הרשם לניוזלטר
רוצה לקבל עדכונים בנושא הפרישה?
הרשם עכשיו וקבל את עידכוני החקיקה למייל שלך
שם מלא:
כתובת דוא"ל:
שלח
כל המידע בפרישה ובמעבר קריירה
מאמרים
מי חושש מפרישה? ה"בולדוג" והר הפרישה
השכן וה"בולדוג": היה היה פעם איש נחמד שרכש לעצמו את בית חלומותיו - בית פרטי עם גינה. הכל היה טוב ויפה, אולם: בכל פעם שהאיש יצא או חזר לביתו, הכלב של השכן היה רודף אחריו ונובח עליו
הדפס מאמר
מי חושש מפרישה?
ה"בולדוג" והר הפרישה 

השכן וה"בולדוג": היה היה פעם איש נחמד שרכש לעצמו את בית חלומותיו - בית פרטי עם גינה. הכל היה טוב ויפה, אולם: בכל פעם שהאיש יצא או חזר לביתו, הכלב של השכן היה רודף אחריו ונובח עליו. זה היה כלב "בולדוג" גדול ומפחיד. כל כניסה וכל יציאה של האיש מביתו הייתה מלווה בחרדה. הוא היה נמלט בצעקות, כשהכלב בעקבותיו – ובהתרגשותו מאימת הכלב המפחיד הוא היה רץ ומתנשף – ואף לא שמע את צעקותיו של השכן. החרדה הלכה והצטברה. כבר היו לו ספקות אם אכן זה בית חלומותיו.

יום אחד, כאשר חזר הביתה, חיכה לו השכן בתחנת האוטובוס. כאשר ירד האיש מהאוטובוס וראה את השכן השתנו פניו. הוא אמר בזעם: "אתה הוא הבעלים של הכלב שנובח ורודף אחרי! מה אתה רוצה עכשיו? הגעת עד לכאן כדי ללגלג עלי?

השכן הביט בו ואמר: "סליחה, אך ניסיתי לומר לך כבר כמה פעמים ואפילו צעקתי אחריך, אך אתה לא מקשיב".
"מה ניסית לומר?" שאל האיש.
"שלכלב שלי אין שיניים!!!"
"מה? ל"בולדוג" המפחיד שלך אין שיניים?"
"לא, אין לו שיניים" השיב השכן. "הוא נובח מתוך פחד. ככל שאתה בורח יותר הוא נובח יותר!" ,
"אז מדוע לא אמרת לי קודם?" שאל האיש.
"אמרתי ולא הקשבת..."

באותו הערב חזר השכן לביתו - והכלב לא השתנה. הוא נבח, אבל הפעם האיש התקרב אליו, קרא לו לגשת ואף כרע ברך לפניו. הכלב ניגש אליו, מופתע מעט וריחרח אותו.
"בוא אלי" אמר האיש. "כבר איני חושש מפניך".
הכלב המאיים הפך לפתע לחיית-שעשועים. הוא כשכש בזנבו (הקצוץ!) וממש לא הסכים שהאיש ילך ממנו, אלא שימשיך ללטף אותו.

באותו הערב הבין האיש סופית כי אכן רכש את בית חלומותיו.
מוסר ההשכל מהסיפור הוא שלעתים האדם מקיף עצמו בחומות של חששות, מין "מעצר מינהלי רגשי" שהאדם מטיל על עצמו. בסופו של דבר מתגלה שבסך הכל בוזבז זמן יקר על חרדות לא מבוססות.
 
פרישה וה"בולדוג": את הסיפור הזה ניתן ליישום גם במעגלי החיים, עליהם אני דן במאמרי לא מעט. יש רבים הנתקפים בחששות מסוג "התקף בולדוג הפרישה". הם נמלטים, בורחים ורצים, אך הזמן אינו "בולדוג"... הוא רץ מהר יותר ויש לו שיניים!

בחיסכון ארוך טווח, מה שלא נעשה - גם לא יהיה. רוב בני האדם אכן מדברים על שינויים וחולמים עליהם, אך מרביתה של האנושות חוששת משינויים קיצוניים. הפרישה נתפסת כ"בולדוג" מפחיד. הנטייה של רבים היא לברוח ממנה, או לפחות לא לעסוק בכל הקשור לפרישה. כשרוב החוסכים חושבים על פרישה הם מדמים מצב סטטי ובלתי משתנה. דווקא תקופת פרישה יכולה להיות העת בה מנהלי-עושר נבונים יכולים להגדיל את המשאבים הכלכליים של הפורשים, על ידי הקצאה נכונה של נכסים וניהול סיכונים.


חיסכון לפרישה: יש סיבות לדאגה?

ישנן סיבות רבות לחששות: תשואות, דמוגרפיה, איכות אנשי המקצוע בתחום, מעברי קריירה, פרסומי תקשורת ועוד. כולן מאיימות וכולם מזהירים מפניהן. אלה מהחוסכים שיידעו להתמקד במטרה ולא במסכי העשן יגלו כי מעבר לחששות - ממש מעבר לפינה - נמצא החיסכון המוצלח לפרישה. מסתבר לאחרונה כי הבעיה העיקרית היא בחוסכים עצמם. הם נותנים לגלי הספקות לשטוף אותם ואי אפשר להאשים אותם, כאשר מבוקר ועד ערב נשמעות סקירות, מופיעות כתבות בעיתונים, בטלוויזיה ובאינטרנט על הסיכוי הקלוש לחסוך לפנסיה. החוסכים נשטפים בזיעה בכל פעם שהם חושבים על חיסכון לפרישה. ההאשמות יוצרות משקע של חוסר אמון והן פועלות -  אך רק באופן זמני, כי אם במהלך שנות החיסכון כולם יאשימו את כולם, הרי ברגע האמת כל חוסך הוא לבדו. הוא - ומה שהצליח לחסוך לפרישה.


זה לא רק חיסכון פנסיוני, זה - פשוט - חיסכון:

החוסכים חייבים לאמץ לעצמם שיטה של עבודה מסודרת. חיסכון לפרישה אינו רק בגדר החיסכון הפנסיוני המסורתי שאותו כולם מכירים - דוגמת קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל או קרן השתלמות. החיסכון הוא כל מה שיכול לשרת את הפורש בעתיד: אם מהיבט תזרים המזומנים בכל עת (ולאו דווקא מהפרישה והלאה!), או אם בהיבט יכולת המימוש העתידי: כל מה שיוכל להזרים לפורש סכומי כסף, אותם יוכל ליעד לצרכי מימון החיים בעת פרישה. המטרה והיעד הם להתרכז בחיסכון - כחיסכון.

חוסכים זקוקים לביטוח? כן! גם החוסכים וגם כל מי שמבין שכדי להגיע ליעדים ולמטרות יש להציב הגנות ראויות. הביטוח יכול לעבור התפתחות אבולוציונית, עם השינוי בגיל, ביעדים ובמשאבים הכלכליים של החוסך המתואמים לצרכים השונים. לדוגמה, חוסך שבמהלך חייו זכה בלוטו, או היה שותף למהלך כלכלי עסקי שהניב לו הון כלכלי גדול - ייתכן שיוכל לוותר על מרכיבי ביטוח מסוימים הנטייה של הציבור להתייחס לביטוח כאל הוצאה מיותרת, אינה אלא חוסר הבנה בסיסי של המטרות והיעדים של מערך הגנה ביטוחי.

איך יודעים כמה צריכים בפרישה? האמת היא שלא בדיוק יודעים וגם אין מקום לעסוק בכך בתקופת אגירת הסכומים בחסכונות השונים. הנחת העבודה היא שהפורשים יהיו זקוקים לכמה שיותר. מאידך אין מקום להתמסרות טוטאלית ליעד החיסכון לפרישה. יש חיים שלמים לנהל: נישואין, קריירה, ילדים, חיים... על כן, הגישה צריכה להיות כזו שבכל נקודת זמן החוסכים יעשו את האופטימום וימצו את פוטנציאל החיסכון בכל רגע. אם בחיסכון חודשי אם בחיסכון חד פעמי, תוך שהם מבינים את חשיבות החיסכון.

"הר החוסכים" החל משנות השישים:  
חסכונות: תחזיות, אסטרטגיה, טקטיקה... בקיצור: קשקוש: הגיל עושה את שלו, בהחלט.
 לדוגמה, אני יכול ספר על עצמי: כבר בימים עברו היו כאלה שאמרו לי תמיד: "מה יהיה?" או "מה תעשה אם?..." או: "אתה לא מפחד?" "ומה אם פתאום..." למזלי סיגלתי לעצמי "שמיעה סלקטיבית". לא התעלמתי מהדיבורים, אך שמרתי על ארשת פנים של לכאורה מקשיב ומייחס חשיבות רבה לדברים. בסתר לבי ידעתי ואמרתי לעצמי: המשך ללכת. תמשיך - והדברים יסתדרו. כך גם קרה. גישה זו היא גם האסטרטגיה האישית שלי בכל הקשור לחיסכון לפרישה.

כן, ישנן תקופות כאלה וישנן גם אחרות. שוק המניות לפעמים עולה ולעתים יורד. ישנן תקופות בהן הריבית עולה ותקופות של מיתון או צמיחה. אולם אותי, כהולך בדרך "מסע החיסכון" השינויים הללו לא בהכרח מעניינים. לי חשובה ההתמדה, היכולת להמשיך הלאה ולחסוך בכל תקופה ככל יכולתי. כאשר אני מרים את עיניי אל האופק אני יודע: שם מחכה לי הר ושמו "67"... אל ההר הזה מתכנסים והולכים כ-ו-ל-ם. אך חלקם מגיעים במצב שונה: אל שפסעו בהתמדה - כל אחד בדרכו הייחודית לו. איש איש בדרכו. אחד מגיע עם "סל" של נדל"ן, האחר עם תיק מניות, עוד אחד עם קרן-פנסיה ונכסים נוספים שרכש. אם הם היו עוצרים, בתחילת דרכם, בכל רגע שמישהו הסיח את דעתם, אף הם היו מגיעים אמנם להר – אך ביכולת כלכלית פחותה. הם היו חשים את תחושת ההחמצה שגרמו להם היסח הדעת והמחיר ששולם בעבור היסוסים וחששות, העומדים אל מול כל החוסכים. האסטרטגיה צריכה להיות פשוטה: להתמיד, לחסוך ולהפגש בהר.

"חיסכון, אבל איך? אני לא מבין בזה": זה משפט השגור בפי רבים מהחוסכים.הנה שאלות לכל אלה: לפני שהבאתם ילדים לעולם הבנתם בזה? לפני שרכשתם לעצמכם  דירה ראשונה הבנתם בזה? לא הבנתם - אבל זה היה מספיק חשוב לכם, בנקודת הזמן שבה עשיתם את זה.

ועכשיו שאלה נוספת: האם חשוב לכם כיצד תחיו כשתגיעו לפרישה? האם איכפת לכם כיצד תוכלו לכלכל את עצמכם ואת היקרים לכם? ככל הנראה אכפת לכם מאוד. על כן, אין מקום לתירוצים. עשו הנדרש כדי להבין ולדעת מה צריך לעשות.  

מיסים וחוסכים: כחוסכים, על הפורשים לעתיד להיצמד לאסטרטגיה האומרת: לשלם כמה שפחות מיסים או לא לשלם כלל. ישנם האומרים ש"הכותב חי באגדות"... איך זה ניתן? הנה המתכון - על רגל אחת: יש לנצל היטב את כל הטבות המס המגיעות לחוסכים, לא לשבור חסכונות במהלך הקריירה וכך להימנע מתשלום מיסים מיותרים, את ההשקעות יש לייעד לטווחים ארוכים, כך - שבהעדר מימוש נכס - אין כל מס רווח הון על מניה המשלמת דיבידנד. המיסים קשורים ישירות לסכום איתו ניתן להגיע ל"הר הפרישה". למיסים יש נטייה להעניש על טעויות ולהעצים את התוצאות. כדאי להיות זהירים איתם. יש לכבד את מערכת המיסים.  

מה הדרך הנכונה לחיסכון לפרישה? אין דרך אחת. כמספר החוסכים כך גם מספר הדרכים. הניסיון להשוות, ללמוד ולחקות אינו מועיל. לכל חוסך ישנו הכישרון המיוחד לו: האחד מבין היטב בנדל"ן, האחר מתמצא במניות, לשלישי מחכה ירושה גדולה... איש איש בדרכו שלו.

באופן כללי ניתן אולי לנסות ולסכם את "נוסחת הקסם" באגירת החיסכון לפרישה: לא חשוב באיזה כלי קיבול משתמשים. נחוצים תעוזה, לקיחת סיכונים, מחשבה גמישה, הפקת מסקנות ולקחים לאורך הדרך ובעיקר התמדה. זאת יש לדעת: התמדה מייצרת התמחות.

הנחות עבודה: האם ההוצאות עולות? או אולי יורדות?  שאלות רבות נשאלות בעת ההתקרבות לכיוון "הר הפרישה". האם ההוצאות החודשיות תעלינה? אולי תרדנה? מסתבר כי התשובות אינן משנות את המצב. כל השאלות הללו הן בגדר סימולציות ואינן מסוגלות לצפות את הבאות. הנחת העבודה חייבת להיות שיש להתרכז במשימה עצמה: אגירת חיסכון לפרישה. כמובן שרצוי לעצור מעת לעת ולבדוק לאן הגענו ומהו תזרים מזומנים הצפוי בעת פרישה. את כל האנרגיה המיותרת המתבזבזת על השאלות האלה יש להשאיר ולפנות מקום לעשייה.

חיסכון לפרישה: זקוקים לעזרה? לקוראי: אין לי כל עניין בשיווק עצמי. מטרתי היא לתת לחוסכים כלים בסיסיים, שבעזרתם ניתן לבדוק באם הם מסוגלים - בנוסף לכל המשימות הנוספות במסע החיים - להוביל ולנהל גם את אגירת החיסכון שלהם לקראת פרישה.

הנה כמה שאלות: האם אתם מטפלים בכלי הרכב שלכם לבד? האם אתם מטפלים בשיניים שלכם לבד? האם בניתם את הבית שלכם לבד? אם התשובות לשאלות האלה הן חיוביות, אתם לא זקוקים לאיש שיטפל בכם. אתם מסוגלים להירתם גם למשימה של אגירת הון לפרישה.

עכשיו בנימת רצינית: צריך להיות ברור כי זו אחת המשימות המורכבות ביותר המונחת על כתפי הדור הצעיר. אם החוסכים לפרישה מבינים שהם זקוקים לליווי, עליהם לחפש היטב ולמצוא את האיש המתאים להם.

מי מטפל בכם? אם החוסך הגיע להבנה כי הוא זקוק מדריך / מנהיג לאגירת החיסכון, יש לוודא כי הוא יהיה "רב-תחומי": אחד שידע לסייע לו ברכישת נכס נדל"ני, יהיה בעל ידע ובעל יכולת לבחור בעבורו את תיק המניות, כזה שידע לייצג אותו אל מול הרשויות ולהגיש בשמו את כל הדו"חות. חשוב מכך - שיהיה זמין לחוסך ולבני ביתו. שיכיר אותו ואת משפחתו. מין אחד כזה שהוא לצדכם. אין הבטחה ל"אפס טעויות", אך החוסך ידע כי לאורך כל הדרך יש לו נאמן, לסמוך עליו.   

עם עזרה או בלי עזרה יש לגשת למשימה. לא לחשוש מה"בולדוג"!  המשימה הינה אגירת כסף. יעשה כל איש ואיש כרצונו: בחסכונות הפנסיוניים או בחסכונותיו הפרטיים. יש להתרכז בעשייה. זו היא הדרך היחידה להגיע מוכנים אל "הר הפרישה".
וגם ליהנות קצת בדרך.


בהצלחה 

רן חובב, מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם. בזכותה של אשתי אני מה שאני. 
 

הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ, המידע המוצג הוא לידיעה בלבד, ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ולא מתחייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידיה עושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
 
קרדיט תמונה:

 תמונת בולדוג

 
חזרה לרשימת מאמרים
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
072-222-3335, 054-7500405
הארבעה 21 בניין פלטינום ק.9 תל אביב

האתר עוצב ונבנה ע"י חברת קומסטאר פיתוח מערכות © כל הזכויות שמורות