הרשם לניוזלטר
רוצה לקבל עדכונים בנושא הפרישה?
הרשם עכשיו וקבל את עידכוני החקיקה למייל שלך
שם מלא:
כתובת דוא"ל:
שלח
כל המידע בפרישה ובמעבר קריירה
מאמרים
הגנה והתקפה
בחייו של אדם יש מעברים ממעגל אחד למשנהו: בתחילת דרכו הוא יוצא מרחם אמו היישר לתוך מגבת חמה שמניחה המיילדת על בטנה של האם. כמובן שהרך הנולד אינו יכול לדאוג לעצמו. יש כאלה שעושים זאת עבורו. כשהתינוק גדל...
הדפס מאמר
איך מגדילים את ההכנסה ומגנים עליה, טרם פרישה.
הסוד: הגנה / התקפה... עשר שנים לפני מועד הפרישה המתוכנן!

בחייו של אדם יש מעברים ממעגל אחד למשנהו: בתחילת דרכו הוא יוצא מרחם אמו היישר לתוך מגבת חמה שמניחה המיילדת על בטנה של האם. כמובן שהרך הנולד אינו יכול לדאוג לעצמו. יש כאלה שעושים זאת עבורו. כשהתינוק גדל, נכנס בשער גן הילדים ולאחר מכן לבית הספר, הוא כבר מתחיל לשאת באחריות - אך תמיד יש מישהו לצדו, לתמוך בו: הוריו ומוריו העוקבים אחריו, מתבוננים ומוודאים שהדברים מתנהלים כשורה. הנה הבחור יוצא ממסגרת בית הספר והלימודים, משרת בצבא (שוב בהשגחה!) ומתחיל מעגל חיים חדש: מחליט להמשיך בלימודים אקדמאיים, מתקדם ולומד מקצוע במסגרת שבה בחר, מתחתן ובונה מסגרת של חיי משפחה. הוא עובד שנים ארוכות, מקבל את שכרו - אך מקום העבודה הוא זה הנושא באחריות להפרשת כספים ולאגירת הזכויות שלו. כך הוא מורגל לעבור ממסגרת אחת לשנייה: כולן תומכות והדבר יוצר הרגלים: (לצערי, כמעט כל שבוע אני שומע, מאנשים שכאלה, את המשפט: "מעולם לא פתחתי את תלוש השכר!"...)

בפעם היחידה שהעובד מוצא עצמו לבדו היא בעת הפרישה. שם כבר הוריו התומכים אינם, או שאין בכוחם לעזור. ילדיו עסוקים בחייהם, במסגרות שלהם עצמם. כך גם חבריו. הוא נמצא שם ממש לבדו בפעם הראשונה. לפתע הוא צריך לקבל החלטות שחלקן גורליות. החלטות שיכריעו את עתידו ועתיד משפחתו - והוא שם לבדו ללא תמיכה. רוב הפורשים אינם מכירים את עולם המיסים ותחום ניהול הכספים זר להם. דווקא עתה, בתקופה קריטית זו, נדרשים הפורשים לקבל החלטות שאינן מבוססות על הידע שלהם ולא מוכרות להם מ"עולם התוכן" שלהם, ללא תמיכה ועזרה.
מעולם הספורט מובאות כאן לפניכם, במאמר זה, שתי מילים הטומנות בחובן את הסוד הכפול:

  • איך לשמור ולהגן על החסכונות במהלך השנים.
  • איך לקבל החלטות שתעזורנה להגדיל את ההון הנחסך.
זאת ללא תלות באחרים.
המילים הן: הגנה והתקפה.                                                               
כדי להצליח ביישומן יש לאמץ אותן ולהשתמש בהן כבר כעשר שנים לפני מועד הפרישה המתוכנן.

הגנה:

ספירת מלאי: כל חברה מסודרת מנהלת מלאי ומחויבת בחוק לערוך מדי שנה ספירת מלאי. המלאי הוא נכס במאזן של החברה. ואתם? מתי ערכתם לעצמכם ספירת מלאי לאחרונה?

לפני שמתכננים ובונים תוכנית הגנה, רצוי לדעת על מה מגנים. כדי לדעת זאת חייבים לערוך רישום מדויק: גיליון שבו טבלת "מאזן" מסודרת. בצד אחד שלה יש לרשום את כל יתרות הנכסים הפיננסיים, מכל המקורות –ספירת מלאי החסכונות, מדויקת ומפורטת שמכילה את כל האינפורמציה הנחוצה: יהיו כלולים בה שם קופת/קרן החיסכון, מספר הזיהוי שלה, שם בעל החשבון (אישה/בעל), הנזילות שלה, הטווח והנחיצות. הצד השני של טבלת המאזן יהיה צד ההתחייבויות, שממנו ניתן לשאוב את המידע אודות מצבת החובות. הנטו שבין יתרת הנכסים ליתרת החובות היא השווי המאזני שלכם. זו תהיה נקודת הפתיחה. ללא ספירה שכזו ב"טבלת מאזן" אין לעבור לשלב הבא!

מחשב מסלול: אם המטרות שלכם תהיינה ברורות ההחלטות שלכם תהיינה קלות יותר. הדרך הנכונה ביותר שלא ללכת לאיבוד היא להצטייד במפה המתאימה. אחד המשברים הגדולים בחיים מתרחש כאשר מפתחים ציפיות שאינן מתממשות. אם מדובר בהצגת תיאטרון שהוחמצה, תמיד ניתן לרכוש כרטיס אחר. כאשר מדובר בחוסר התאמה בין ההכנסות להוצאות, באירוע הפרישה ולאחריו כבר לא ניתן לעשות שינויים והתאמות. התכנון ארוך הטווח מחייב שלפחות עשור לפני הפרישה יש צורך ביצירת מפה: אילו הכנסות צפויות ומהן ההוצאות החזויות. על ההוצאות יש להוסיף מקדם ביטחון של 15%-20% לפחות. כאשר נערכים מראש ניתן להגן על הנכסים ולדעת אודות תזרים ההכנסות הצפוי בפרישה. בהתחשב בתוחלת החיים העולה, את התזרים יש לתכנן לתקופות של למעלה מ- 20 שנה!

גורמים משתנים וגורמים קבועים, או: "אני צריך / אני רוצה": במידה ונדרשות התאמות במסלול ההוצאות, יש להכין רשימה של גורמים הנמצאים בשליטה מידית ולהבדיל - כאלה שאין כל שליטה עליהם. כך ניתן לבחור היכן לבצע את ההתאמות. קיימים גורמים  משתנים כמו עלויות המחיה, מקום המגורים וגורמים שלא ניתן לשלוט בהם כמו מצב כלכלי משתנה, שינוים בשער הריבית ועוד. את ההתאמות בתזרים ההוצאות חייבים לבצע בגורמים המשתנים. כלומר: אם מגיעים למסקנה כי התזרים החודשי אינו מספק, התגובה הקלה ביותר תהיה להעלות את יעד התשואה. אך ביחד אתה עולה גם הסיכון. התגובה הנכונה יותר תהיה לבצע התאמה בגורמים הנמצאים בשליטה והוצאות שניתן לבטל או לדחות, במקום לקחת סיכונים בלתי מחושבים.

ריבית על ההון: בעבר הייתה בישראל פנסיה אחת. כיום, הרוב המכריע של הפורשים אינו מודע לכך שהוא חי מתזרים של מזומנים. עם השנים תפחה ותפסה את מקומה הריבית, כמחליפה של הפנסיה המסורתית. הפורשים הפכו להיות ל"ציידי ריבית". המטרה היא לעשות שימוש בריבית הריאלית (מעל לגובה האינפלציה), כך שאם בשנה אחת האינפלציה היא בת 1% והריבית היא בת  5%, המרווח הריאלי לשימוש הוא 4%. אם בשנה אחרת האינפלציה תעלה ותגיע ל- 5% והריבית תישאר בת 5% הפורש בעצם "אוכל" את קרן החיסכון ואינו שומר על ערכו של הכסף. ישנם הרבה גורמים בלתי ידועים המשפיעים על המשתנים האלה: האינפלציה, השווקים, הריבית, כלכלת ישראל וכלכלת העולם, שיעור הריבית במשק, תוחלת חיים ועוד, לא תמיד יגיע העובד לפרישה בשנים (כמו עכשיו) שבהן השווקים עולים, אך הפורשים העתידיים מחויבים בהנחת עבודה שהיא ריבית שנתית בת 4% לפחות.

טווח בינוני / טווח ארוך: יש חובה לנתח את השימוש בכספים לטווחים: הבינוני והארוך. לדוגמה: זוג פורשים מנהלים רמת חיים בעלויות של  15,000 ₪ נטו לחודש. שניהם בעלי קצבאות פנסיה וביטוח לאומי המכניסות ביחד 11,000 ₪. לצורך השלמת הפער נדרשים עוד 4,000 ₪ הנאכלים מההון שנחסך.

בהנחה שלזוג חסכונות פנסיוניים בסך 1,800,000 ₪ ומתוכם סכום של 1,200,000 ₪ מחושב כמיועד לניהול תזרים המזומנים ומנוהל בהתאם, יישאר ברשותם סכום של 600,000 ₪ שהוא זה שבו ניתן לבצע מדינות ניהול שונה ולהתאים את הניהול לטווח. אין זה אומר שיש לייעד את כל הסכום הזה להשקעה בנכסי סיכון, אך זה אומר שכאשר ישנו מומנטום חיובי להשקעה באפיק מנייתי, לדוגמה, ניתן להקצות אליו אחוזים גדולים יותר מאותו הסכום. מדיניות כזו דווקא מפחיתה את הסיכון, שכן הסכום לו זקוקים לתזרים המחיה השוטף כבר יועד מראש. ניהול נכון של הסכום העודף מעלה את פוטנציאל הסיכויים להגדלתו, בחלוף השנים.

פערים: לקיחת סיכונים היא נטייה אנושית, הבאה לעתים על חשבון חוסר כיסוי פיננסי. ניתן לקחת סיכונים בגיל צעיר: הזמן הוא מרפא מצוין לאלה שיש להם אותו... אדם צעיר יכאב את ההפסד אך ילמד את הלקח, יתאושש וישתקם."זמן הפציעות" של המבוגרים יותר הולך ומתקצר!

אחת מהטעויות הנפוצות בתחום הכלכלי היא שמנסים להתגבר על חסרים על ידי לקיחת סיכונים. כאן מחכה לכם פקודה ולא בקשה: אל תעשו את זה! זאת הדרך הגרועה ביותר לסגירת פערים. לפעמים לקיחת סיכונים מצליחה, אך במקרים רבים היא עלולה "להתפוצץ בפנים" ולהשאיר את המסתכן עם פחות משהיה לו קודם. נבון יותר יהיה להתאים את רמת החיים לתזרים הצפוי.

לחסוך זה לא "כיף": בעולם החומרי של ימינו, מרבית האנשים מרגישים מתוגמלים על ידי קניות בלתי פוסקות: מרכישה לרכישה הבאה. החיסכון - בהגדרה - הוא בדיוק הדבר ההפוך. סיסמאות מוכרות, כמו "כסף לבן ליום שחור" נשכחות ומתאדות במהירות מול תאוות הקניות והרכישות. כדי לקבל פרופורציה ולחזות את העתיד, רצוי ליצור הולוגרמה עצמית: כיצד ניראה כאשר נתבגר... בצפייה בדמות בוגרת של עצמכם ניתן יהיה לראות  את העתיד שלכם במו-עיניכם ולהתחיל לדאוג למצבו הכספי של האדם בתמונה - אתם עצמכם.

יד מקצועית: מצב שבו חוזרים שוב ושוב על אותה הפעולה אך מקבלים תוצאה שונה הוא אקט לא חכם. כדאי להיות מודעים לעובדה שיד מקצועית, מומחית בתחום, תוכל להוביל בבטחה. מומלץ שלא להסס ולמצוא איש מקצוע, יועץ שיהיה גם שותף אמיתי לחתירה ליעדים הכלכליים.
"החוכמה בחיים היא לא להשיג את מה שרוצים, אלא לשמור מה שלא כדאי להפסידו"
 
התקפה:

"רגל על הגז": בשנות ההשתכרות החזקות, כעשור לפני גיל הפרישה, רצוי וכדאי לפתוח מבערים ולהאיץ. עכשיו, כאשר הצאצאים גדלו, זו העת להשקיע יותר בעבודה, לעבוד שעות נוספות, להחליט שלא מנצלים את היכולת למשוך חסכונות, קרנות השתלמות, קופות גמל: ליעד את כולם כסכומי כסף הנחסכים לפרישה.

טפחו והצמיחו תיק השקעות: לפחות כעשר שנים לפני הפרישה. זה הזמן  להתחיל ולטפח ביתר שאת את המקורות ההוניים שיעמדו לרשותכם בעתיד. ישנן דרכים רבות ומגוונות לכך, אך ראויה לציון מיוחד האפשרות הבאה: בכל חברת ביטוח מתנהלות "פוליסות פרט" ציבור החוסכים כמעט ואינו מודע ליתרונות העצומים הגלומים בהן. לכל חוסך וחוסכת פתוחה הדרך לפתוח לעצמם פוליסת פרט. מומלץ לקרוא לה בשם "הון לפרישה". ניתן להפקיד בהכל סכום שהוא: כמה שרוצים או יכולים. אין כל מחויבות לסכום ההפקדה והנזילות היא מידית. ניתן להתאים את הסכום המופקד מדי חודש, בהתאם ליכולת. בפוליסות הללו ישנם מסלולי השקעה שונים התואמים כל מצב בשוק ההון.

בהנחה שזוג קרא את המלצתי, קיבל החלטה ורכש "פוליסת פרט" שכזו. במשך עשר שנים הם הפקידו בכל חודש 3,000 ₪ לחיסכון. הסכום שיצטבר להם בתום התקופה יהיה כחצי מיליון שקלים. כסף זה יוכל, לאחר מכן, להיות מיועד לצורך רכישת נכס או קבלת ריבית "אנונה": כל תהליך שיוכל להיות מתורגם להגדלת ההכנסה בפרישה.

תוספת יוקר: אלה המצליחים להתבסס על תזרים ההכנסות בפרישה רק מתשלומי פנסיה וקצבה הם במצב מצוין. במקרים רבים המציאות הקיימת שונה לחלוטין: יותר ויותר גמלאים חיים בהסתמך על תזרים מזומנים. כאשר העובד מועסק, הפיצוי לעלייה ביוקר המחיה יכול להיות מעוגן בהסכמי שכר, בהעלאת שכר, בתשלומים שוטפים של המעסיק לחסכונות ועוד. כאשר העובד פורש, כל האחריות והדאגה ליוקר המחיה מונחת על כתפיו. אחת הדרכים להתמודד עם האתגר הזה הוא חיפוש מתמיד אחר חברות יציבות המחלקות דיבידנדים. רוב החברות מחשבות את תשואת הדיבידנד כך שתהייה גבוהה מקצב האינפלציה. בחירה מדודה והערכה נכונה של החברות יכולה לספק תזרים מזומנים מכובד ושמירה על ערכו הריאלי של הכסף בהתאם לצמיחת החברה. אסטרטגיה כזו מחייבת מעקב צמוד אחר הנתונים. ישנן חברות בבורסה, גם בישראל וגם בחו"ל, שחילקו ועדיין מחלקות דיבידנדים בשיעור מכובד

אחוז החיסכון: צריך להיות רבע (25%) מהשכר! יש להקפיד על כך שלפחות רבע מהשכר מופנה לחסכונות: אם במסגרת המעסיק ואם דרך השלמות עצמאיות. אם התמזל מזלכם, אחוז מסוים נחסך כבר במסגרת הסכם השכר שלכם. ככלל, מדובר ב- 17.5% מהשכר (6% המעסיק, 5.5% העובד, 6% פיצויים) שאותם חייב המעסיק, על פי חוק, להפריש לעובדיו. את הפער בין 17.5% ובין 25% רצוי להשלים באופן עצמאי, בין אם בחיסכון פנסיוני ובין אם בכל אפיק חיסכון אחר.

חיסכון פנסיוני= תיק השקעות: לאחר שעורכים את "ספירת המלאי" וקיימת מודעות לצד ההכנסות ולצד ההוצאות, לאחר שמנתחים את דו"ח המקורות והשימושים בהון, מגיעים למסקנה איזה סכום ניתן להקצות לנטילת סיכונים מחושבים. הקופות הפנסיוניות מאפשרות לנהל סיכונים בתוך מסלולים שונים. ציבור החוסכים נמצא בדרך-כלל במסלולים הכלליים ובתקופות מסוימות מסלולים אלה משרתים את היעדים. לעומת זאת, ישנן תקופות בהם ניתן למצות ולהשיג את מירב התשואות - או להגן על ההון על ידי שימוש מושכל במסלולים השונים.

לדוגמא: אם מגיעים למסקנה כי סכום של 200,000 ₪ יכול להיות מיועד לטווח השקעה ארוך ובקרן השתלמות מופקד סכום גדול יותר, של כ- 500,000 ₪, ניתן לבקש להעביר את ה- 200,000 ₪ לאפיק בעל סיכון גבוה יותר. בעיתוי הנכון ניתן להרוויח פעמיים: להגדיל את ההון ולזכות בפטור ממס על הרווחים. תהליך זה לא מתאפשר בניהול תיק השקעות בבנק. יש לזכור כי "סיכון" הוא מושג נזיל והוא נע מאפיק לאפיק. רצוי לזכור לעקוב ולבצע בהשקעה שינויים המתאימים לתנאי השוק המשתנים.

ידע+ מודעות: הם כלי ההתקפה היעילים  ביותר. אחוז גבוה מהזכויות ואפשרויות תכנון המס לגמלאים אינו מנוצל כלל. ההנחה כי "פרשתי, ביצעתי תכנון אד-הוק וסיימתי" הוא מופרכת ואינה מציאותית. אין שנה שאין בה עדכונים בנוגע למיסוי בפרישה ולגמלאים. הכרות עם הזכויות מביאה לתגמול מידי. היא מתורגמת מידית לתשלומי מס מופחתים ועוזרת לתכנון נכון יותר של כלכלת הפרישה.

סיכום: תם העידן שבו לא היינו צריכים או חייבים ליטול אחריות בחיסכון לפרישה. הסתיימה העת בה היה פשוט וקל בגלל "שמישהו ידאג", "שמישהו" יעשה. עכשיו עברה כל האחריות לצד החוסכים.

בין התפקידים, המטלות והחובות הממלאים את חיינו כמו משפחה, הורים, ילדים, קריירה, הלוואות, משכנתאות, מיסים ועוד - הנה עוד משימה: הדאגה לחיים ראויים בפרישה. משימה זו תקבל עדיפות עם חלוף הזמן ובעיקר כאשר הציבור יבין שלא תהיה כאן עוד התערבות ממשלתית. כל האחריות על העתיד הפיננסי עברה לחוסכים. זאת המציאות וזאת עובדה. בעבור עתיד משפחותיכם קחו אחריות, החל ממחר בבוקר- ולעוד עשור שנים. אמצו את שני הכללים במאמר זה: הגנה והתקפה.
עוד תראו כיצד מצבכם הכלכלי בעת פרישה ישתנה לטובה. בהצלחה!
 
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.

הכותב הינו בעל רישיון בייעוץ מס רישיון פנסיוני ורישיון בניהול תיקי השקעות. הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא, וכן אין לראות בו כהמלצה לקנותו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב אינו אחראי לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ואינו מתחייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
 
בכל מה שאני עושה, אני מאמין בקריאת תגר על הקיים. אני מאמין בחשיבה שונה. הדרך שבה אני קורא תגר היא על ידי חשיבה ומעשה בלתי פוסקים, למציאת פתרונות מעשים ומתאימים – פתרונות שיביאו את קהל לקוחותיי לחירות כלכלית בפרישה.

קרדיט תמונות:

 Vichaya Kiatying-Angsulee
renjith krishnan
חזרה לרשימת מאמרים
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
072-222-3335, 054-7500405
הארבעה 21 בניין פלטינום ק.9 תל אביב

האתר עוצב ונבנה ע"י חברת קומסטאר פיתוח מערכות © כל הזכויות שמורות