הרשם לניוזלטר
רוצה לקבל עדכונים בנושא הפרישה?
הרשם עכשיו וקבל את עידכוני החקיקה למייל שלך
שם מלא:
כתובת דוא"ל:
שלח
כל המידע בפרישה ובמעבר קריירה
מאמרים
סקירות כלכליות מרץ 2015: קנו מניות כחול לבן
כמה מלים לקראת פסח: עם ישראל הינו העם היחיד שיכול לנבא את עתידו... די אם יקרא ויסיק מסקנות מפרקים בהיסטוריה שלו, כמסופר בתנ"ך.
הדפס מאמר
 
Hovav-Letters February 2015
סקירה כלכלית ישראל 2015

קנו מניות כחול לבן
 
פרישה סקירות כלכליות מרץ 2015 יציאת מצרים קנו מניות כחול לבןכמה מלים לקראת פסח: עם ישראל הינו העם היחיד שיכול לנבא את עתידו... די אם יקרא ויסיק מסקנות מפרקים בהיסטוריה שלו, כמסופר בתנ"ך. זה סיפורו של עם נבחר שיצא מעבדות לחירות. בתחילה העם המיוחד הזה לא הבין שהיציאה הפיזית מבית עבדים לא הייתה אלא תחילתו של מסע. היוצאים - דור המדבר -  לא ידעו כי אלה שבנו ערי מסכנות לפרעה אינם אלה שיכנסו לכנען ויזכו לבנות את ארץ ישראל המובטחת.

יציאת מצרים לכשעצמה, מבית עבדים, עדיין לא בישרה את גאולת האדם והשחרור האמיתי מכבלי העבדות. "נפש העם" הייתה חייבת להשתחרר אף היא, להיות בשלה ושלמה. בשל כך נדדו בני ישראל במדבר, בהנהגת משה, במשך 40 שנה.

והיום? נדמה שהעם חזר להסתובב במדבר... אמנם במקום צאן וגמלים בשבילי חצי האי סיני נעים היום בדרכי ארצנו ג'יפים מרווחים ומכוניות יוקרה, אך במובנים רבים, במיוחד בתחומים הכלכליים, לישראלים רבים לא ברורה הדרך מעבדות לחירות. לעם ישראל נחוצה תוכנית עבודה לטווח ארוך. העם זקוק להגדרה, זקוק לחזון ולדרך ברורה. היכן הם אלה שאמורים להנהיג אותו? איפה הם? חפשו אותם במטוסים...

מעולם לא היה פער כה גדול בכלכלת ישראל: המאקרו נראה פנטסטי, בעוד המיקרו לא נושם. תהליכים כלכליים הם בדרך-כלל ארוכי טווח ולשינויים נדרש זמן. אנו מצויים בתקופת מעבר: אחד העשורים החזקים ביותר בכלכלה הישראלית החל זה עתה. חוסנה של הכלכלה בעשור הזה נועד להבטיח את עתידה של המדינה ולעזור לה במפגש עם האתגרים הכלכליים שצופן לה העתיד.

הסקירה הכלכלית הנוכחית תוקדש לכלכלת ישראל.


נתחיל בהגדרה: מהו "מאזן מדינה"?

מאזן מדינה: בדומה לכל חברה עסקית, בעלת מאזן הממחיש לקורא בו את צד התחייבויות וצד הנכסים, כך גם המדינה. אפשר לדמות אותה לכל חברה גדולה בע"מ: צד התחייבויות שלה הוא ההלוואות שהיא מגייסת. החובות שהיא לוקחת על עצמה משרתים ומשמשים לתקצוב השירותים שהיא מספקת ל"לקוחותיה", אזרחי המדינה. בצד הנכסים נמצא גם ההון החברתי /אנושי. התינוקות הילדים והנערים הם חומר הגלם העתידי של המדינה. הם אלה שיעצבו את דמותה ויקבעו את גורלה. אומה חפצת חיים מבינה כי ההון האנושי הוא שיחרוץ את עתידה.

מרחוק, מאזנה של ישראל נראה יציב וחזק. לעומת זאת, המתקרב שיבחן את פרטי המאזן ואת מצבו האמיתי של ההון האנושי יוכל להרגיש בסדקים ובתחילתם של תהליכי פירוק. זה תהליך ארוך-טווח אך הוא קורה. אם לא יהיו מי שיעמדו בפרץ וינקטו בצעדים לעצירת המגמה, סופה של ישראל יהיה כמו של חברה שכושלת בניהולה. הבעיה היא שכאן לא מדובר רק בעסק כלכלי: כאן מדובר בגורלו ועתידו של עם שיש לו אך ורק מדינה אחת. אין עסק אלטרנטיבי!


כלכלת ישראל לאן?

ישראל היא נס: אין בהיסטוריה תיעוד אודות עם אחר, מלבד עם ישראל, המעיד על עם שנפוץ לתפוצות, התבסס בארצות ניכר, נרדף, התפתח, התמזג בתרבויות שונות, דיבר בעשרות שפות - וחזר לארץ ממנה יצא, ממש כבומרנג.


דמוגרפיה: בשישים ושבע שנות קיומה גדלה אוכלוסיית ישראל במהירות. מאומה של מאות אלפים היא הפכה לאומה של מיליוני אנשים. הסיבות לגידול באוכלוסייה הן שתיים: גידול טבעי והגירה. העלייה לארץ, שהייתה בשיאה בשנים שלאחר קום המדינה, עזרה לכך רבות. בתחילת שנות ה- 90 הייתה גם עלייה גדולה מברית המועצות, שהודות לה התפתח פער במאזן הדמוגרפי שנטה יותר לטובת האוכלוסייה החילונית. תהליכים דמוגרפיים של ריבוי טבעי התבטאו בשונות בין הקבוצות האתניות השונות: יהודים/ערבים ובתוך האוכלוסייה היהודית - קבוצת הדתיים/חילונים. הילודה והפריון לא השפיעו באופן דרמטי על היחס בין הקבוצות האתניות יהודים/ערבים, אך מגמות הילודה השתנו בתוך הקבוצות באוכלוסייה היהודית. הפער בין חילונים לחרדים הלך וגדל, כאשר הילודה של האישה החרדית גדולה מזו של החילונית. מגמה זו נמשכת גם כעת והיא בעלת השפעות מכריעות על הכלכלה הישראלית.



וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ (שמות א' 7, 12): במכתב למשקיעים שפורסם ביולי 2013 כתבתי: התחילה המגמה של "שבו בנים לגבולם": נקודת הכרעה ליהדות בגולה: או לעלות לישראל או להיטמע בניכר. ביום הקמתה של המדינה היו הרבה יותר יהודים בגולה מאשר בישראל. המגמה משתנה ממש בימים אלה. בשל לחצים כלכליים והתגברות האנטישמיות הגיעה יהדות הגולה לנקודת הכרעה ובחירה אישית. מרביתם יעלו כנראה לישראל! האוכלוסייה היהודית בישראל צפויה לגדול ובאמצע העשור הבא ישראל תחצה את קו 10 מיליון התושבים. חלקם של החילונים והמסורתיים יעלה לעומת קבוצות אחרות בחברה הישראלית, אך הרוב היהודי יישמר. יחד עם זה יחולו שינויים בהרכבי הגילאים בישראל. תהליך זה יחייב את המדינה והחברה להתמודד על צרכים הולכים וגדלים של אוכלוסיות מבוגרות. 


משאבים: "כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת" (דברים ח' ז').

ישראל הופכת להיות מעצמת אנרגיה. בעוד ששכנינו במזרח התיכון יצאו עם את-חפירה לגינה ושאבו נפט, ישראל עברה תהליך בו השלימה עם ההנחה כי לא ימצאו כאן משאבי-אנרגיה. בתגובה, המשק הישראלי והכלכלה הישראלית פתחו גמישות ויצירתיות: ממש "חיל רגלים" כלכלי. נבנו עסקים מצליחים (שהביאו ל"אקזיטים" עתירי ממון!). 

לאחר שנות "יובש" רבות, התגלו גם מרבצי גז טבעי. בשנת 2009 התגלה מאגר "תמר" ובשנת 2013 החל תהליך ההפקה. מאגר זה בלבד יכול לספק את הצריכה של המשק הישראלי בשני העשורים הבאים. מאגר "לוויתן" התגלה בשנת 2010 והוא צפוי לשמש בעיקר לייצוא ולאספקת גז לשימוש בתעשייה. על פי החלטת ממשלה משנת 2013, ניתן יהיה לייצא עד 40% מכמות הגז, בכפוף לשמירת עתודות לשימוש מקומי.

בישראל מצויים משאבי טבע נוספים. ביניהם אשלג, פוספטים, נחושת, ואפילו מים. ישראל הפכה מארץ מדברית וממדינה מתייבשת למעצמת ייצוא של טכנולוגיית התפלת מים - ייצוא המסתכם ביותר מ- 3 מיליארד ₪. כיום פועלים לאורך קו החוף בישראל ארבעה מפעלי התפלה של מי-ים. המתקנים פועלים בשיטת "אוסמוזה הפוכה" ומספקים מים באיכות מעולה למערכת המים הארצית.
 

איומים ביטחוניים: כיום אין איום קיומי על מדינת ישראל. האיומים על ביטחונה הם דינאמיים ומשתנים כל הזמן. ממדינה שהקיפו אותה מדינות עם גבול מאיים הפכנו למדינה שמקיפים אותה שבטים. ישראל היא המדינה החזקה ביותר באזור עם רמת החיים גבוהה. מאידך לא ניתן להקל ראש באיומים, שהשתנו אך עדיין קיימים. קיימים תרחישים ביטחוניים מורכבים מאד, הכוללים פעילות פח"ע של חיזבאללה בצפון שתביא לעימות מורכב בלבנון, שיגורי טילים מטווח קרוב ומרחוק (איראן!) אלה יהיו "לא נעימים", אך ישראל חזקה מספיק על מנת להכריע את המערכה לטובתה. בסוגיה הפלסטינאית ישראל חייבת להבין כי הבעיה אינה מחלה חולפת שאיכשהו נבריא ממנה. להפך: ככל שהפתרון יידחה, אם לא נשכיל ונחתור בכוח לפתרון יום יבוא ונתעורר כאשר אנו מיעוט במדינה שלנו. ישראל חייבת לחתור להיפרדות מהלפיתה הכאובה הזו.
 

שירותים: רמת השירותים קשורה קשר הדוק בסדרי העדיפויות של הוצאות הממשלה. בעשרים השנה האחרונות קיימת מגמה ברורה שבה המדינה יוצאת מהתערבות חברתית ומטילה את האחריויות על האזרחים. ישנם תחומים שבהם המדינה יצאה מהם כליל (פנסיה, דיור, חינוך, בריאות גיל שלישי ועוד) והשאירה לכוחות השוק הכלכליים "לדאוג" להם.. יציאה זו הייתה פחות מורגשת בשנים הראשונות לתהליך והיו אף כאלה ששיבחו בהתלהבות. רק עכשיו ובאיטיות מבינים את המחיר שהציבור נדרש לשלם.

בנוסף, קיימים עיוותי מס רבים הגורמים לפרדוקס, שבו ככל שאתה חברה גדולה או שכיר בעל יכולות גדולות יותר, מתקיימים מקלטי מס רבים. אלה גורמים לכך שאוכלוסיות וגופים "מיוחסים" אינם משלמים מיסים גבוהים כפי שנדרש מיתר האזרחים.

מגבלה נוספת המקשה על העלאת רמת השירותים הציבוריים בישראל והיקפם היא ההוצאות הגבוהות על ביטחון ועל ריבית. למרות הירידה של הוצאות הביטחון ביחס לתוצר בישראל בעשור האחרון, ההוצאה הציבורית על חינוך ביחס לתוצר בישראל גבוהה מממוצע OECD. אך כיוון שאחוז הילדים באוכלוסיית ישראל גבוה הרבה יותר מאשר ב-OECD ההוצאה לתלמיד בישראל היא כ-2/3 מההוצאה לתלמיד ב-OECD. בנוסף, הוצאות הבריאות הציבורית ביחס לתוצר בישראל הן נמוכות מאשר ב-OECD. אמנם אחד ההסברים לכך הוא אחוז הקשישים הנמוך יחסית, אך גם בחינה של הוצאות הבריאות, בתיקון המתחשב בגודל האוכלוסייה ובהרכב הגילים, מעלה כי ההוצאה הציבורית לבריאות בישראל נמוכה. השוואה של סכום הוצאות החינוך והבריאות ביחס לתוצר מעלה כי ישראל דומה לממוצע OECD בנתון זה.

ההוצאה על תשלומי העברה ותמיכות ביחס לתוצר בישראל היא הנמוכה ב-OECD. זאת גם בתוספת סבסוד הפנסיות הגלום בריבית על איגרות החוב המיועדות, שהיא קטנה מאד (בס"ה 0.1% מהתוצר).
 

האתגרים: לא רק ביטחוניים, בעיקר חברתיים.

  • פריון נמוך: תעסוקה, עוני ואי שוויון (חרדים וערבים): "אם אין קמח - אין תורה, אם אין תורה - אין קמח" (מסכת אבות ג', כ"א) שעור ההשתתפות בכוח העבודה של שני המגזרים: חרדים וערבים, המהווים 30% מכלל האוכלוסייה, הוא נמוך. שיעור הילודה גבוה וחלקם בתשלומי ההעברה הוא גדול. כאן חייבת להתרחש מהפכה שלמה, בתהליך איטי ומדוד וללא כל כפיה. "איש באמונתו יחיה", אך הדרך להשגת החכמה היא גם דרך הצלחת.. ניתן ליצור מהפך בכל הקשור להשתתפות מגזרים אלה בשוק העבודה. אפשר לעזור להם להפוך לחלק גדול ותורם בהתפתחות הכלכלית.
     
  • שקל חזק: בנק ישראל חוזר שוב על אותה הטעות. כנראה שאין די מחשבה ארוכת טווח בהתוויית אסטרטגיה. אלה שחשבו כי על ידי הורדת ריבית הם יעודדו ביקושים, קיבלו במקום זה בועת נדל"ן מתפתחת ותרחיש דיפלציוני (זמני, אמנם. העלייה בהוצאות הדיור בשנים האחרונות העיבה על הוצאות הצרכנים). יש כאלה החושבים שם כי על ידי המשך הורדת הריבית שער הדולר יעלה. כדאי להזכיר להם כי הגורמים שגרמו לשקל להתחזק בשנים האחרונות היו ה"אקזיטים" הרבים, גילוי, גז טבעי ועודף בחשבון השוטף. צמיחה של המשק הישראלי תביא לעליה בשיעורי הריבית ותחזק את השקל עוד כך השקל יחזור להתחזק מול הדולר. הפתרון טעון בחלוקת שער השקל למגזרים שונים וסבסודו. החלשות הדולר כנראה שאינה זמנית אלא מגמת ארוכת טווח.
     
  • דיור: האוכלוסייה הישראלית צפויה להמשיך ולגדול. מגמות רבות נוספות, זולת הילודה, משפיעות על ביקושים בשוק הדיור בינן עליית יהודים ארצה, אחוז גירושים גבוה ועוד. כל אלה אף עשויים להתעצם בשנים הקרובות. הריבית הנמוכה תדלקה את שוק הדיור ומשנת 2008 המחירים זינקו ביותר מ 90%. משבר הדיור הפך למשבר חברתי עמוק המחדד את הפערים החברתיים. כל ממשלות ישראל בשנים האחרונות נהגו בחוסר אחריות משוועת. הפתרון חייב להיות התערבות ממשלתית אגרסיבית בצד ההיצע, ומדיניות מיסוי מקיפה וכוללת את משקיעי הנדל"ן. התערבות זו חייבת להיות הדרגתית ומחושבת. זאת כדי להימנע מנזק שעלול להתרחש מירידת מחירים חדה. הדרך להוזיל מחירים היא לשחרר לחלוטין את כל המעכבים הבירוקרטים.
 
משילות: בישראל יש בעיקר שלומיאליות במקום משילות... העדר משילות הוא סיכון ממשי בגלל חוסר יכולת לתכנן תכניות ארוכות טווח, משק כלכלי שבכל שנתיים שלוש מוצא עצמו בבחירות חוזרות אינו מסוגל לתפקד. כנראה שנדרשים כאן שינויי חקיקה בשיטת הממשל בישראל.
 

  • רגולציה, ביורוקרטיה: חסמים ביורוקרטיים הם מתכון מוכח ל"גרירת רגליים" של משקיעים והם כעוגן על צווארו של משק המשחר לצמוח. ישראל חייבת לטפל בצמצום הנטל הביורוקרטי בשרות הציבורי. במדינות רבות בעולם ובעיקר החברות OECD גברה המודעות לנזקים שמסב הנטל הביורוקרטי. כדי לצמצמו הן פיתחו כלי מדידה ושיטות ניתוח. מיתון הליכים ביורוקרטיים יביא להגברת האמון הציבורי בממשל ויהפוך לקטליזטור כלכלי.
 
  • השקעה בהון אנושי יצרני: אחת הסיבות לפערים חברתיים גדולים טמונה בפריון העבודה הנמוך. המשק הישראלי הורגל להעסיק מהגרי עבודה, ערבים (ולאחרונה גם חרדים!...) בשכר נמוך והפסיק להשקיע בהון האנושי. הממשלה חייבת להתערב בהגדלת שיעור ההשקעות בהון אנושי ופיזי בתעשיות מסורתיות.
 
  • חינוך: פיתוח מיומנויות לתעסוקה. ההון האנושי הוא הנכס העיקרי של ישראל והוא ליבת מנוע הצמיחה. מגמת הירידה ברמת החינוך מדאיגה. רמת ההישגים של תלמידי ישראל נמוכה והישגי מערכת החינוך הולכים ונשחקים. סגל ההוראה הולך ומתבגר וקיימת תופעת הגירה של חוקרים, מרצים ומורים אל מחוץ לישראל. חייבים לשנות את המגמה הזו. אם לא יעשה דבר, ההון האנושי של ישראל יישחק התוצאה תהיה ירידה בכושר התחרות, פגיעה  בתוצר ובגביית מיסים. השינוי הזה הוא בנפשה של מדינת ישראל והוא הכרחי לביטחונה הלאומי.
 
  • ריבית אפסית: לכסף אין מחיר! בנק ישראל מיצה את הכלים המונטאריים שלו בהורדת הריבית האחרונה, סביבה של ריבית אפסית היא מתכון ללקיחת סיכונים בלתי מחושבים ולעליית מחירים. סיכון הריבית הוא משמעותי למשק הישראלי, בשל המינוף הגבוה בו משתמשים הרוכשים המשקיעים בדירות ומשקי הבית. ככל שרמת המחירים עולה כך עולה יחס המינוף. ריבית אפסית היא מתכון מוכח לניפוח מחירים וליצירת עיוות תמחור.
 
  • חיסכון פנסיוני: "כל אחד רוצה אריכות ימים אבל אף אחד לא רוצה להזדקן" אמר הסופר אוסקר ווילד. זו רק תחילת המגמה של הגדלת תוחלת החיים. העלייה בתוחלת החיים היא בעלת השלכות חברתיות וכלכליות ויש בה "פצצת זמן" ענקית: גופי הפנסיה לא יוכלו לעמוד בתשלומים אותם הם מבטיחים היום. דור שלם של פורשים עניים נמצא בפתח.
 
שוק ההון הישראלי לאן? אם היה צריך לבחור בורסה להשקיע בה, זו ללא ספק הבורסה בישראל. המגמות מלמדות על צמיחה חזקה. נכון לכתיבת הסקירה הזו, התוצר לנפש הוא כ-40,000$ וגם מספר זה צפוי לגדול בשנים הקרובות. ישראל נמצאת בצמרת המדינות המובילות מבחינת תוצר לנפש. נתוני המשק: דמוגרפיה, ריבית נמוכה, צעירים - כל אלה מייצרים גלי ביקושים חזקים ומאותתים על מגמת צמיחה יותר מהתחזיות. ישראל הפכה מתלויה ביבוא אנרגיה לכך שהיא יכולה לספק את התצרוכת המקומית. כבר עכשיו נרשמו הכנסות, שלא היו צפויות, ממכירת הגז. מדינות רבות משחרות לפתחה של ישראל, גם אם לא בפומבי. הן תרות אחר טכנולוגיה עילית. לישראל רזרבות דולרית של כ- 100 מיליארד דולר ומאזן סחר חזק. העשור שהתחיל הוא העשור חזק ביותר לכלכלה הישראלית. זה גם הזמן להכין עתודות כלכליות על מנת להתמודד עם האתגרים המפורטים במאמר הזה.
אז קנו מניות כחול לבן.
 
הערכה לשווקים בחו"ל: המגמה שנותחה ותוארה במאמרים קודמים נותרת בעינה. השווקים נמצאים במגמת עליה
 
רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.
בזכותה של אשתי אני מה שאני.
 
הכותב הינו בעל רישיון בייעוץ מס רישיון פנסיוני ורישיון בניהול תיקי השקעות. הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד. ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק. אובדן. הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא. לרבות ישיר ו/או עקיף. שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה. כולו או חלקו. ככל שייגרמו. ולאמת חייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
 
קרדיט תמונות:

digitalart
חזרה לרשימת מאמרים
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
072-222-3335, 054-7500405
הארבעה 21 בניין פלטינום ק.9 תל אביב

האתר עוצב ונבנה ע"י חברת קומסטאר פיתוח מערכות © כל הזכויות שמורות