הרשם לניוזלטר
רוצה לקבל עדכונים בנושא הפרישה?
הרשם עכשיו וקבל את עידכוני החקיקה למייל שלך
שם מלא:
כתובת דוא"ל:
שלח
כל המידע בפרישה ובמעבר קריירה
מאמרים
מדריך לקבלת החלטות כלכליות בפרישה
ארבעה סוגים של אנשים יש בעולם: אלו שמבזבזים את כספם, אלה שחוסכים אותו במרתפים, אלו שיודעים לטפח אותו ואלה שיודעים לשלב בין הטיפוח ובין ההוצאה ויודעים לחיות. ההתמודדות מול הנושא הכספי היא אחת המלאכות הקשות והמורכבות בחייו של האדם.
הדפס מאמר

מדריך לקבלת החלטות כלכליות בפרישה"כשאלוהים ברא את העולם, הוא ברא את אדם וחווה אך לא חשב על השקל..." ארבעה סוגים של אנשים יש בעולם: אלו שמבזבזים את כספם, אלה שחוסכים אותו במרתפים, אלו שיודעים לטפח אותו ואלה שיודעים לשלב בין הטיפוח ובין ההוצאה ויודעים לחיות. ההתמודדות מול הנושא הכספי היא אחת המלאכות הקשות והמורכבות בחייו של האדם.

כאשר אני נוסע בדרכי לעבודה, בכל פעם חולפת בי מין משאלה קטנה: נניח שהיתי יכול להוציא את בעלי הרכב שנוסעים עכשיו בדרך ולהנחותם אל מקור של כסף קל,אני מניח כי כמעט ולא היו נשארים נהגים על הכביש... כסף הוא משאב חיוני, אך יש לדעת לסמן את הגבולות. גבולות אלה הם כמובן תוצאה של כמות הכסף שברשותנו. ההתנהלות והשמירה של מסגרת התקציב היא אחד העקרונות החשובים ביותר לצורך ביסוס ביטחון ושלווה נפשית, במיוחד בעת הפרישה.

אינני בטוח אם בעת שבה ברא אלוהים את העולם, הוא חשב גם על החיסכון הפנסיוני... ואם כן - אזי כשברא את האדם, הוא לא אפשר לו לקבל באופן מודע וקר החלטות כלכליות. מחקרים מראים שאנחנו מוציאים יותר כסף דרך כרטיסי אשראי מאשר בשימוש במזומנים, בגלל שאנחנו לא נפרדים משטרות כסף אלא "מגהצים" כרטיס פלסטיק. אם זה כך במהלך החיים, בעת פרישה התכונות האלה הרבה יותר קריטיות.

תארו לכם איש צעיר, בן כ-25 שהחליט להשקיע את מרבית כספו במניה מסוימת, שאודותיה קיבל מידע ממקור מאוד מהימן. בהנחה כי יאבד את כל כספו יש לשער כי הדבר יגרום לו צער - אך יש לו זמן לתקן, זמן ללמוד, זמן להפיק לקחים וזמן לחסוך מחדש. אם קורה הדבר לאדם בגיל פרישה יכולת השיקום הכלכלית שלו כמעט אפסית. יתר על כן: הצער על ההפסד עלול לגרום לו לתופעות בריאותיות מסוכנות. נניח כי לפורש היו מיליון שקלים, אותם הצליח להפוך למיליון וחצי ש"ח, סביר להניח כי הוא לא ימכור את דירתו ויעבור לדירה חדשה. אך אם אותם מיליון שקלים יהפכו לחצי מיליון ש"ח, יש סבירות גבוהה ביותר שיאלץ למכור את דירתו.

אז איך אנחנו מקבלים החלטות בפרישה? האם הגיל קשור ליכולת שלנו לקבל החלטות כלכליות חכמות?

כלכלה התנהגותית: מחקרים רבים מלמדים שאנשים דוחים ומדחיקים קבלת החלטות בנוגע לפרישה. מחקר אופייני מדגים את הניתוק בין כוונות והתנהגות: בין לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות ואת מה שאנחנו רוצים לעשות. כעקרון, בעת הפרישה אנחנו שואפים להשקיע פחות ולחסוך יותר. אנשים לוקחים לעתים קרובות החלטות כלכליות לא טובות, אפילו כאשר יש להם כוונות טובות. המשבר הכלכלי האחרון הוא הדוגמא הבולטת ביותר. רבים השקיעו בנדל"ן ובמניות, מתוך ציפייה לקבל ריביות גבוהות. ביניהם היו משקיעים מבוגרים רבים. כולם שכחו שריבית לא צומחת לשמיים והלוואות חייבים להחזיר. האם נלמד הלקח? לא!.


החלטות וחיסכון: אסקור כאן קטגוריות שונות שבהן חבויים המכשולים העיקריים, בבואנו לקבל החלטות בנוגע לחיסכון לפרישה ובפרישה:

  • מידע חלקי ושגוי: מרבית האנשים לא מבינים אפילו את המושגים הפיננסים הבסיסיים ביותר. הידע לא בהכרח יגרום לנו לקבל החלטות נכונות יותר. בכל אופן, מחקרים מלמדים שאנשים שהיו בעלי ידע בסיסי רחב יותר, נטו לקבל החלטות כלכליות נכונות בנוגע לחיסכון לפרישה
     
  • מדיניות העמימות, סלידה ויכולת: מדחיקים את פתיחת הדואר... כמה מכם פותחים את המעטפות שאתם מקבלים בדואר, כשבתוכן מידע אודות החיסכון וההלוואות? ואם כבר פותחים– מתייקים אותן מיד. אכן, לפעמים זה נראה כמו מתקפת מילים רבתית של אינפורמציה.
אם תרצו ללמוד לבשל, בוודאי תרכשו ספר שעוסק בבישול ולא סדרה של ספרים שעוסקת במקורות המזון, שרק בכרך האחרון שלהם מלמדים כיצד מבשלים. יותר מדי אינפורמציה מעלה את רמת החרדה. אנחנו "קופאים" מול ערימת המכתבים והדבר הופך לחרדה. ככל שנדחה את הטיפול למועד מאוחר יותר יהיה קשה או בלתי אפשרי לתקן נזקים. כאשר אנשים צריכים לקבל החלטה הם ינסו לעתים להשתמש בכלים מתחום אחר בו הם שולטים ומבינים ולהקיש ממנו. דרך זו גורמת להם להרגיש ביטחון ותחושה של נאורות, על אף העובדה שהיא מביאה לקבלת החלטות שגויות. הדחייה נובעת בעיקר מעמימות: תחושה של אי התאמה, של חוסר וודאות כלכלית. עמימות זו מונעת מאנשים לקבל החלטה פיננסית נכונה ונבונה. יש קשר ישיר בין ידע פיננסי למעורבות בתכנון לפרישה.
  • ראיה אנקדוטית: על מנת להימנע מהחלטות לא נכונות נוטים רבים לפנות לבעלי מקצוע להם מיוחס ידע רב. כאשר אנשים מבקשים החזר מס, מרביתם יפנו לאיש מקצוע מתוך אמונה וביטחון כי הידע שלו ימקסם את הזכויות. כך גם אנו צריכים לפעול בבואנו לקבל החלטות בנוגע לחיסכון לפרישה ובפרישה. דוגמא בולטת לצורך בכך יש בתיקון החקיקה שבוצע בינואר 2008 תיקון 3: מישהו "החליט בשבילנו" כי כל הכספים שאנו חוסכים יהיו לקצבה - בלי לשאול ובלי לבדוק. וזאת למה? כי למחוקק אין ביטחון ביכולת קבלת ההחלטות של הפרט ויועציו.
     
  • מקורות ואינפורמציה: אנחנו "מופצצים" במקורות ובמידע. הכול זמין, אבל הכול שטחי ושיווקי. לרוב, מקורות האינפורמציה מאופיינים בכותרות חזקות ובמידע דליל! אין הבחנה בין סוגי האוכלוסיות. בדרך-כלל אין התייחסות ספציפית לצרכים של אוכלוסייה מסוימת. כאשר אנו מתייאשים ממקורות האינפורמציה ישנה נטייה לשאול את החברים מה הם עושים, כיצד הם מתנהלים - ולקבל החלטה בהסתמך על האינפורמציה שמסר המכר. אולם שני אנשים יכולים להיות שני עולמות שונים. לדוגמא: האחד צפוי לקבל ירושה בעת שהאחר - כל הונו הוא מה שיש לו. כל אחד מהם חייב לקבל החלטה בכפוף לתנאיו שלו. כסף - לא תתפלאו לקרוא - מעורר את כל הרגשות השליליים שלנו. זה עשוי להוביל חוסכים לקבל החלטות שגויות ובעיקר אם הם מסתמכים על מכרים.
     
  • התנהגות וחיסכון: אנשים נוטים לעוות את המידע כך שיתאים להם. הם מסתמכים על שיטות "כללי אצבע". הם אלו שלא יפנו לעזרת איש מקצוע וינסו לרכוש מידע דרך טלוויזיה, עיתונים, אינטרנט. בכל שיח מזדמן עם חברים הם יהיו חייבים לדבר על נושאים הקשורים בכלכלה. זאת כדי לשכנע את עצמם שהם אכן מבינים. אצל רובם מדובר בקבלת החלטות על רקע אמוציונאלי. גישה זו היא שתביא את החוסך לקבל החלטות פזיזות בנוגע למדיניות החיסכון וניהול הסיכונים. כשאנחנו מתוחים ועצבנים אנחנו בזבזנים. הרצון העז לחפות על טעויות מוביל לעשיית טעויות כלכליות נוספות.
     
  • גיל ושכל: בנעורי, כששאלו אותי מה ארצה לעשות כשאגדל עניתי מיד: "ראש ממשלה"! חזיתי אפילו כיצד אני מקומם שוב את מועצת הסנהדרין... הייתי בטוח כי עדת אנשים מבוגרים היא המתכון הבטוח לקבל החלטות נכונות ומדויקות. מסתבר שלא כך הדבר. היום אני כבר לא רוצה להיות ראש ממשלה - כי יש לי את המקצוע הטוב בעולם. לעומת זאת, אם זה יקרה ואהיה ראש ממשלה בכל זאת, לא אקים את מוסד הסנהדרין! הגיל הוא אמנם פרמטר לניסיון אך הוא אינו מעיד על יכולת קבלת החלטות טובות יותר.
     
  • תוחלת חיים וריבית: נניח שאדם פרש ויש ברשותו מיליון שקל. האם יוכל לחיות חיים של עושר ורווחה? האמת: (לא נוח לי לכתוב את זה..) זה תלוי כמה שנים יחיה. ככל שאנו חיים יותר שנים, הכסף חייב להספיק לזמן ארוך יותר. עידן "משתתף ברווחים" הפך את החוסכים, בעיקר בגיל הפרישה, לרצים אחרי התשואה. עכשיו כולם קונים נדל"ן בארצות הברית. מדוע? כי יש תשואה גבוהה! אולם תשואה גבוהה מצביעה על סיכון. נסו לשאול את אלה שחיפשו מקלט מס בקפריסין. שם הבטיחו להם תשואות גבוהות ומקלט מס... בגיל מבוגר הסבירות שתהפוך לאיש עסקים חובק עולם היא כבר נמוכה.(אני נוהג לומר בבדיחות-דעת כי המרחק המקסימלי שתאפשר לעצמך הוא מרחק כרטיס נסיעה באוטובוס.) מי לוקח את זה בחשבון עכשיו? זה נכון ואפילו מתחייב לתור אחר תשואה, אך במסע הזה אסור לנו לשכוח: בגיל צעיר הטעויות הן הפיכות. בגיל מבוגר הם הופכות למסוכנות.
מספר עצות:
  • אין דבר בעולם שייראה כמובן מאליו.
  • רוב האנשים פועלים מתוך ראיה מצומצמת.
  • תמיד חישבו ביצירתיות.
  • למדו את ההחלטות הכלכליות שלכם.
  • קחו סיכונים סבירים.
  • נסו שלא לתת לרגשות לשלוט בכם.
  • עליכם להכיר במציאות כפי שהיא ולהתאים עצמכם אליה ולא את המציאות אליכם.
רן  חובב
מומחה למיסוי ולפרישה


חזרה לרשימת מאמרים
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
072-222-3335, 054-7500405
הארבעה 21 בניין פלטינום ק.9 תל אביב

האתר עוצב ונבנה ע"י חברת קומסטאר פיתוח מערכות © כל הזכויות שמורות