הרשם לניוזלטר
רוצה לקבל עדכונים בנושא הפרישה?
הרשם עכשיו וקבל את עידכוני החקיקה למייל שלך
שם מלא:
כתובת דוא"ל:
שלח
כל המידע בפרישה ובמעבר קריירה
מאמרים
הון או קיצבה?
כשהיינו ילדים, היו פתרונות נאיביים ופשוטים לכל הבעיות המורכבות ביותר: "עץ או פאלי", "אן-דן-דינו" ודומיהם היו כלי-עזר לפתרון וללקיחת החלטות. עם השנים בגרנו, גדלנו... ולפתע
הדפס מאמר
הון או קיצבה?
החלטות גורליות לקראת פרישה
 
הון או קצבה?כשהיינו ילדים, היו פתרונות נאיביים ופשוטים לכל הבעיות המורכבות ביותר: "עץ או פאלי", "אן-דן-דינו" ודומיהם היו כלי-עזר לפתרון וללקיחת החלטות. עם השנים בגרנו, גדלנו... ולפתע המשחקים הפכו לרציניים. הפתרונות הילדותיים של פעם כבר לא עוזרים לקבלת החלטות. אנו נחשפים למערכת נסיבתית שלמה של שיקולים ותובנות, אילוצים ומגבלות. בהחלטות שבהן קיימת גם דרך חזרה, אין כל בעיה - כי טעויות נעשות (ועוד תיעשינה!) תמיד על ידי בני אנוש. אך מה בדבר ההחלטות החד-כיווניות, שאין מהן חזרה?

אחת ההחלטות הגורליות שאותה נדרשים לקבל בעת פרישה היא הבחירה וההעדפה בין "הון" ל"קיצבה". החלטה זו מלווה את הפורש בכל מהלך חייו לאחר פרישתו. היא כבדת משקל ומשמעותית ומחייבת מחשבה אודות כל השיקולים הנובעים מהחלטה זו. אין ממנה דרך חזרה!

על הפורש להתנתק משיחות עם חברים, מדוגמאות של קרובים וידידים. עליו לקבל את ההחלטות המתאימות לתא המשפחתי שלו, ליעדים ולטעמיו האישיים. ההחלטות חייבות להיות מתואמות ומשותפות גם למשפחתו, כי לא מדובר כאן ברכישת פריט לבוש המתאים אך ורק לרוכש. את ה "חליפה" הזאת ילבשו כולם!


למה הון?

נראה שאחד הדברים החשובים לאדם הוא רצונו לשלוט בסביבתו. לכסף יש תכונה מיוחדת, של השתנות: הוא יכול ללבוש צורה של תיק השקעות מנוהל, למשל. התיק המנוהל יכול להימכר והכסף  ייהפך לנכס שנרכש, המשמש כחלק בתזרים ההכנסה לצורך הכנסה בפרישה. ההון יכול ללבוש ולפשוט צורות חדשות בהתאם להעדפות האדם. קוראים לזה "שליטה".

משפחות שהן בעלות רצון למעורבות, לקביעת אופן ודרך הניהול של הכסף תעדפנה משיכה בדרך של הון. יש שרואים בדרך זו, של שימור ההון, דאגה לדור הבא = העברת עושר. אם לפני הפרישה בצע הפורש חקר מעמיק אודות ההוצאות השוטפות שלו והוצאותיו החד פעמיות, אם הגיע למסקנה כי הקצבאות הצפויות לו תהיינה מספיקות לתזרים השוטף הדרוש למחיה -  הוא יוכל למשוך חלק מהמענקים כ"הון" וליעד אותם לצרכים אחרים (כגון סגירת התחייבויות, עזרה לילדים, תמיכה ועזרה לתלויים בו וכו'). בתקופות בהן הריבית המשולמת גבוהה, ניצול המצב ע"י משיכה של חלק מהסכומים כ"הון" והפקדתם בריבית תאפשר הפיכתה של הריבית לתחליף לחלק מתשלומי הקיצבה. כך לא פוגעים בגובה התזרים החודשי ומשמרים חלק מההון.
 
במקרים בהם התא המשפחתי הוא חד-הורי והילדים בגרו וכבר אינם זכאים לקצבאות השארים, משיכה של חלק מהסכום כ"הון" יכולה להוות משען פיננסי לצאצאים במקרים פטירת ההורה.

ניהול כספים הוא משימה מורכבת. יש פורשים שבעבורם ניהול כספיהם הוא דרך חיים. בעברם הם כבר הפסידו מספיק כדי לדעת ממה להישמר - וכיצד להרוויח. מקצועיות מוכחת בניהול יכולה להיות שיקול ללקיחת הסכומים ב"הון" ולא ב"קיצבה". יש פורשים שהחליטו לחיות את שארית חייהם במקום אחר, בארץ אחרת ברחבי העולם. במקרים אלה ישנה כדאיות כמעט מוחלטת בלקיחת ההון לחו"ל ובניהול הכספים במסלול הוני בניכר, בתקופת הפרישה. לעומתם, בעלי תכניות מבטיחות-תשואה (כדוגמת ביטוחי מנהלים "עדיף", גמלא וכיו"ב): אלה יהיו בעלי נכונות להותיר את הכספים המסלול ההון וכך לזכות בריבית פטורה ממס, במקום להפוך את הסכומים לקיצבה חייבת במס.
 
למה לא הון?

אחת המשימות המורכבות בחיים אינה בהכרח להרוויח כסף בעבודה, אלא לדעת לשמר אותו ולנהל אותו למשך זמן ארוך. כאשר "פורשים צעירים" יוצאים ממעגל העבודה נדמה שהכול מחכה "מעבר לפינה": הם נרשמים כתלמידים בעלי מוטיבציה גבוהה בקורס להכרת שוק ההון. מיד לאחריו הם קופצים לבריכה הקרה. מוכרת האמרה: "אם הגיס שלי מספר שהוא עושה נפלאות, זה "קטן עלי". גם אני יכול"... ולא כך הוא. ניהול כסף הוא מקצוע שלא נלמד בקורס להכרת שוק ההון. ניהול זה אינו נשען רק על גלים של פרסומות, הקוראות לציבור לבוא ולהרוויח - כי כולם עושים כך. המקצוע הזה דורש קור רוח, יכולת ניתוח, ניתוק מ"רעשים" ויכולת קבלת החלטות, כאשר היד כל הזמן על הדופק. אלה הן רק חלק מהתכונות שלהן נדרשים מנהלי כספים בולטים.

מחיר הכסף הוא ריבית. הדבר הכי קבוע בריבית הוא שהיא אינה קבועה!... איש באמת לא יכול לחזות במדויק את הכיוון של העלייה והירידה בשוק ההון. על המנהל הטוב להיות בעל חושים מחודדים, להבין את המגמות ובכל פעם לרכב על הגל הפיננסי הנכון. אין השקעה מוצלחת אך בהחלט יש עיתוי מוצלח.

לחלקם הגדול של הפורשים אין את הידע הנדרש והתכונות הנ"ל. העדיפות תינתן, על כן, לקבלת הקיצבה. קיצבה אינה דורשת מנגנון הפעלה, כפי שדורש ההון. ההון מתנהג כמו ילד מפונק: ממש לא מעניין אותו מה אתה רוצה לעשות עכשיו: הוא מבקש את תשומת לבך בכל רגע נתון. הוא (הכסף) יעניש אותך אם לא תיתן לו את תשומת הלב הדרושה. אם יש לך תכנית הכוללת טיפוס על הרים, טיול במדינות אקזוטיות או סתם להיות עם הנכדים ולחיות את חייך, במקרה שכזה עדיף כי תמסור את האחריות למנהל הקיצבה.

בדרך כלל יש יחס ישר בין הסכום המיועד לקיצבה ובין ההכנסה המתקבלת ממנו. סביר להניח כי לא ישולם מס על הקיצבה. לעומת זאת, משיכה של סכומים והעברתם לתיק השקעות יגרמו לעלויות אחרות שלא היו נוצרות כלל אם לא היה הכסף הופך להון (לרוב מס רווח הון). נכון שייתכנו מקרים בהם גמלאים זכאים לקבל הטבות מס מהריבית, אך זה לא תהליך אוטומטי. את רוב הזכויות יש צורך לתבוע ע"י הגמלאי עצמו...


למה קיצבה?

בגלל העדר הסיכון בהשקעות. אחד היתרונות הגדולים של ייעוד הכספים לקיצבה הוא העברת האחריות: מקבל הכספים מתחייב לתשלומים למשך כל חייו של מייעד הסכומים. הוא גם מבטיח המשך תשלום הפנסיה, בין אם בחלקיות (קרן פנסיה וותיקה) ובין אם במלואה (ביטוחי מנהלים). בפועל, ייעוד הכספים פוטר את הפורש מניהול ההון ומעניק לו את השקט הנפשי בידיעה שהוא צפוי לקצבה. מצב בריאותי תקין ותוחלת חיים משפחתית ארוכה הן בהחלט סיבות טובות שבעטיין כדאי לבחור בקצבה. בעיקר בקרנות הפנסיה הוותיקות ובביטוחי המנהלים הישנים (שבהם המקדמים היו מצוינים) היוצרים מצב שבו - לאחר מספר שנים - הפורשים חיים על חשבון החברה שמשלמת להם את הקיצבה. בדרך-כלל, ייעוד של כל כספי הפיצויים לקיצבה יזכה את הפורש בפטור מלא על הקיצבה, פטור שיכול לגרום להקטנה משמעותית של חבויות המס בפנסיה.

עוד סיבה טובה היא השמירה על הערך הריאלי של ההון. אחד ה"אויבים" של הגמלאים הוא האינפלציה. ברוב הקצבאות (בעיקר הוותיקות שבהן) קיים מנגנון של הצמדה הפוטר את הפורש מדאגה: הקיצבה שומרת על ערכה הריאלי ומבטיחה שיהיה ניתן לרכוש, גם בעתיד, את אותו סל המצרכים שהפורש היה רגיל אליו בשנים קודמות.
טוב לב הוא תכונה טובה ומעלה גדולה - אך לא כאשר היא באה על חשבון עתידם של ההורים. אם  יש לפורש רגישות יתר לצרכיו של ילדיו, המתבטאת בחלוקת כספים, יש לקחת בחשבון כי בתרחיש שונה, בו ההורים יהיו נזקקים, הילדים יתקשו לעזור או להחזיר את הכספים שקבלו. במקרים שכאלה, בהם ההורים מכירים בחולשתם,יש להעדיף קיצבה. ומה עם העזרה? לזו יש פנים רבות ולאו דווקא חלוקת ההון במעמד הפרישה.

רוב הפורשים שהם בעלי תכניות וותיקות, עם מקדמי קיצבה מובטחים, הם בעלי מוטיבציה פנסיונית גבוהה וייעדו כמה שיותר לקיצבה אפילו אם חלק ממנה יהיה חייב במס. עדיין יש לבדוק ולהשוות בין גישה זאת ובין האלטרנטיבה של ייעוד חלקי וניהול הון - החייבים במס רווח הון.


למה לא לקיצבה?

גיל הוא אחד הפקטורים המשמעותיים בהחלטה האם ליעד לקיצבה. ככל שגיל הפורש גבוה יותר, סביר להניח כי זמן התשלום יהיה קצר יותר. לכן ככל שהפורש מבוגר יותר,ההחלטה לקבל קיצבה מורכבת יותר.

פנסיה היא הכנסה חייבת במס. כאשר מייעדים סכומים לקיצבה ולא לוקחים בחשבון את שיקולי המס, יכול להיווצר מצב שבו משלמים מס שלא היה צורך לשלמו, אם היה תכנון נכון של הייעוד לקיצבה.

ייעוד לקיצבה מבוצע "ללא חרטה", כלומר אם בחר פורש לקבל קיצבה, לא יוכל לחזור בו מהחלטתו.
מצב הבריאות הוא שיקול חשוב מאוד בהשארת כספים לקיצבה: במקרים בהם מדובר בבריאות רופפת, קיימת עדיפות שלא להותיר את הכספים לקיצבה.

למקבלי הפנסיה בקרנות החדשות אין מנגנון המבטיח כי הקיצבה תדע לשמור על ערכה הריאלי בחיי הפרישה. יתר על כן: קיצבה מקרן פנסיה חדשה יכולה אף לרדת, בתרחיש שבו השווקים סוערים ויורדים. במקרים כאלה ולאחר ניתוח יסודי של כל מכלול הסיכונים, ניתן למשוך חלק מהסכומים כהון - ולנתב אותו למסלולים אחרים שיבטיחו תזרימי מזומנים כחלופה או השלמה לפנסיה.

החיים מלאים צמתים והפתעות. במקרים אחדים, לאחר שנבדקו כל האלטרנטיבות האחרות לא יהיה מנוס מהצורך לעמוד בהתחייבויות פיננסיות. ייתכן כי ייווצר צורך להמיר חלק - או את כל הכספים - מקיצבה להון. זה יכול להתברר אפילו כמהלך חכם: במקום להסתבך בהלוואות גישור למיניהן, הכרוכות בריבית גבוהה, עדיף לעיתים לנכות ולהיפטר מהחובות המעיקים.

מסקנה: לאחרונה, מקובל לומר כי שתיית יין טובה לבריאות, אך תמיד בתוספת ההערה: "במידה הראויה". כיצד יידע האדם השותה יין מהי הכמות הראויה והרצויה לו? כיצד יידע האדם העומד על סף פרישה לזהות, מתוך הכתוב במאמר זה, את הדרך שיבחר ושדרכה יפיק רווחה לו ולבני משפחתו? הכול אישי, כמובן. הבחירה מתבצעת בתאם לשיקולים אישיים. נלקחים בחשבון היבטים פרסונליים ומשפחתיים, תוך כדי התחשבות באילוצים שונים ושמירת גמישות.

כדי להתחיל את התהליך יש לערוך מפת הכנסות והוצאות, בירידה לפרטי פרטים וברזולוציות חדות, עם דגש על היבטים כלכליים ואישיים. לא רק שיקולי מס מכתיבים את הפתרונות. קבלת ההחלטות מדגימה שוב כי אין מסלול כללי העומד לרשות כולם. התהליך כרוך בעבודה מאומצת הלוקחת בחשבון את כל המרכיבים ובונה תרחישים כלכליים לכל הטווחים.

כיועץ, אני נוהג לערוך "מבחני לחץ" ולהציב את הלקוחות שלי להתמודדויות עם התרחישים הצפויים. כך אנו, הלקוחות שלי ואני, יכולים לבדוק את ההשלכות של ההחלטות - בין הרצוי למצוי - ולבנות יחד מציאות כלכלית ברת קיימא וארוכת טווח.
 
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.

הכותב הוא בעל רישיון בייעוץ מס רישיון פנסיוני ורישיון בניהול תיקי השקעות. הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא, וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד, ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.


קרדיט תמונות:

digitalart
http://www.freedigitalphotos.net
 
 
 
 
 

חזרה לרשימת מאמרים
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
072-222-3335, 054-7500405
הארבעה 21 בניין פלטינום ק.9 תל אביב

האתר עוצב ונבנה ע"י חברת קומסטאר פיתוח מערכות © כל הזכויות שמורות