הרשם לניוזלטר
רוצה לקבל עדכונים בנושא הפרישה?
הרשם עכשיו וקבל את עידכוני החקיקה למייל שלך
שם מלא:
כתובת דוא"ל:
שלח
כל המידע בפרישה ובמעבר קריירה
מאמרים
זכויות עובדי מעריב
השבוע קיבלתי שיחת טלפון ממספר עובדים ב"מעריב". פגישה שהייתה אמורה לארוך שעה הפכה כמעט לשלוש שעות של מפגש. בדרך הביתה לא עזבה אותי המחשבה אודות האנשים האלה.
הדפס מאמר
זכויות עובדי מעריב לפרישה מעבודההשבוע קיבלתי שיחת טלפון ממספר עובדים ב"מעריב". פגישה שהייתה אמורה לארוך שעה הפכה כמעט לשלוש שעות של מפגש. בדרך הביתה לא עזבה אותי המחשבה אודות האנשים האלה. גורלם הוא גם גורל עתידנו. זה אינו מאמר ממאמריי הרגילים. יש מי שיראה בו הבעת דעה.

יותר מכל, תהיינה אלה מילים של דאגה. בפסח אני מספר תמיד לילדיי את סיפור יציאת מצרים ומוצא בו שני היבטים: האחד הוא המסורתי, כפי שכולנו מכירים. האחר הוא מנקודת מבט אישית: יציאת מצרים הייתה על רקע כלכלי. למעשה, פרעה היה טייקון נדל"ן גדול. הוא העסיק אנשים ללא כל תנאים. אם פרעה היה משלם שכר הגון לעם ישראל הרי שעד עצם היום הזה היינו בונים ערי-מסכנות במצרים. מה שקרה הוא שנמאס לעבדים להמשיך להיות עבדים - וכך יצאו הם ממצרים.

באירועי "
מעריב " מעורבים בני אדם בעלי משפחות וילדים, בעלי תקוות, חלומות, משכנתאות וחובות,  אנשים ששנת הלילה פרחה מהם ועיניהם הפכו לטרוטות. כולם שם פסעו במסלול החיים הרגילים: עבדו והשתכרו כראוי, שלמו את חובותיהם, שרתו את מדינתם - וביום אחד חרב עליהם עולמם. היה זה נשיא ארה"ב ג'ון קנדי שאמר: "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בעבורך, שאל מה אתה יכול לעשות למענה". אני מצפה כי מדינה היא מקום שבו אדם יכול לקבל מינימום של תנאי ביטחון ויכולת הבטחת זכויותיו הבסיסיות. כיצד יוכל עובד להבטיח כי זכויותיו הסוציאליות נשמרות? כיצד יוכל לוודא כי אכן הכספים הופרשו והופקדו לקופות? האם יש סעד כלשהוא לעובד המגלה כי כספיו לא מופרשים כהלכה? מה קורה במצב שבו החברה מגיעה לפירוק ו/או פשיטת רגל בכל הקשור להבטחת זכויותיו? והאם המדינה עומדת לצדו? 

מרוח החוק: אי העברה של כספים על ידי המעביד אינה עבירה פלילית!!

חוב של מעביד לקופת גמל ואחריות הקופה:
בסעיף 19 א' לחוק הגנת השכר 1958 הוסדרה חלוקת האחריות והתחייבויות המעביד ו
קופת גמל , במקרה שתשלום שחייב המעביד לקופת גמל לא שולם במועד. תשלומים הם מה שחייב המעביד על פי הדין או לפי חוזה ההעסקה. הכוונה הן להפקדות המעסיק והן להפקדות העובד. אם לא שולמו בתוך 21 ימים מהיום המוגדר שבגינו בוצעו התשלומים, רואים את השכר כמולן. עוד נקבע בסעיף כי: “זכויות העובד אינן נפגעות כלל במקרה של חוב שלא שולם, ורואים את כל הזכויות והכספים כאילו שולמו כל הכספים במועדם" כלומר לא ניתן לפגוע בזכויות העובד.

הקופה: הסעיף מעניק סעד לקופה על מנת לפצות אותה בנטילת האחריות בשל פיגורי התשלום. הקופה תפנה למעביד להודיעו על החוב לאחר פיגור של ששה חודשים. בעת מצב המזכה את העובד בכספים כדוגמת פיטורין או פטירה, הקופה תוכל לתבוע מהמעביד את הסכום החסר רק בית הדין לעבודה יכול להחליט להפחית את הסכום, אם יחליט וימצא נסיבות לעשות זאת.

לאחר ששה חודשים: באם לא שולמו הסכומים הקופה יכולה (תשומת לבכם לכתוב:"יכולה" "רשאית". אינה חייבת!) להודיע לעובד בכתב, עם העתק הנשלח למעסיק. כאשר עוברים 13 חודשים לא יחול וההוראות שקבעו של עניין זכויות העובד יראו בסכום החוב כאילו שולם במועדו. זאת בתנאי שבית הדין לעבודה קבע שהפיגור בגביית החוב חל שלא בגלל התרשלות קופת הגמל. יש לשים לב כי רק בית הדין לעבודה יכול "לנכות" את הקופה ולשחרר אותה מחובתה: עליה לעמול קשה כדי לשכנע את בית הדין שעשתה כל שביכולתה. (הליך דומה למצב בו הופכים במס ההכנסה חוב מסופק לחוב אבוד). השחרור הוא מהמועד שיקבע בית הדין בלבד ואין בכך לנכות אותה מכל עילה לתביעה אם ימצא העובד סיבה מספקת לכך. בשורה של פסקי דין אנו למדים כי על הקופה לעשות כל מה שיכולתה. 

האם חוב לקופת הגמל נחשב כהלנת שכר?:

כדי שזה ייחשב כהלנת שכר ישנם שני קריטריונים:

  1. האחד תלוי בכל הקשור לתקנון הקופה. זה חייב להיות מוכר ומאוגד בתקנון בכל הקשור לזכויות העובד במקרים בהם לא שולמו הכספים. (בפועל, המצב הנתון הוא שהקופות אינם כוללות קריטריון זה בתקנונים שלהם).
     
  2. הקריטריון השני שהעובד אכן ימצא במצב של הלנת שכר.
תקנה 10: חוב מעביד לקופה מעבירה: לגבי חוב מעביד לקופה המעבירה – ימשיכו לפעול לגביו הוראות חוק הגנת השכר, כל עוד לא העביר הגוף המנהל של הקופה המעבירה לקופה המקבלת את מלוא החוב כאמור.
נפרע חוב המעביד, כולו או חלקו – על הקופה המעבירה להעביר את הכספים לקופה המקבלת תוך 10 ימי עסקים מהמועד שבו נפרע החוב. אם העמית כבר עבר לקופה אחרת – הקופה שקיבלה את הכספים תעביר אותם לקופה אליה עבר העמית תוך 10 ימי עסקים.

המצב מאז כניסת החלת חוק פנסיה חובה: כספי הפיצויים שייכים לעובד ללא תנאי.
חוק פנסיה חובה מחייב את המעסיק, בכפוף לתנאי הזכאות, לשלם לקרן פנסיה מקיפה עבור עובדיו אלא אם הודיעו אחרת. שיעורי ההפרשות מהשכר ישולמו מידי חודש בחודשו בהתאם לטבלה הבאה (צו ההרחבה), כך שהחל מ-2013 שיעורי ההפרשות יעמדו על 15% מהשכר המבוטח. שיעור ההפרשות עולה בהדרגה משנת 2008 ועד לשנת 2013. החל מ- 1.1.2008 הפרשות מעביד הפרשות עובד הפרשות המעביד לפיצויים סה"כ


החל מתאריך הפרשות מעביד הפרשות עובד הפרשות המעביד לפיצויים סה"כ
01.01.2008 0.833% 0.833% 0.834% 2.50%
01.01.2009 1.66% 1.66% 1.68% 5.00%
01.01.2010 2.50% 2.50% 2.50% 7.50%
01.01.2011 3.33% 3.33% 3.34% 10.00%
01.01.2012 4.16% 4.16% 4.18% 12.50%
01.01.2013 5.00% 5.00% 5.00% 15.00%
01.01.2014 6.00% 5.50% 6.00% 17.50%
 






מנגנוני הגנה ופיקוח ומוסדות להבטחת הזכויות הפנסיוניות שלנו:
  • אם אין אני לי קוד לי: כל מוסד המנהל כספי פנסיה נותן את האפשרות לקבל קוד כניסה לאתר האינטרנט. קוד זה אינו רק כדי שנדע כמה יש לנו בחיסכון, הוא יכול גם לשמש בקרה, לקבל מידע על ההפרשות ולבדוק כי הן סדירות.
     
  • דוח רבעוני: כל מוסד מחויב לשלוח דו"ח לעמית. הבעיה היא שמרביתנו לא פותחים כלל את הדוחות. עניין של הדחקה, כנראה... המידע שנוכל לקבל מדו"חות אילו הוא בדיוק מה שאנו צריכים כדי שתהיה בידינו הבקרה. כדוגמת "שכר מבוטח": שכר מבוטח זה השכר עליו הסכמנו עם המעסיק כי ממנו יופרשו הזכויות הסוציאליות שלנו לביטוח הפנסיוני. כאן נוכל לקבל אינדיקציה האם זה אכן מבוצע. מידע נוסף נמצא בפירוט ההפקדות: של העובד ושל המעביד. יש לעבור חודש-חודש ולוודא כי אכן ההפקדות בוצעו.
     
  • חשב השכר: חשב השכר בחברה הוא ברוב המקרים אחד מאתנו. תאמו עמו מפגש. בקשו לעבור ביחד אתכם על תלוש השכר, כדי לוודא שהתנאים שהוסכמו בחוזה ההעסקה מתקיימים.
     
  • קו לעובד: ארגון לא ממשלתי ולא מטרות רווח. הארגון מספק מידע על זכויות והגנה לעובדים. ל- " קו לעובד " מעורבויות משפטיות רבות בכל הקשור לזכויות פנסיוניות. דוגמא  מוכרת: הבקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת שמירה שלא ביצעה הפרשות לפנסיה.
     
  • "איתך–מעכי": משפטניות למען צדק חברתי, פועלות בנושא תעסוקה וביטוח לאומי.
     
  • חקיקה: בתחילת שנת 2011 הושלמה החקיקה שהרחיבה את סמכויות הפיקוח והאכיפה של אגף שוק ההון היא עוסקת בביטוח וחיסכון, נוצרו מנגנונים חדשים: עיצום כספי, התראה מנהלית, שמירת האחריות הפלילית. כל זה למען חיזוק זכויות עובדים.
     
  • חוק ביטוח זכויות עובדים: בפשיטת רגל ופירוק תאגיד נחקק בשנת 1975, כדי להגן על עובדים שזכויותיהם נפגעו כתוצאה מקשיים שאליהם נקלע מקום עבודתם – ובשל קשיים אלה ניתן צו פירוק או צו פשיטת רגל.
בהתאם לחוק, עובד שכיר שמעסיקו פשט את הרגל או שהחברה שעבד בה התפרקה, זכאי לתשלום גמלה מהביטוח הלאומי הכוללת את התשלומים האלה, שמעסיקו נשאר חייב לו, עד לסכום המקסימלי הקבוע בחוק:
  1. שכר עבודה;
  2. פיצויי פיטורין;
  3. תשלום לקופות גמל;
                         בלש פנסיוני הרצאה בוידיאו
 


המאמר נכתב ע"י רן חובב
מומחה למיסוי ופרישה
אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ והוא אינו מהווה הצעה לנקיטה ו/או אי נקיטה בפעולות כאלו ואחרות. לכל מקרה נסיבות מיוחדות משלו ועל מנת לנקוט עמדה ו/או לפעול מומלץ למומחה הבקיא בתחום על מנת שייתן יעוץ פרטני בהתחשב בעובדות ובנתונים הרלוונטיים למקרה.

חזרה לרשימת מאמרים
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
072-222-3335, 054-7500405
הארבעה 21 בניין פלטינום ק.9 תל אביב

האתר עוצב ונבנה ע"י חברת קומסטאר פיתוח מערכות © כל הזכויות שמורות