הרשם לניוזלטר
רוצה לקבל עדכונים בנושא הפרישה?
הרשם עכשיו וקבל את עידכוני החקיקה למייל שלך
שם מלא:
כתובת דוא"ל:
שלח
כל המידע בפרישה ובמעבר קריירה
מאמרים
פרישה ויוקר המחיה / כמה זה עולה לנו?
ל"מדד המחירים לצרכן" יש השפעה גדולה על מצבם הכלכלי של רבים מאזרחי ישראל. המדד הוא מכשיר כלכלי ממשלתי המופק כל חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוא קובע את יוקר המחיה, כלומר מגדיר את אחוז האינפלציה.
הדפס מאמר
פרישה ויוקר המחיה / כמה זה עולה לנו?
האויב השקוף:

פרישה ויוקר המחיה  כמה זה עולה לנול"מדד המחירים לצרכן" יש השפעה גדולה על מצבם הכלכלי של רבים מאזרחי ישראל. המדד הוא מכשיר כלכלי ממשלתי המופק כל חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוא קובע את יוקר המחיה, כלומר מגדיר את אחוז האינפלציה. בכך הוא מכתיב וקובע מה הוא כוח הקניה של הכסף בידי האזרחים: אם המדד עלה בשנה ב- 5%, נדרשים (בממוצע) בסוף השנה הזו עוד 5 ₪ על כל 100 ₪ לרכישת אותו סל מוצרים שנרכש בתחילתה.

באופן כמעט עקבי, אין הקבלה בין עליות המחירים בפועל ובין המדד - הקובע את השכר במשק. (כלומר המדד "מפגר" אחרי ההתייקרויות... מנפלאות הסטטיסטיקה!).

כאשר עוסקים ודנים ביוקר המחיה, מתייחסים בדרך כלל למשמעותו והשפעתו על זוגות צעירים ומשפחות צעירות הנאבקות בו. השכר של רוב העובדים במשק צמוד למדד. ברוב המקרים עיקר ההכנסות של המשפחות הצעירות מוקדש למימון ההוצאות השוטפות והן מייעדות פחות כסף לחיסכון.

פיצוי מסוים על יוקר המחיה הגדל והולך מושג על ידי ההתקדמות בקריירה במהלך השנים. בכל פעם שהעובד עולה בדרגה / בוותק משודרג גם השכר שלו והוא מרוויח יותר. עליה בשכר מבטיחה תגמול חודשי גבוה יותר וחיסכון עתידי גדול יותר. העתודות של העובד גדלות ומגינות עליו מפני שחיקת ערכו של הכסף. הגידול בשכר מגדיל גם את החסכונות הפנסיוניים של העובד, המופרשים ממשכורתו על ידי המעביד.

לעומת העובדים הפעילים, המתמודדים (בקושי) עם העלייה ביוקר המחיה, נשאר מוזנח בצד מגזר שלם. מגזר זה הוא גמלאי ישראל: אלה שלחמו במלחמות ישראל, שילמו מיסים וגידלו ילדים.

השאלות הנשאלות הן:

  1. כיצד משפיע עליהם יוקר המחיה?
  2. האם התשלומים שהם מקבלים מהקצבאות השונות שומרים על כוח הקניה?
  3. האם סכום הפנסיה המתקבל בגיל 67 יספיק לאותה עגלת קניות בגיל 80?
  4. מה על יתרת הנכסים הכלכליים שברשותם?
  5. האם יש מי/משהו  שמבטיח להם כי הנכסים הפיננסיים ישמרו על ערכם הריאלי?
במאמר זה יוצגו כמה מונחים להבנת הנושא ולהבהרה.

מה משפיע על יוקר המחיה של אוכלוסיית הגמלאים?

כל עליה ביוקר המחיה! כולל ארנונה ועד מיסים ישירים ו- עקיפים. לאוכלוסיית הגמלאים כמעט ואין הנחות. גיל אינו פרמטר להנחה אוטומטית במס. חובות דואגים להזכיר לנישום. קבלת זכויות הוא חייב ליזום בעצמו.
 
קצבאות: האם קצבאות הפנסיה שהגמלאים מקבלים שומרות על ערכן הריאלי? תלוי מהיכן מתקבלים תשלומי הפנסיה.

  • קרן פנסיה וותיקה: הפנסיה מתעדכנת בצמוד למדד אחת לשנה בחודש ינואר בהתאם לשיעור עליית המדד במשך השנה שחלפה. כמו כן משולמות תוספות יוקר שהוסכמו במשק.
  • קרן פנסיה חדשה: הפנסיה המשולמת מתעדכנת בכל חודש בהתאם לשינוי במדד, אך גם בהתאם לתוצאות המאזן האקטוארי של הקרן (רווח/הפסד). לכן הפנסיה החודשית המשולמת מקרן הפנסיה החדשה יכולה גם לרדת. יכולות להיות שנים שבהן קרן הפנסיה לא עמדה ביעד התשואה: לא רק שלא תהיה הצמדה אלא אף הסכום החודשי המשולם יקטן.
  • פנסיה תקציבית: פנסיה המשולמת ממקור תקציבי צמודה למדד המחירים לצרכן.
  • פוליסה לביטוח: בכל הקשור לפוליסות מבטיחות תשואה תשלומי הקצבה צמודים למדד. בכל הקשור לפוליסות משתתפות ברווחים, אין הצמדה. השמירה על ערכה הריאלי של הקצבה תלוי קשר ישיר ברווחיות הפוליסה.
  • קופת גמל: מי שבחר לקבל הכנסה חודשית מקופת הגמל ("אנונה") יכול לבחור בין אם יקבל תשלום צמוד למדד או ללא הצמדה. יש לזכור כי תשלום הכנסה חודשית מקופת גמל הוא אחד המנגנונים החכמים להשלמת תזרים המזומנים בפרישה, אך מאחר וקופת הגמל המשתתפת ברווחים אינה מבטיחה תשואה - כך גם תשלום האנונה.
  • קצבת זקנה: מתעדכנת בכל חודש ינואר בעבור שנה קודמת, בשיעור עליית המדד.
האם ההוצאות של הפורש קטנות או גדלות ככל שהוא מתבגר?

עולות! וזאת עדיין הגדרה צנועה... ההוצאות, מיד לאחר תחילת תקופת הפרישה, עולות באופן מהותי כאשר הפורש נדרש לממן הוצאות שוטפות ואחזקה - שעד ליום הפרישה היה מי ששילם אותן (או לפחות פיצה על ההוצאה), כמו רכב וביטוח.

יתר על כן: כאשר הזמן הפנוי גדל, משתמשים ביותר משאבים שימושיים - ביתיים, כמו חשמל, מים ותקשורת, הגורמים לגידול במצבת ההוצאות החודשיות. אלה הן חלק מההוצאות השוטפות והצפויות, אך יש להוסיף אליהן את ההוצאות הבלתי צפויות: עזרה לילדים, תיקונים ושיפוצים, טיולים בחו"ל וגם הוצאות רפואיות. ועוד, אם מחושב תזרים מזומנים מסוים, חייב להילקח מרווח הביטחון של לפחות 15%-20% נוספים. את ההוצאות החד-פעמיות יש לשערך ולקבוע מדד יכולת וציפיות, כדי להימנע מהצורך בבקשת סיוע ועזרה (מהילדים!).

מקורות מיסים וגמלאים: כאשר המדינה נמצאת במצוקה ומחפשת מקורות מימון להוצאותיה, היא פונה לרוב ל"דרך הקלה" שהיא העלאת מיסים. העלאת מיסים מתרחשת לעתים קרובות בתחום בו הכוח הפוליטי חלש. כלומר הפוליטיקאים, החוששים מעימות, לא יעזו למסות חברות גדולות, או למסות הכנסות של תאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל. כך יוצא שהמיסים העולים אינם סקטוריאליים. בכל עליית מחירים ומיסים הראשונים להיפגע הם דווקא הגמלאים. מתי נצפו באחרונה גמלאים יוצאים מבתי האבות ומפגינים ברחובות?

האם מדד המחירים לצרכן משקף באמת את יוקר המחיה? האם ההצמדה למדד אכן משמרת את כוח הקניה? מסתבר שלא: ה"משולש", שבו בנק ישראל אמור להיות אמון על יציבות המחירים, הממשלה על תעסוקה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אמורה לדגום את עליית המחירים – אינו מתפקד כראוי. כבר ברור לכול שקצב עליית המחירים בפועל הוא גבוה בהרבה ממה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת. הפער הוא גדול כל כך לעיתים נדמה כאילו מישהו מנסה "לאנוס" את הנתונים. בשנת 1999 שונתה הנוסחה למדידת האינפלציה. מאז נרשמה ירידה בשיעור האינפלציה. פרופסור יצחק, שהיה הסטטיסטיקן הראשי, אמר כי דרך חישוב האינפלציה אינה משקפת את סל המוצרים של האזרח. הוא פוטר זמן קצר לאחר שדיבר. כדי לשמור על ערך הקניה האמיתי של הכסף חייבים להיות חכמים, מתוחכמים וזהירים בניהול סיכונים ובניצול הזדמנויות בהשקעת הכספים.

עליה בתוחלת החיים ויוקר המחיה: כן. חיים שנים רבות יותר וזה עולה יותר. הארכת תוחלת החיים אינה מקבילה ישירות לאיכות החיים. בכדי לחיות טוב צריך לשלם לא מעט, החל מהוויטמינים ועד השתתפות בחוגים המשמרים את הגוף והמוח.

ערך ריאלי: סכומים השומרים על כוח הקניה שלהם עם השנים. ידוע לכל כי הסכום שהוצא לרכישת מוצרים בעגלת קניות בסופרמרקט לפני עשור אינו הסכום הנוכחי שישולם בהווה. זאת למרות שהמוצרים בעגלה הם מוצרים זהים. הכוונה בשימור ערך ריאלי הוא שימור כוח הקניה של הכסף.  אם לאדם יש 10,000 ₪ והמדד עלה ב 10%, הרי רק לצורך שימור ערכו הריאלי של הכסף בסוף השנה, חייבים להיות ברשותו לפחות 11,000 ₪. כל ריבית שתתקבל מהכסף מעבר ל- 10% נקראת "ריבית ריאלית": זו הריבית שממנה הגמלאים שואפים לתכנן את תזרימי המזומנים שלהם.
 
כיצד ניתן להתגבר על העלייה ביוקר המחיה?

ניהול תקציב בסיסי: ללא ניהול תקציב, יהיה זה עניין של זמן בלבד עד שהמציאות הכלכלית תטפח על פנינו. כאשר היינו צעירים, שכירים או עצמאים, מצאנו תירוצים רבים מדוע אין צורך בניהול תזרים. זה עבד אז, אך כאשר אנו פורשים ומתחילים לנהל תזרים של הוצאות, ללא ידיעה ברורה וניתוח דו"ח מקורות ושימושים, נלך בסוף לאיבוד, ניהול תקציב וניתוח של דו"ח מקורות ושימושים יוביל אותנו לתובנות מפליגות. נקבל מבט מקיף על תזרים המזומנים שלנו. נשלוט בהוצאות ונמצא מקורות מימון חליפיים לאיזון התקציב.

חיסכון בגיל פרישה: האם אפשרי? כן. בהחלט! לאחר בדיקה של התקציב שלנו ודו"ח מקורות ושימושים, ייתכן שנגלה כי ההוצאות החודשיות עומדות- נאמר – על סך של 15,000 ₪ ואילו פוטנציאל ההכנסה עומד על 20,000 ₪. כלומר, מידי חודש אין אנו ממצים את מלוא פוטנציאל ההכנסה. דבר זה מלמד כי אנו בעלי "חיסכון ווירטואלי". בניגוד לתקופה בה עבדנו והורגלנו כי חיסכון הוא סכום ממשי שאותו "שמים בצד" בכל חודש, הרי בגיל הפרישה החיסכון מתבטא בכך שאנו לא ממצים את פוטנציאל תזרים המזומנים. יתרות העודף האלה חייבות להירשם ולהיכנס למסגרת הסכומים המאפשרים להתגבר על עליות יוקר המחיה. יתרות אלה תמשכנה להצטבר בצד העודפים ותעמודנה לרשותנו כאשר נזדקק להן, ללא כל חשש לפגיעה בקרן ההשקעה.

ניהול נכון של סיכון: אחד הפרמטרים החשובים ביותר במלחמת הגמלאים נגד יוקר המחיה הוא ניהול סיכון נכון. הוא קשור לשבירת המוסכמה, התרחקות מהקלישאות והתנתקות מהרעיון ש"סיכון מתאים רק לצעירים". סיכון הוא מושג אישי, יחסי ומשתנה מתקופה לתקופה. ההיסטוריה מלמדת כי התשואות הגבוהות מושגות בהשקעה בשוק המניות. לאחר שאנו בטוחים כלכלית ומשריינים את צד ההכנסות וההוצאות, ייתכן שחלק מהכספים (המיועדים לטווחים רחוקים יותר) יושקעו באלמנטים ברי סיכון גבוה יותר.

יש לזכור: זמן ממתן סיכון. אם יועד סכום לטווח ארוך שיהיה חשוף לשוק המניות, התשואה העודפת עליו - לאורך השנים - תהיה פיצוי בגין כספים שהושקעו בניהול סיכון שמרני יותר (שהם הכספים הנדרשים לטווחים הקצרים והבינוניים).

סחורות: הוספת סחורות לתיק ההשקעות, כחלק מהחשיפה הכללית למניות (אם מנהלים בהשקעה חשיפה ל-30% מניות, הכוונה שלפחות 10% מהתיק יכללו סחורות) תעלה, במהלך השנים, את התשואה על תיק ההשקעות ותמתן את התנודות. בניגוד לדעה הרווחת, יש לסחורות תנודתיות גבוהה ומתאם נמוך עם שוק המניות. חשיפה לשוק הסחורות בתקופות בהם האינפלציה עולה מעניקה תשואה עודפת, בעוד שבתקופות כאלה שוק המניות סובל בדרך-כלל מביצועי חסר.

המודל של השקעה בסחורות בנוי על ציפיות: ביקוש, היצע עודף וחוסר. ניתוח נכון של הצפוי בשוק הסחורות ושימוש בתעודות סל יעניק תשואות עודפות. מחירי הסחורות עולים לרוב בצמוד לאינפלציה ובהתאם להתרחבות הכלכלית הצפויה בכלכלה. למרבה האירוניה, דווקא הגמלאים, הנתונים לסיכוני אינפלציה, דפלציה ומשברים פוליטיים, אלה אינם יכולים לסמוך על כך שהקצבאות תשמורנה על ערכן: דווקא הם חייבים לשלב בהשקעתם חשיפה לסחורות.

דיבידנדים: בחירת ורכישת ני"ע של חברות יציבות, המחלקות דיבידנד, ממתנת ומאזנת את התנודתיות בתיק המניות. ברוב המקרים - ובעיקר בתקופה שבה הריבית נמצאת במגמת ירידה –הרי שקצב תקבול הדיבידנד גדול מקצב העלייה בשיעור האינפלציה. השקעה מושכלת ותחלופה בין החברות מייצרת מצב של "קיר מגן" של דיבידנדים נגד העלייה ביוקר המחיה.

נכס נדל"ן: אחת הדרכים להגן על תיק ההשקעות נמצאת ברכישת נכס נדל"ן, שכן המחירים במשק מתעדכנים בהתאם לעלייה באינפלציה. אך כאן חשוב מאוד לשים לב לעיתוי רכישת הנכס. רכישת נכס בעיתוי הנכון יכולה בהחלט לאזן את תיק ההכנסות בפרישה. באופן מסורתי, ההשקעה בנדל"ן בישראל מהווה אפשרות להתגונן בפני עליה בשיעור האינפלציה. מאידך גם ראוי לציין כי התשואה על דירה תהייה שוות ערך (בקירוב) לאינפלציה השנתית, ללא תוספת ריאלית. (זאת בהנחה כי מחיר הנכס אינו יורד או עולה).

ניהול שוטף ומעקב: כל גמלאי זקוק למערך בקרה להגנה ולתגובה יזומה. רק על ידי קיום מעקב שוטף, ניהול סיכון ותקציב מבוקר ניתן לצלוח את השנים. המשימה העיקרית היא היכולת לרכוש את אותו סל מוצרים ב"עגלת הקניות" בכל שנה, מיום הפרישה והלאה. יוקר המחיה הוא מ"האויבים השקופים" בתקופת הפרישה. בניהול נכון אפשר בהחלט לנצח אותו. זה ממש תנאי בסיסי והכרחי לשמירת רמת החיים והשגת השקט הנפשי, ממנו אמורים ליהנות בתקופת הפרישה.

חיסכון במס: תקנות מס ההכנסה השונות, בתחום יצירת מקלטי-מס, דווקא מעודדות גמלאים לתכנן בדרך נכונה את תשלומי המס שלהם. תכנון כזה מפחית את תשלומי המס. חיסכון במס מעלה מידית את התשואה על ההשקעה. אכן, מס ההכנסה נותן את הרשות לתכנן, אך הביצוע תלוי אך ורק בגמלאים. אם אין מודעות לא יתקיים החיסכון. לדוגמה: גמלאים יכולים לנהל את ההכנסה החודשית דרך ניהול תיק השקעות, תכניות חיסכון בבנק או פיקדון בשקלים. כל אלה יחייבו אותם במס מלא בכפוף לרווח ההון. מנגד קיימות "תכניות פרט" המעניקות להם הגנה וחיסכון במס- כזה שבסופו של יום מצטבר להגדלת התשואה על הנכס הפיננסי ממנו מושכים את ההכנסה החודשית. 
 
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם. בזכותה של אשתי אני מה שאני.
 
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ, המידע המוצג הוא לידיעה בלבד, ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ולא מתחייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

קרדיט תמונות:

scottchan
 
חזרה לרשימת מאמרים
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
072-222-3335, 054-7500405
הארבעה 21 בניין פלטינום ק.9 תל אביב

האתר עוצב ונבנה ע"י חברת קומסטאר פיתוח מערכות © כל הזכויות שמורות