מניות שהשקעה בהם תחשב פחות מסוכנת מהשקעה באגרות חוב.  על-כן השאלה אינה "אגרות חוב או מניות", אלא היכולת של מנהל התיק בפרישה לנהל סיכון ולגלות רגישות לתנודתיות.

רכישת אג"ח או קרנות? ניתן לבצע ישירות השקעה באגרות חוב ברכישה ישירה או ברכישת קרנות נאמנות / תעודות סל, או קרנות מחקות המתמתחות באגרות חוב. היתרון הבולט שלהן הוא הפיזור הגדול אליו נחשף המשקיע בהשקעה דרכם. מאידך, השקעה בהן כרוכה בתשלום דמי ניהול גבוהים יחסית, הבאים על חשבון הרווחים.

ככלל, ככל שהמשקיע מעדיף להיחשף לסיכון תמורת הסיכוי לתשואה ואינו מיומן מספיק בבחירת אגרות החוב, עדיף שייחשף דרך קרן נאמנות. ככל שהמשקיע כספים בפרישה מעוניין בהשקעה באגרת חוב בטוחה בעלת תנודתיות נמוכה, יוכל לרכוש בעצמו את אגרות החוב.

אג"ח ומיסים:
אג"ח לא צמודה בריבית שקלית: 15% מס על הרווח הנומינאלי (לא מנכים את המדד/אינפלציה מהרווח) מס הכנסה המוטל על כל הרווח הוא 15%

אג"ח צמודה בריבית שקלית:  20% על הרווח הריאלי (מנכים את האינפלציה/מדד מהרווח) על הפער העודף מחייבים מס 20% .

קיזוז הפסדים: סעיף 92 לפקודת מס הכנסה מתיר קיזוז בין הפסדי הון בבורסה לרווח הון בבורסה כולל שבח, מקרקעין, מני"ע זרים, הפסד הון מני"ע ריבית ודיבידנד.

סיכום: קיימת כדאיות ברורה לשלב אג"ח בתיק ההשקעות בפרישה, אך - כמו בחיים - אפילו חציה במעבר חצייה ובאור ירוק אינה ערובה לחצייה בטוחה  יש לבחור את אגרות החוב בקפידה.
 
בהצלחה.
רן חובב, מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם. בזכותה של אשתי אני מה שאני.
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ, המידע המוצג הוא לידיעה בלבד, ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ולא מתחייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידיה עושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
 
קרדיט תמונה:

https://pixabay.com/en/money-dollars-success-business-1428594/
 
חזרה לרשימת מאמרים
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
072-222-3335, 054-7500405
הארבעה 21 בניין פלטינום ק.9 תל אביב

האתר עוצב ונבנה ע"י חברת קומסטאר פיתוח מערכות © כל הזכויות שמורות