הרשם לניוזלטר
רוצה לקבל עדכונים בנושא הפרישה?
הרשם עכשיו וקבל את עידכוני החקיקה למייל שלך
שם מלא:
כתובת דוא"ל:
שלח
כל המידע בפרישה ובמעבר קריירה
מאמרים
ההגדה של הפנסיה
ויהי בימים ההם ויכנסו בני ישראל בשערי כנען ותהא הארץ קטנה וזקוקה לידיים עובדות. ויבנו להם ערים, כבישים וסללו להם דרכים. ויאמרו בני ישראל לעצמם: "שהרי במצריים לא היינו מאוגדים, מדוע שלא נקים לעצמנו
הדפס מאמר
 
ההגדה של הפנסיה
"והגדת לבנך ביום ההוא לאמר"
 
ההגדה של הפנסיה 2015ויהי בימים ההם ויכנסו בני ישראל בשערי כנען ותהא הארץ קטנה וזקוקה לידיים עובדות. ויבנו להם ערים, כבישים וסללו להם דרכים. ויאמרו בני ישראל לעצמם: "שהרי במצריים לא היינו מאוגדים, מדוע שלא נקים לעצמנו איגודים מקצועיים?" ויזעקו זעקה ויקימו הם את הסתדרות העובדים. וביום ההוא, בשנת 1934 למניינם קמה הסתדרות העובדים. ויחלקו לעצמם תפקידים: מנהלים ופקידים. וייסעו במסעות רבים ויאכלו וישתו.



דיינו? לא! עוד רבו האותות והמופתים, ביד חזקה ובזרוע נטויה.

וביום ההוא נאספו כל עובדיה ומנהליה ויאמרו הם לממשלה: "אנו דורשים מכם תנאים: כספים שנוכל לחסוך ביום שבו יותש כוחנו ולא נוכל עוד לעבוד, גם לא ירד עוד מן משמיים. תנו לנו כוח, חסכו לנו שקלים. אם לא תעשו כך, לא נבנה בניינים, לא נסלול כבישים. אתם חייבים להבטיח את עתידנו."

וישבו זקני העם היושב בכנען ויחליטו: הנה תקימו לעצמכם חסכונות ויקרא שמם בכנען: "קופת גמל", "קרן פנסיה", "ביטוח מנהלים". בכל חודש תפרישו משכרכם סך שקלים חדשים. כך, עם חלוף השנים, תחסכו סכומים נכבדים. ברבות הימים, אם לא ירד מן מהשמיים וכאשר תפרשו ותהפכו לזקני העיר, יהיה לכם מקור הכנסה וקראו בשמה "קצבה" ויקרא שמה "פנסיה". ומנהלי ההסתדרות הקימו לעצמם בתי חסכונות ויקראו להם בשמות: לקופת גמל אחת, לקרן פנסיה וותיקה שתיים, לקרן פנסיה תקציבית שלוש. וביום ההוא קמו להם החסכונות הפנסיוניים: קופות הגמל, קרנות הפנסיה הצוברות הוותיקות ויהי כך כל השנים. וישבו בני ישראל בכנען וערכו משאל-עם ונתנו בהם שמות: "קופת גמל", "קרן פנסיה" "ביטוח מנהלים". ונקבעו שמותיהם:

  • קופת גמל "חיסכון כד הכסף - הוני"
  • קרן פנסיה "חיסכון הקצבה"
  • ביטוח מנהלים "חיסכון גם וגם"
  • קרן השתלמות: "כד הכסף – הוני"
וינהלו את קרנות הפנסיה הוותיקות ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמשתה כיד המלך. ויחיו ויבזבזו ואת עתידם כבור חפרו. לא חישבו ולא העניקו מחשבה לטווח ארוך.

ובימים ההם לא הייתה בורסה ולא היו בנקאים גדולים ולכן החליטו כי החסכונות יזכו לקבל ריבית מובטחת. כך לא יהיו העובדים טרודים במחשבות איפה והיכן להשקיע את השקלים. כך גם ידעו בדיוק כמה נצבר לרשותם ואיזו גימלה ממתינה להם.

מעשה בקרנות הפנסיה הוותיקות: החכם מר יהודה שערי, שהיה יושב ראש המדור לפנסיה בהסתדרות, כבר בשנת 1959 למניינם. הוא חרט בשלט בשער העיר: "אל לנו, אפוא, להיות נתונים לאשליות בראותנו שבקרנות הפנסיה הצטברו מיליונים, ואילו תשלומי הפנסיה אינם מצטרפים, לפי שעה, לסכומים גדולים מדי. מצב זה ישתנה במהרה, וחשוב שכל קרן תדע את העומד בפניה". אך בני ישראל הפנו עורף ולא שתו ליבם לאזהרתו ויאמרו: "בבוא העת שוב ירד לנו מן מהשמיים. אל לנו לפחד. עתידנו מובטח". וימשיכו בני ישראל להפקיד פחות כספים ולקחת יותר פנסיה. ויהיה יום ויהי לילה ויהי גירעון! ויהי הפרש בין ההפקדות לגובה הגמלאות. ויהי חוסר בכספים בשל עלייה בתוחלת החיים ותקום צעקה. ובשנת 1990 ישב על המדוכה זקן העיר שסטל. וימנה וועדה ויקראוה "סנהדרין הפנסיה" ויחליטו לסגור למצטרפים חדשים את קרנות הפנסיה הוותיקות. ויוכיחו  הוועדה חוכמתם וימצאו כי הקרנות לא תוכלנה לעמוד בנטל ההתחייבויות. ויהי בשנת 1995, לאחר קיומה של וועדה נוספת בראשות זקן העיר פוגל ויוחלט סופית כי סוגרים את קרנות הפנסיה הוותיקות.

ובשנת 2001 הגיע הגירעון של הקרנות לשיא, ותקום המולה בכל העיר ויבכו בני ישראל החוסכים לפנסיה וירוצו לזקני העיר: "הושיעו, הצילו, עזרו לנו! מה יהיה עם עתידנו ומה יהיה על ילדינו?" וישבו זקני העיר וממשלת העם היושב בכנען לישיבת חירום ויכתבו בעט הנוצה: "אזרחים, אין ברירה! אנחנו הולכים לקצץ!" עוד החליטו כי יאחדו את כל קרנות הפנסיה הוותיקות הגירעוניות ויטילו עליהן מגבלות רבות. והוסיפה הוועדה וקבעה כי ינוכו דמי ניהול בעבור טיפול בזקני העיר. כך יוכלו בני ישראל הפנסיונרים ליהנות מיציבות ומפנסיה קצת יותר קטנה אך יציבה.



וישאלו בני ישראל: "מה נשתנה?"

מה נשתנה בקרנות הפנסיהויהי ערב יהיה בוקר ותקומנה קרנות הפנסיה חדשות כאחיות קטנות, ובהן תנאים נחותים בהרבה מאחיותיהם הקרנות הוותיקות. ויטילו על צעירי העם בכנען גזרות: מ- 100% אגרות חוב מבטיחות תשואה, כפי שהיה נהוג בוותיקות, ל- 30% מהשקעות לקרנות החדשות, שאותן ישקיעו בבורסת כנען החדשה. וביום 12.3.2000הוחלט סופית להפריד את המנגנונים באופן מוחלט: גם במנגנון הניהול וגם בהפעלה, בין קרנות הוותיקות לחדשות. כך שלא יעלה בדעתם של בני ישראל ליצור ערבוב וסבסוד. אך בני ישראל לא שמרו על הכללים והמשיכו להתנהל כבמשתה היוונים.

ויהיה בוקר ויהי ערב ובשנת 2002 בנק כנען (הבנק המרכזי) יצא בקול צעקה: "חייבים לסגור את הקרנות החדשות!"

ויהיה בוקר ויהיה ערב ובשנת 2004 יצא זקן העיר, משבט בנימין (נתניהו), שהיה אחראי על אוצר בני ישראל והחליט להלאים את קרנות הפנסיה הוותיקות ולאחסן אותן במחסני בני ישראל. ויחנטו אותן הפקידים כמומיות פנסיוניות ויטמנו אותן במחסני האוצר. וימנה זקן העיר, נתניהו, מנהל כללי אחד ויקרא את שמו של הגוף המנהל "עמיתים" ותחתיו שמונה קרנות פנסיה גרעוניות. ויטילו על העמיתים גזרות רבות ויעלו את התשלומים לקרנות. ועוד הטילו עליהם דמי ניהול, ויסתתו באבן תקנון אחיד לכולם. וביום ההוא שלחו מגילות-כתב ביוני דואר לכל העמיתים בזו הלשון: "זה מה יש"!.

ויהיה בוקר ויהיה ערב ומועצת החכמים בכנען החליטה להעלות את גיל הפרישה בהדרגה: כל זכר יפרוש בגיל 67 והאישה בגיל 64.

ויהי בוקר ויהיה ערב וימכרו קרנות הפנסיה החדשות לעוסקים בניהול ההון בכנען ולצעירי ישראל. וביום ההוא החלה תקופת המרורים של החוסכים. זקני כנען חסכו בתנאי וודאות. בניהם וטפם החלו לחסוך בחוסר וודאות. על זה נכתב: "מחיסכון וודאי ומובטח של זכויות לפנסיה- לזכויות חיסכון כסף לפרישה" וקבעו להם "מקדם קצבה" כמו שנאמר: "גודל המקדם תלוי בתוחלת החיים ובני ישראל חיים יותר" ועל כן נקבע כי המקדם ישתנה בהתאם לעלייה בשנות חייהם.


קופת גמל: והיה ביום ההוא עבדו בני ישראל וביקשו לעצמם חיסכון. ויאמרו לעצמם: "מדוע שלא נחסוך בכל חודש אי-אילו שקלים ולאחר 15 שנים, או במעבר בין מעסיקים, נוכל למשוך את הכספים ללא מיסים?" ויקראו לחיסכון "קופת גמל לעובדים". האחת "קופת גמל שכירה" והאחרת "קופת גמל במעמד עצמאי" למי שהפקידו לבדם. וייקרא שמו ביום ההוא בישראל: "חיסכון הוני". ובני ישראל חסכו שקל לשקל וקבלו לבסוף את מה שיקרא "כד הכסף": סכום חד פעמי ושאליו לא נדרשו לשלם מס לממשלת כנען. הכספים שחסכו בני ישראל נועדו לנישואי כלות וחתנים, למעבר דירה בשכונה טובה יותר בכנען והריבית הייתה מובטחת. כך שלא הייתה דאגה בלב בני ישראל. הם הקפידו וחסכו.

ויהי בוקר ויהי ערב ובשנת 2004 החליטה ממשלת כנען כי היא אינה רוצה להבטיח יותר את החיסכון בקופת הגמל וחרטה דברה בכל העיתונים ושלחה את כל יוני הדואר והודיעה: "בני ישראל משנת 2004 והלאה לא נבטיח לכם ריבית מובטחת בקופת הגמל. יהיה עליכם להשקיע את כספכם בבורסת כנען" כך, מאותו יום והלאה בני ישראל המשיכו לחסוך למען השגת "כד הכסף – הוני" אך ללא הבטחת תשואה. היא הפכה תלויה בבורסה, במנהלי ההשקעות ובחברות בכנען..

ובשנת 2005 קמה בכנען ועדה אשר "בכר" שמה. תחת הכותרת "הפרטה" החליטו זקני כנען למכור את קופות הגמל מהבנקים למנהלי הכספים בכנען .

ויהיה בוקר ויהי ערב ובשנת 2008 ממשלת כנען כינסה את כל חכמיה: "מה נעשה עם בני ישראל הפזרנים? הם אינם יודעים לחסוך לפנסיה... מה יהיה כאשר יהיו באים בימים? אם לא ישוב המן לרדת מן השמיים הם יצאו בהפגנות אדירות ויזעקו! שהרי אנחנו, ממשלת כנען, נהיה חייבים להדפיס שקלים ולחלק להמונים. מה יהיה?" כך ישבו להם במרתפים עד קריאת שמע של שחרית, חקקו תקנות וחוקים חדשים. וביום ההוא ממשלת כנען תקנה תיקון ושמו תיקון 3. מאותו היום החל מתחילת שנת 2008 בני ישראל כבר לא היו יכולים להפקיד חיסכון "בוכטה" וכל שקל חדש שהם מפקידים לקופת הגמל הוא לקצבה.

ויזעקו בני ישראל לאמור: "מה עכשיו? מה יהיה? איך נחסוך לבר המצווה, לחתונת הילד/ה או הנכד?" ותשב ממשלת ישראל: "אנחנו נקבע להם את גובה הקצבה אליה אתם חייבים להגיע. וביום ההוא נקבע שמה כ"קצבת מטרה", סכום מינימאלי של הכנסה חודשית. אם תצליחו להגיע מעל לקצבת המטרה, הרי שאנחנו נרשה לכם - בתנאים מסוים - למשוך כספים מקופת הקצבה ללא מס וייקרא שמה בישראל "היוון מקופה לא משלמת לקצבה".

ביטוחי מנהלים: ובעת ההיא בני ישראל ביקשו לבטח את מקניהם והצאן ויקימו להם חברות ביטוח. לימים הציעו החברות לאלה שביטחו כבשים, חיטה ומרעה: "מדוע שלא תחסכו אצלנו לצרכי פנסיה?" ובשנת 1989 נקרא שם החיסכון "ביטוח מנהלים". ויפתו המבטחים את בני ישראל והעניקו להם הבטחת תשואה, כך שידע כל רועה צאן בכנען כי אינו תלוי בבורסה וכי יוכל לקבל הבטחת ריבית וחיסכון מובטח לקצבה. ויקבעו חברות הביטוח את "מקדם הקצבה", לאמור: "לא רק שתזכה לקבל ריבית מובטחת, אלא שתדע, בכל שלב, לחשב איזה קצבה צפויה לך. ויאהבו בני ישראל מאוד את ביטוחי המנהלים, שהרי אם יש לך תוכנית כזו, אינך עוד מבני ישראל הרגילים, אלא ממנהלי בית ישראל. ויאהבו את הבטחת הריבית והבטחת מקדם הקצבה וכל בן/ת ישראל היה יכול לבחור בעתיד באם לקבל קצבה או למשוך את הכסף ותהפוך התוכנית לפופולרית מאוד בכנען. וידע כל איש בישראל שרכש ביטוח שכזה בשנת 1990 כי המקדם לקצבה 153.16, כך שאם חסך 100,000 שקלים, זכה לקבל קצבה בסך 653 שקלים. ויהי בשנת 1992 החליטו ממשלת כנען וחברות הביטוח כי לא יתנו יותר לבני ישראל הבטחת תשואה. וכך, כספם של בני ישראל שהפקידו בביטוחי מנהלים הושקעו בחברות בבורסת כנען. העם התנחם כי לפחות המקדם המובטח נותר. ויהיה בוקר ויהי ערב ובשנת 2008 תיקון 3 קבע כי כל הכספים שבני ישראל מפקידים בביטוחי מנהלים יהיו לקצבה. התנחמו בני ישראל בעובדה כי איש לא ביטל להם את המקדם. ויהי בוקר ויהיה ערב ובשנת 2013 בוטל מקדם הקצבה בביטוחי המנהלים.

קרן השתלמות: בני ישראל החרוצים שעבדו בלי הרף בחומר ובלבנים ובעבודות כפיים, שמעו שמועה מרחוק, כי אצל עמים אחרים קיים מנהג שהעובדים יוצאים להשתלמות, כדי שהם יוכלו להיות מקצועיים יותר. ויפנו בני ישראל לממשלת כנען וזו החליטה כי לכל עובד תיפתח קרן השתלמות, כדי שזו תוכל לממן את השתלמויות המקצועיות שלו. עם חלוף השנים עזבו בני ישראל את ההשתלמויות והחליטו להישאר עם המזומנים. גם כיום קרן ההשתלמות היא החיסכון היחיד שנותר עוד לנו עוד מימי אבותינו שהוא הוני, נזיל ופטור ממס - ועל זה נאמר: "דיינו".
 
 
ובני ישראל הצעירים מוזגים כוס ראשונה של יין ואומרים:

מה נשתנה: הפנסיה הזאת מכל הפנסיות, שהרי אבותינו והורינו חסכו בפנסיה מובטחת ולא היו תלויים בתשואות הבורסה, הרי שאנחנו, דור החוסכים הצעירים, תלוי במשך החיסכון, בביצועי הבורסה, בריבית ובתוחלת החיים.


עבדים היינו: שהרי אבות אבותינו היו עבדים לפרעה במצריים ויצאו משעבוד לגאולה, אנחנו, בני דור הצעירים, חזרנו להיות משועבדים ועבדים. ואם לא אנחנו, שנעשה זאת ביד חזקה ובזרוע נטויה ולא נבקש לעצמנו חופש אלא ננסה למצוא את דרך המלך, בין דור הזכויות לדור הצבירות. ואם לא נאתרה - הרי נחזור להיות כמו אבות אבותינו.


מעשה ברבי שמעון רבי רמי ורבי יצחק: שלושה תלמידים באותה כיתה. למדו הם יחד מאז היותם בני ארבע שנים. שמעון, התלמיד החרוץ בכיתה, למד ושקד על השעורים והצליח בכל המבחנים. לעומתו, רמי ויצחק, שני שובבים נחמדים שהיו עושים הכול... וגם קצת שיעורים. המורים כעסו וההורים התפללו: "מה יהיה על עתידם? כיצד יבנו את ביתם?" לימים הלכו שלושתם ושירתו בצבא. לאחר השירות הצבאי התייצב שמעון מיד בשערי האוניברסיטה ונרשם לפקולטה לכלכלת כנען. לאחר חמש שנות לימוד סיים בהצטיינות יתרה. רמי החליט לפתוח לעצמו פיצוציה ואילו יצחק למד שנתיים והפך שמאי נדל"ן. לימים, בעת הזו של הפרעונים, החל שמעון לעבוד בבנק כנען ובגיל 40 פוטר. מנהלי הבנק החליטו להתייעל! למזלו, היו לחברו רמי כבר סניפי פיצוציות רבים והוא לא שכח את חברו משכבר הימים. התלמיד החכם של הכיתה מונה לנהל הכספים של רמי. ויצחק? זה שהחל דרכו כשמאי נדל"ן הפך ברבות הימים ליזם. יום אחד פגשו שלושתם את רבקה המורה. זו חייכה ואמרה: "שמעון, אני בטוחה שאתה, שהשקעת בלימודים, אתה בוודאי משלם את החשבון בעבור כולם." שמעון הנהן בראשו ואמר: "מורתי רבקה: מה שהיה נכון בדור שלכם לא עבד בדור שלנו. המזל הגדול שלי הוא שרמי מעולם לא שכח ממי הוא העתיק את שיעורי-הבית...".


אמר זקן העיר: "הקשיבו לי, בני דור הצעירים: אתם חייבים להבין שהשתנו הדברים. לימדו, כי הלימודים חשובים. הם שיתנו עניין ויספקו את סקרנותכם." באותה נשימה הוסיף ואמר: "לימדו תחילה מקצוע לחיים ואחר כך השלימו תארים. אתם חייבים לפתח יכולת גמישות תעסוקתית, כך שאם תעבדו אצל פרעה ויום יבוא והוא יחליט כי אינו זקוק לכם יותר, תוכלו תמיד להתפרנס כעצמאים או כשכירים".



כנגד ארבעה בנים דברו בחיסכון הפנסיוני:

כנגד ארבעה בנים דיברה הפנסיהחכם: מה הוא אומר: "אני מבין שאין ברירה. ההורים חסכו זכויות מובטחות לפרישה ואני חוסך כסף. זאת האפשרות היחידה שלי ועל כן אקפיד להתחיל לחסוך מוקדם ככל שניתן. אדאג להתאים את הסיכון בהשקעות לגילי. בכל פעם שאעבור קריירה לא אעז לגעת בכספי החיסכון הפנסיוני ואמשיך את ההפקדות עד לגיל פרישה. אין יותר חיסכון לפנסיה יש חיסכון לתזרים מזומנים בפרישה, על כן אחסוך ככל שאוכל באפיקים שונים: פנסיה, חיסכון פרט, נדל"ן פנסיוני וכיו"ב. בגיל פרישה יעמוד לזכותי תזרים הכנסות."

רשע: מה הוא אומר: מה לכם הפנסיה הזאת? בשביל מה אתם זקוקים לה? שהרי כולם גנבים, כולם עובדים עליכם. עזבו את החסכונות, שימו הכול מתחת לבלטות. כאשר יערמו לכם המזומנים לכו מיד ונסו להשקיע אותם בבורסת כנען. כך תוכלו לאגור הון." לימים הגיע הרשע לגיל פרישה והוא פושט ידו ומבקש עזרה.

תם: מה הוא אומר: "איני יודע מה לעשות. אלך ואשאל את חברי מה הוא עושה. זה לבטח מתאים לי." כך מצא עצמו התם מתאים את החיסכון לפרישה שלו על פי טעמם של החברים, המכרים וכל מי שנקרה בדרכו. לעולם לא חשב התם לסגל לעצמו לבדוק מה נכון בעבורו. בכל פעם שאל מחדש את אותה השאלה: "מדוע אני צריך את זה בכלל?" כך הגיע התם לגיל פרישה עם אי-סדר גדול בחסכונותיו והוא ניצב אל מול מציאות מורכבת וממש לא תמימה.

ושאינו יודע לשאול: "מה לי ולחיסכון הזה? מה עלי לעשות?" בכל פעם התחמק מלבדוק, לחקור להבין, הוא אמנם כאן אתנו אך הוא רחוק מהתוכן, מרחף מעל. הוא יהיה חייב להבקיע את החומה של "אינו יודע לשאול" ולנקוט ביוזמה. הוא חייב יהיה להתחיל לשאול. אחרת, כאשר יגיע לפרישה, ייאלץ לשאול את השאלה הבאה: "כיצד הגעתי עד הלום ואין לי כלום ?

חסל סידור פנסיה כהלכתו,

 
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
בזכותה של אשתי אני מה שאני.

 
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

קרדיט תמונות:

Joz19
 Naypong
digitalart
Master isolated images
graur codrin

חזרה לרשימת מאמרים
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
072-222-3335, 054-7500405
הארבעה 21 בניין פלטינום ק.9 תל אביב

האתר עוצב ונבנה ע"י חברת קומסטאר פיתוח מערכות © כל הזכויות שמורות