הרשם לניוזלטר
רוצה לקבל עדכונים בנושא הפרישה?
הרשם עכשיו וקבל את עידכוני החקיקה למייל שלך
שם מלא:
כתובת דוא"ל:
שלח
כל המידע בפרישה ובמעבר קריירה
מאמרים
"נוהל גילוי מרצון": שקל בוא הביתה!
במהלך חיינו נקלטות על ידנו כל מיני אמרות בלתי מבוססות, הנחות שאין להן בסיס, אמתויות בלתי מוכחות... אחת מהן היא: "חשוב שיהיה לך כסף לבן ליום שחור". לפעמים אנו
הדפס מאמר

"נוהל גילוי מרצון"
עושים סדר בכספים לפרישה

"שקל, בוא הביתה!"


 
נוהל גילוי מרצון מס הכנסה: שקל בוא הביתהבמהלך חיינו נקלטות על ידנו כל מיני אמרות בלתי מבוססות, הנחות שאין להן בסיס, אמתויות בלתי מוכחות... אחת מהן היא: "חשוב שיהיה לך כסף לבן ליום שחור". לפעמים אנו נוטים לפעול על סמך אמרות אלה – ללא תהליך חשיבה רציונלי - ומעבירים או חוסכים כסף בחו"ל. (לפעמים בגלל חרדה "יהודית":  מי יודע אם תהיה פה מדינה... אוי-ווי!) לצורך כך רוכשים מטבע חוץ ומוצאים לכסף מקלט בארצות שונות.

בחלוף השנים מגיעה ההכרה שלא נהגנו בחכמה יתרה: שער הדולר לא בדיוק החזיק מעמד. הריבית שקבלנו הייתה נמוכה. בכלל, יש להודות, העסקה לא הייתה ממש טובה... אז מתחילים להם ההרהורים: כיצד מחזירים הביתה את הכספים? הרי אנחנו עומדים לקראת פרישה. אין זמן טוב מזה לארגן ולסדר את הדברים.


מה זה "גילוי מרצון":

זה תהליך הנותן אפשרות למי שיש לו כספים שהופקדו, הועברו נחסכו בחו"ל ולא דווחו- וכתוצאה מכך נוצרו מחדלים באי דיווח ובאי תשלום מס– להחזירם לארץ. הגילוי מרצון מיועד בעיקר למי שקיבל, צבר, ירש, חסך כספים בחו"ל, טרם דיווח עליהם והיה רוצה להסדיר את הנושא מול שלטונות מס ההכנסה. מצד מס ההכנסה קיים הרצון לעודד את האזרחים לדווח, לתקן ולהסיר את הליקוי שבאי הדיווח. מתן האפשרות לפתיחת דף חדש וחלק מהתמריץ הוא עצימת עין על העבר, שהרי בעצם הווידוי זו הודאה בדבר עבירה. התנאי ההכרחי הוא שעל הגילוי להיות כן ומלא.


מי חייב בגילוי מרצון?

הוראת השעה חלה על תושב ישראל המחזיק בנכסים בחו"ל. ההליך מושיט יד לכל מי שרוצה "להכשיר" את כספו מול הרשויות. מקור הכסף יכול להיות ממקורות שונים. בין אם נפתח חשבון ביוזמתו, בין אם ניצל את התקנות משנות ה-90 שהתירו לאזרחי ישראל להחזיק חשבונות בחו"ל. בשנת 2003 חוקק תיקון מהותי בכל הקשור למיסוי בינלאומי, בו נקבע כי שהמיסוי הוא פרסונאלי ולא טריטוריאלי. השינוי הפך בעצם לחובת דיווח על כל הנכסים של אדם תושב ישראל.

גם לשלטונות המס ברור כי בבני אדם עסקינן: כל אחד מסיבותיו שלו, בין אם מפחד מפני דיווח, בין אם בתום לב וחוסר ידע. כדי להציע דרך כדי שלא ייחשב האזרח כעבריין מוצע הגילוי מרצון. (כמו לקבל מועד ב' במבחן...). גם אם לא ניתן גילוי כזה מראש, אי ניצול ההזדמנות עלול להביא למצב שבו ייחשב האזרח לעבריין. יתר על כן: בעידן בו ישראל חברה בארגון ה-OECD ומשטר המס בעולם בכלל הופך אגרסיבי, יש אינטרס למדינות לשתף פעולה בגילוי נכסי ציבור כדי להגדיל את בסיס המס - שהרי הכול שקוף! בתקופה זו של תהליכי שיתוף מידע, אי ניצול הוראת השעה כמוהו כטמינת הראש בחו"ל.


באילו תנאים ניתן לפתוח בהליך גילוי מרצון?

על מנת שנוכל להיחשב כמי שמבקשים גילוי מרצון, הפניה לשלטונות מס חייבת להיות יוזמה שלנו ולא בעקבות מידע על חקירה. לרשות המיסים לא אמור היה להיות מידע מוקדם והאזרח אינו נמצא בהליך חקירה כלשהו, הקשור לבדיקה משפטית אזרחית בנוגע לעסקיו בחו"ל.


מה התהליך גילוי מרצון:

שלב ראשון: הגשת בקשה, בה יפורטו שם המבקש ופירוט בגין הפסדים או רווחים בגין הכספים. יש לצרף לבקשה שיערוך שומה צפויה של חבות המס הצפויה. כמו כן, במקרים רבים יהיה ניתן להסיר את המחדל בדין ודברים מול פקיד השומה - עוד לפני אישור הבקשה. לאחר אישור הבקשה ייתכנו שתי אפשרויות:

  1. במקרה שבו הבקשה מאושרת יותחל תהליך בו נסדיר את חבות המס האזרחית.
     
  2. במקרה שבו הבקשה אינה מאושרת לא ניתן יהיה לעשות שימוש במידע במישור הפלילי, אלא רק במישור האזרחי.

גילוי מרצון: כדאי או לא כדאי?

"מודה ועוזב ירוחם". מי שיוזם את הליך גילוי מרצון, אכן זוכה להקלות. במסגרת ההקלות יש מסלול לפטור מחיוב ריבית וקנסות. חשוב מאוד לציין כי התהליך הוא מתן הזדמנות להכשיר כספים. ברגע בו הבקשה מתקבלת ניתנת חסינות פלילית וההליך ינוהל בצד האזרחי. את התהליך יש לנהל במקצועיות ובזהירות רבה, תוך כדי גילוי נאות מוחלט של הלקוח מול המייצג בתהליך הגילוי ולבטח מול שלטוות מס ההכנסה.

שיעור המס שנידרש לשלם יופחת בשל הוצאות כמו עלויות ניהול בחשבון הבנק בחו"ל, מיסים שנגבו ועוד הוצאות שיוכרו. מי שיבחר לטמון ראשו בחו"ל (ובחול...) הזמן לא משחק לטובתו! הגלובליזציה, יחד עם משברים כלכליים מייצרים שיתוף פעולה של המדינות כדי להגביר את גביית המס. אם רשות המיסים היא זו שמתחילה בהליכים מול הנישום ולכאורה מגלה את קיום הנכסים או הכנסות הלא מדווחות- במקרה כזה, אם הנישום יגיש בקשה להליך גילוי מרצון, בנסיבות מסוימות בקשה כזו עלולה שלא להועיל לו ואינה יכולה לחסום הליך פלילי או שימוש במידע.

מנקודת מבטי כאיש מקצוע אין בכלל כל שיקול ולא משנה מהי הסיבה שבעטיה בחרנו להחזיק סכום של כסף בחו"ל. זה הזמן לקרוא לשקל: "בוא הביתה!". לאחר הכשרת הכספים ניתן להותירם במקומם. כמובן שתהיו חייבים בחובת דיווח שוטפת בגינם. אם כספים אלה ישובו הביתה חובת הדיווח יכולה להיות קיימת ויכולה שלא. לרוב יהיה זה תלוי ברצונכם.


נוהל גילוי מרצון: פוקוס ומספר כללים חשובים:

קיזוז הפסדים מחו"ל במסגרת נוהל הגילוי מרצון: עלתה שאלת קיזוז הפסדים שנוצרו בחו"ל מאותו הון שאליו מתייחס הליך הגילוי מרצון. (לפקודת מס הכנסה מתאפשר קיזוז הפסדים פירותיים מחו"ל בתנאי, כידוע, לפי סעיף 25 שהוגש דו"ח לשנת המס שבה נוצר ההפסד, כאמור בסעיפים 131 / 132 לפקודה. באופן דומה, הפסדי הון מועברים משנה לשנה על פי סעיף 52 (ב') לפקודה בתנאי שהוגש לפקיד השומה דו"ח לשנת המס שבה נוצר ההפסד כאמור בסעיפים 131 ו-132 לפקודה.

מטרת הוראות אלה היא לאפשר לפקיד השומה לבדוק באופן שוטף את ההפסדים הנתבעים, לרבות ההפסדים שנוצרו בחו"ל. זאת, על רקע הרצון- במסגרת הוראת שעה זו- לעודד את הגילוי מרצון ביחס לרכושו להכנסות שהופקו בחו"ל ולסיים בהצלחה את הטיפול בבקשות לגילוי מרצון, לרבות הבקשות האנונימיות מחד, אך תוך מניעת "יבוא הפסדים" מחו"ל, קיזוזם כנגד ההכנסות המדווחות בישראל ושחיקת בסיס המס המדווח בישראל, מאידך.

ניתן לאפשר קיזוז הפסדים מחו"ל שנובעים מהגילוי מרצון רק כנגד הכנסות פירותיות או רווחי הון, לפי העניין, הנובעים מההון בחו"ל עליו הוצהר בהליך זה וביחס לשנות השומה אליהן מתייחס הגילוי בלבד ובהתאם לשיטת הקיזוז הקבועה בסעיפים 25 ו- 52 לפקודה.

דוגמא: הוגשה בקשה לגילוי מרצון המתייחסת לשנים 2001-2003. במסגרת הבקשה דווח על הפסד הון ממכירת נייר ערך מחו"ל בשנת 2001. על פי ההסדר, הפסד הון זה יוכל להתקזז כנגד רווח הון מנייר ערך שנוצר בשנת 2002 ויתרתו כנגד רווח הון מנייר ערך שצמח בשנת 2003 ובלבד שרווחי הון אלו נכללו במסגרת הליך הגילוי מרצון.

 לא יתאפשר קיזוז הפסדי ההון כנגד רווחי הון עתידיים לשנים מאוחרות יותר שלא במסגרת הגילוי מרצון וגם לא כנגד רווח הון שהופק בישראל או בחו"ל ועליו דווח בשעתו כדין במסגרת הדוחות השנתיים שהוגשו. בנוסף וכחלק מהסדר זה, לא יתאפשר לקזז הפסדים פירותיים והפסדי הון עליהם הוצהר בדוחות של הנישומים כדין כנגד רווחים פירותיים ורווחי הון שהופקו בחו"ל ושעליהם הוצהר בהליך גילוי מרצון זה.


מסקנות:
במסגרת "מצוות עשה", מדיניות המס של המדינות תהפוך להיות יותר ויותר אגרסיבית בשנים הקרובות. זאת כדי להפוך כל אבן על מנת להגביר את גביית המיסים. הנוהל הוא פתח: צוהר להכשרת הכספים שלנו. היכולת לישון בשקט ולעשות בהם שימוש - גם לצורך ניהול הכספים במסגרת כספי הפרישה, יתר על כן: זו גם הזדמנות להיפטר מחטוטרת - פחות "כאבי ראש" ליורשים, לאחר 120!.

הדרך הישרה היא הדרך החכמה והקצרה ביותר לצורך הגעה ליעדים

                  הרצאה: "ניהול גילוי מרצון":



רן חובב
מומחה למיסוי ולפרישה
 
קרדיט תמונה:
http://www.freedigitalphotos.net

[[bplanet]]
 
חזרה לרשימת מאמרים
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
072-222-3335, 054-7500405
הארבעה 21 בניין פלטינום ק.9 תל אביב

האתר עוצב ונבנה ע"י חברת קומסטאר פיתוח מערכות © כל הזכויות שמורות