הרשם לניוזלטר
רוצה לקבל עדכונים בנושא הפרישה?
הרשם עכשיו וקבל את עידכוני החקיקה למייל שלך
שם מלא:
כתובת דוא"ל:
שלח
כל המידע בפרישה ובמעבר קריירה
מאמרים
"הוני" או "פירותי"? - זאת השאלה תכנון מס במענקי פרישה
סיווג מענקי הפרישה תחת כותרת שונה ב"סוג ההכנסה" יכול להיות קריטי לגובה המס שנשלם: יכול להיות מצב שבו ה"ברוטו" דומה אך ה"נטו" שונה. ההבדל יכול להיות עד פי
הדפס מאמר

"הוני" או "פירותי"? - זאת השאלה
זאת סוגיה מורכבת!
תכנון מס במענקי פרישה


 
מה זה הכנסה הונית ומה זה הכנסה פירותית תכנון מס במענקי פרישהסיווג מענקי הפרישה תחת כותרת שונה ב"סוג ההכנסה" יכול להיות קריטי לגובה המס שנשלם: יכול להיות מצב שבו ה"ברוטו" דומה אך ה"נטו" שונה. ההבדל יכול להיות עד פי שתיים! לחלופין יש אפילו מצב בו נקבל פטור מלא ממס.

יש להכיר שני מונחים: האחד "פירותי" והשני "הוני"


מהי הכנסה "פירותית"?

"פירותי" הוא כל תקבול שחוזר על עצמו במחזוריות קבועה. כך ניתן לזהות את ההכנסה הצפויה ממקור קבוע, כמו של עבודה, או של בעל-עסק המפעיל את העסק שלו ולצורך כך חוזר על אותן הפעולות או השירותים. התגמול הוא הכנסה "פירותית".


מהי הכנסה "הונית"?

הכנסה "הונית"
היא אירוע חד פעמי שעוסק ביצירת הכנסה מאירוע חריג שאינו חוזר על עצמו. יתכן שזה שנוצרה לו "הכנסה הונית" לא התכוון לכך כלל, אלא נקלע לסיטואציה שחייבה אותו להפיק את הרווח או להסכים לו. לדוגמה בעל מסעדה: יש הבדל בין הפעילות החוזרת על עצמה בעסק שלו ממכירת המזון בכל יום מחדש ובין הפקת הכנסה ממכירת המסעדה עצמה. מכירה זו תהא "מכירה הונית".

קיימת אבחנה מרכזית במיסוי הכנסות בין הכנסות "פירותיות" להכנסות "הוניות".
עוד דוגמה: כאשר פרדסן מוכר את התפוזים שגידל בשוק, הכנסותיו הן "פירותיות". מדי שנה הוא מבצע קטיף, ופרי עמלו מניב לו הכנסה. כאשר הפרדסן מחליט למכור את כל הפרדס, התשלום שיקבל בגין העסקה הוא "הכנסה הונית". ההון הוא מרכיב בייצור ההכנסה הפירותית. המכירה מניבה הכנסה הונית.

הכנסה פירותית: כמוגדר בחלק ב' בפקודת מס הכנסה היא הכנסה שמקורה מעבודה או עסק והמושגת באופן מחזורי במסגרת עבודתו או עסקיו של אדם. הכנסה פירותית נובעת ממקור חוזר ונשנה, כמו מקום עבודתו של אדם.

שיעור המס על הכנסה פירותית: חלק ב' של פקודת מס הכנסה מיועד למיסוי הכנסות פירותיות, שהופקו או נצמחו בישראל. שיעור המס החל על הכנסה פירותית, בכפוף למדרגות המס על עבודה הינו בשיעור עולה ומקסימאלי של עד 50%.

הכנסה הונית: נובעת מפעילות חד פעמית. היא בעלת אופי חריג וצומחת באופן חד פעמי. היא אינה במסגרת הפעולות שהאדם עושה שבשגרה על מנת להתפרנס. לצורך כך נקבעו מבחנים היכולים לסווג הכנסה כ"הכנסה הונית", כמו טיב ואופי הנכס הנמכר, תדירות, ההיקף כספי, המימון, תקופת אחזקה בנכס, ייעוד התמורה, בקיאות בנושא, מנגנון ופיקוח, יזמות ועוד. במבחן הנסיבות מקובל שככל שפרק הזמן בין מועד הרכישה למכירה הוא ארוך יותר, יש לו סממן הוני.

שיעור המס על הכנסה הונית: חלק ה' של פקודת מס הכנסה מיועד למיסוי רווחי הון. בכל הקשור למענק פרישה המסווג כהוני, שיעור המס הוא 25%. יש מקרים בהם ניתן יהיה לסווג מענק כמענק הוני ופטור ממס. על כך נרחיב בהמשך ונביא דוגמאות.


פיצויי פיטורין/  מענקי פרישה: האם הם הכנסה הונית או פירותית?

בפרשנות מס פשוטה ניתן לטעון, כי אם קיבל עובד פיצויים ממקום עבודתו, הרי איבד את המקור הקבוע לתקבולים (בדומה למכירת הפרדס). אם כך, מענקי הפרישה שלו ממקום עבודתו יכולים היו להיות מסווגים כ"מענק הוני" ולא "פירותי". אם היו מענקי הפרישה מסווגים כ"מענק הוני" היו יכולים להיווצר מקרים רבים שבהם המס המשולם בגינם היה נמוך לאין שיעור מאשר אם אותם מענקים היו מסווגים כ"מענק פירותי".

לפי פרשנות רשויות המיסים בישראל מענק פרישה, דמי הסתגלות ופיצויים הם מענקים המסווגים כ"מענק פירותי", היות שהם תוצאה של שנים של עבודה באופן של פעילות שחוזרת על עצמה. ניתן לקשור את המענקים לתהליך של העבודה שחזרה על עצמה ואין המדובר ב"מכירת הפרדס". מס ההכנסה מכיר במענקי הפרישה כ"מענק פירותי" לכל דבר ועניין ואינו מעוניין לראות במענקי הפרישה "מענק הוני". נקודת המבט של מס ההכנסה היא כי "הכנסה הונית", לעומת זאת, יכולה לנבוע, לדוגמא, ממכירת גורמי ייצור, או מכירת ענף.

סוגיה זו נדונה בפסקי דין רבים. ניתן לסכם את תמצית הפסיקות ולקבוע כי מענק פרישה הניתן לאדם בשל שירותו במקום עבודתו (בפסק הדין מרוה נגד פקיד שומה ת"א 3) נקבע  כי פיצויי פיטורין או מענקי פרישה אינם אלא חלק מהסדרי שכר והם השלמה בתום תקופה. על כן יש לראותם "הכנסה פירותית" וכל סכום מעבר לתקרת הפטור המגיעה למקבל המענקים (
תקרת הפטור  וותק X תקרת הפטור), מעבר לחלק הפטור, יחויב בשיעור מס הכנסה הדומה למשכורות.
בפסק דין אחר  (חיים ניסים חיפה - עובדי בתי זיקוק) השאלה שנדונה הייתה האם מענקים ותקבולים שקבלו העובדים הם מענק הון או פירותי, לאחר שבמהלך פיצול החברה לשתי חברות היא הופרטה והועברה לידיים פרטיות. כלומר החברה שממנה נאלצו העובדים לפרוש אינה קיימת יותר ובמקומה נוצרו שתי חברות חדשות, בניהול פרטי. בית המשפט המחוזי קבע כי למרות שמדובר שהעובדים אבדו את מקום עבודתם ונאלצים ללכת ולעבוד תחת מעסיק חדש, ברגע שהעובד מסכים לקבל את הפיצויים ולעבוד תחת המעסיק החדש יש לראות בכך מענק פרישה החייב במס כ"מענק פירותי". מאידך, באם וויתר העובד על הזכות להמשיך ולעבוד אצל המעסיק החדש, יש לראות במענק כ"מענק הוני" בהתאם להוראות הסעיף 88 לפקודת המס.


באילו מצבים ניתן לסווג מענק פרישה כהון?

נכון לכתיבת שורות אלה יש פתח רחב לתכנון, מקום ל"אקרובטיקה" ותכנוני מס בקביעת והגדרת המענקים כ"מענקים מיוחדים" כגון מענק אי תחרות, הגבלת עיסוק, שמירת סודיות וכיו"ב. לרוב מדובר באינטרס משותף של הגוף המשלם - שישלם פחות כדי להגיע לפיצוי המוסכם – ושל העובד המרוויח חיסכון בתשלום המס. כלומר, זה יגרום  לתשלום נמוך יותר מהמעסיק ולהשארת נטו גדול יותר בידי העובד.

דוגמא לבעייתיות של הנושא היא מענק אי תחרות. חופש העיסוק הוא זכות בסיסית ולא ניתן למנוע מאדם לעסוק בכל עיסוק חוקי, במסגרת הכשרתו המקצועית. מאידך, ככל שפרק הזמן שהעובד היה מועסק גדול יותר וככל שהוא היה חשוף לנתונים רגישים ואף סודיים, גדל חששו של המעסיק כי את הידע שרכש אצלו יעביר לחברה מתחרה. כאן הפסיקה מפולפלת והיא מנסה לייצר איזון. היא דווקא נוטה להחמיר ולחפש בחוזה הפרישה ובמתן המענקים שאותם רוצים להגדיר כמענקי הון, סעיפים  שיעזרו לקבוע כי המדובר באמת לאמיתה בשלילת חופש העיסוק.

ככל שהתקופה ארוכה יותר ברור שהאיסור חמור יותר. כאשר הדבר מגיע לבית המשפט יבקשו שם לבדוק האם באמת מדובר ב"מכירת הפרדס" (מקור ההכנסה). כלומר ההגבלה תיצור מצב שבו לא יוכל יותר הפורש - גם בעתיד - לחזור ולהתפרנס מאותם הכישורים. מטרת בית המשפט היא למנוע עסקאות מלאכותיות, בהן עובד מבקש להכריז על מענק כספי כמענק אי-תחרות, אך לאחר מספר שנים הוא יחזור לאותו ה"פרדס" ולאותם ה"עצים" וימשיך להפיק הכנסה. כאן בעצם מתייצב בית המשפט לצד שלטונות המס ומבקש לוודא כי לא מדובר בהונאת מס, אלא במצב שבו יהיה ניתן להגדיר את המענק כ"מענק הוני". זאת מאחר וההסכם שעליו חתם העובד, הכולל סעיפי אי-תחרות או שמירת סודיות, ימנע ממנו לחלוטין בעתיד חזרה אל אותם מקורות פרנסה.


פיצוי בגין עוגמת נפש: מענק פירותי או מענק הוני פטור ממס?

פיצוי שניתן לעובד בגין עוגמת נפש או כפיצוי על פגיעה בשמו הטוב. בפסק הדין (
דוידוביץ אברהם ואחרים נגד פקיד שומה נתניה) נבדק מה דינם של פיצויי נזיקין ששולמו לעובד ע"י מעבידו (מתוך פסק הדין, סעיף 63 כלשונו): "התנהגותן חסרת תום הלב של הנתבעות, הסבה לתובע נזק כבד ורב לשמו הטוב ולמוניטין המקצועי הרב שרכש במשך כל שנות עבודתו בענף המחשבים... בגין נזקים אלו זכאי התובע לתשלום עבור תקופת הסתגלות בת 12 חודשים לפחות, ובסך של 443,000 ש"ח.... מכוח הסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 156 לפקודה, בחרתי לקבוע כי הסך של 221,500 ₪ מהווים תשלום דמי הסתגלות והיתרה הינם פיצוי לא ממוני, בגין שאר נזקיו- לרבות עוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב של המערער, הכלל צרכי מס". רוצה לומר: בית המשפט קבע כי מסך המענק 221,500 ₪ הם הסתגלות. כל היתר הוא מענק וכפיצוי על עוגמת נפש שאינו חייב במס.


פיצוי בגין הלנת פיצויים: מענק פירותי או מענק הוני פטור ממס?

סעיף 9(21) קובע כי כל סכום, המשלם על-ידי מעביד לעובד כפיצויי הלנת שכר על-פי סעיף 17
לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 – יהא פטור ממס בידי העובד, אם נתקיימו התנאים כדלקמן: הפיצוי משתלם מכוח הגנת השכר ועבור תקופה העולה על 30 יום. הפטור על פיצויי הלנה מוגבל בתקרה. תקרת הפטור היא סכום הפיצוי השווה לסכום הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א(א) לפקודה. יתרת סכום הפיצוי חייבת במס ויראו אותה כהכנסת עבודה של מקבל הפיצוי. נכון ליום 1.1.2013 תקרת הפטור הינה 7,920 ₪.


פריסת מס: האם ההכנסות העתידיות המיוחסות הן הכנסה הונית או פירותית?

שלטונות המס בישראל רואים במענקי הפרישה כמענק פירותי לכל דבר (משכורות). לדוגמא: אדם שביצע פריסה 6 שנים ובשנה השלישית נוצר לו הפסד עסקי, אותו הוא מבקש לקזז כנגד שווי פריסת המס בגין אותה השנה. עמדת מס ההכנסה שאין להתיר קיזוז הפסדים עסקיים, אלא אם הקיזוז יבוצע בשנת הפריסה הראשונה.

בטופס 116 ג' נרשם: "ידוע לי כי פריסת ההכנסה היא לצורך חישוב המס בלבד וכי לא אהיה רשאי לקזז כנגד סכום הכנסה שנפרס ניכויים / או פטורים כלשהם למעט ניכוי או הפטור המגיעים לי כחוק בשנת המס בה נתקבלה ההכנסה אותה אני מבקש לפרוס .. כמו כן ידוע לי כי בגין פריסה קדימה אחויב בהגשת דוח שנתי על פי סעיף 131 לפקודה לכל אחת משנות הפריסה".

מכאן אנו למדים כי רק בשנה הראשונה יכול העובד לתבוע קיזוזים כנגד יתרת הסכום מהמענק שנפרס. שלטונות המס יצרו כאן יצור בן-כלאיים... השנה הראשונה, שבה נתקבלו המענקים תחשב כמקור הכנסה מעבודה. בשנים שלאחר מכן, זו תהייה הכנסה הונית עם הזכות לקבל נקודות זיכוי ופעולות המזכות בזיכוי ממס ובניכוי. (כמו למשל הפקדה לקופת גמל - מעמד עצמאי, קרן פנסיה במעמד עצמאי ותרומות מוכרות).


שרל שבטון: פסק דין פורץ דרך:

אין דרך אחרת להגדיר את פסיקת בית המשפט בעניין זה. העותר לבית המשפט היה מי שעקב מחלה קיבל פטור הקבוע בפקודת מס הכנסה 9(5) והמזכה אותו בפטור ממס מהכנסותיו. התובע ביקש למצות את הפטור בכל אחת משנות הפריסה. מס ההכנסה, שכידוע רואה את הפריסה כהליך טכני בלבד, התנגד לכך. החלטת בית המשפט לאפשר למר שרל שבטון לעשות שימוש בפטור בכל אחת משנות הפריסה פותחת - בעצם – "חריץ" לדלת גדולה. היא הופכת את קביעת מס הכנסה שיש לראות בהכנסה זו כהכנסה טכנית בלבד והופכת אותה להכנסה ממקור עבודה. שהרי אם מותר וניתן לנצל את הפטור 9(5) בכל אחת משנות הפריסה ולא רק בשנה הראשונה, אזי מדוע אדם שביצע פריסה ובאחת מהשנים שחלפו נוצר לו הפסד עסקי, לא יוכל לתבוע קיזוז בין הכנסתו מפריסה לבין הפסדו העסקי.

               הרצאה: הוני או פירותי



רן חובב ©
מומחה למיסוי ולפרישה



חזרה לרשימת מאמרים
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
072-222-3335, 054-7500405
הארבעה 21 בניין פלטינום ק.9 תל אביב

האתר עוצב ונבנה ע"י חברת קומסטאר פיתוח מערכות © כל הזכויות שמורות