הרשם לניוזלטר
רוצה לקבל עדכונים בנושא הפרישה?
הרשם עכשיו וקבל את עידכוני החקיקה למייל שלך
שם מלא:
כתובת דוא"ל:
שלח
כל המידע בפרישה ובמעבר קריירה
מאמרים
ארבעה בנים חוסכים לפנסיה: חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול
קריאה בספרי ארון הספרים היהודי היא תמיד חוויה בשבילי. הסיפורים מהמקורות מרתקים אותי. יהיו אלה קטעים מהתנ"ך או מספרי האגדה. בדומה לילדים הקוראים והמכורים לסדרת ספרי הארי פוטר, אני מסוגל לדמות ולראות, ממש לנגד עיני, את ההקדמה לסיפור יציאת מצרים:
הדפס מאמר
ארבעה בנים חוסכים לפנסיה
חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול
 
על ארבעה בנים חוסכים דיברה הפנסיה חכם ותם רשע גדול וזה שאינו יודע לשאולקריאה בספרי ארון הספרים היהודי היא תמיד חוויה בשבילי. הסיפורים מהמקורות מרתקים אותי. יהיו אלה קטעים מהתנ"ך או מספרי האגדה. בדומה לילדים הקוראים והמכורים לסדרת ספרי הארי פוטר, אני מסוגל לדמות ולראות, ממש לנגד עיני, את ההקדמה לסיפור יציאת מצרים: את פרעה ומזגו הזועף, את המקל הישן של אהרון שהופך למטה קסמים... מבחינתי אלה אירועים חיים, ממש כאילו נכתבו בעיתון של היום.

רעייתי היקרה, רחל, שומרת מסורת. אני מכבד מאוד את דרכה, אך סובל מ"פיצול אישיות": מלבד הפירוש המסורתי, אני מוצא בכתובים גם כוונות ורמזים שאינם שייכים לצורת המחשבה המקובלת. בתוך הסיפורים, האותות והמופתים הקשורים ביציאת מצרים מסתתרים- להבנתי - סימנים ותמרורים המטילים אור על חיינו העכשוויים. כך, בכל שנה עם התקרב ליל הסדר, נחשף לי בסיפור המקראי ובספר ההגדה היבט חדש, סיפור שיש בו פשט, רמז, דרש וסוד (פרד"ס). זה קרה גם השנה: סיפור ארבעת הבנים מההגדה התחבר לי כמשל להתנהלותם של החוסכים לפנסיה...

אני מזמין אתכם לבקר בביתו של כל אחד מהארבעה. נשמע מהם דברים וסיפורים. זאת כדי שנשכיל מניסיונם של ה"חכם", ה"רשע", ה"תם" ו"זה שאינו יודע לשאול" ונגיע לפרישה עם חסכון שיאפשר לנו לקיים חיים ראויים וסבירים כלכלית.


הנה סיפורם ומעשיהם של ארבעת הבנים:
 

חכם מה הוא אומר?

חכם מה הוא שואל?החכם מבין שחכמה טמונה בהתמדה. כדי להגיע למטרה עליו להיות ממוקד מטרה. עוד הבין החכם שזמן וכסף מתחברים יחדיו: ככל שהחיסכון שלו ישתרע יותר על פני יותר שנים, בעידן שלחיסכון התלוי בתשואה, הוא יגיע לפרישה עם סכום גדול יותר. על כן החליט החכם, כבר בשנות ה- 20 לחייו, בעודו לומד ועובד לפרנסתו כנער שליח, לממש את זכותו הקבועה בחוק ולהפקיד בקרן פנסיה. יתר על כן: החכם (כזכור: צעיר ובתחילת דרכו וטרם מצא את אהובת ליבו!) החליט כי הכספים יושקעו באפיק מנייתי. זאת כדי לנסות ולמקסם את התשואה לאורך טווח. כאשר החכם סיים את לימודיו, בתקופה שבה חיפש עבודה, המשיך להפקיד כספים לקרן הפנסיה החדשה. כאשר מצא עבודה, הקפיד החכם לשמור על רציפות הפקדה לקצבה בין המעסיק הקודם (כשליח של פיצה) לבין המעסיק החדש (חברת הייטק).

החכם הבין כי הנכס הטוב ביותר להשקעה הינו הוא עצמו. כך, לצד עבודתו, המשיך והשתלם בשעות הערב. הוא השקיע בהכשרה מקצועית ולצד תואר המהנדס שהיה לו, הכשיר עצמו כחשמלאי מוסמך (כי מי יודע מה יהיה ביום פקודה?)...

בין לבין מוצא החכם את בחירת ליבו. הנה הם מתחתנים ונולדים להם ילדים (חכמים!). לאחר קריירה בת כמה שנים מקבל החכם הצעת עבודה מחברה אחרת ש"לא ניתן לסרב לה". החכם מקפיד לקבל את חוות הדעת של יועצי בית ההשקעות, אך הוא גם מחפש ומוצא לו יועץ מקצועי בתחום מעברי-קריירה ופרישה שנותן לו חוות דעת מקצועית נוספת. הוא מקפיד על מילוי נכון של הטפסים (161א').

גם בחברה החדשה החכם מבקש כי יימשכו לו ההפקדות לקרן הפנסיה, אותה קרן שבה הוא חוסך מאז שהחל לעבוד כשליח פיצה שם כבר מתחילים להצטבר סכומים ראויים. החכם כבר מתקרב לגיל 40. כמי שקורא עדכונים כלכליים הוא יודע כי הוא יכול – אם ירצה- להגדיל את ההפרשות לפנסיה. הוא מורה מיד לחשב השכר להעלות את ההפרשות.

כך חולפות להן השנים והחכם כבר בן 45 שנים – והנה עוד החלטה חכמה: הוא ורעייתו מחליטים שמעתה ועד לפרישה הם לא ימשכו כספים לפחות מקרן השתלמות אחת. הם מיעדים אותה לשמש כחלק מההון הנצבר לפרישה. הם ממשיכים לנהל את הסיכונים בכל החסכונות.

החכם הגיע כבר לגיל 50 שנה ולאורך השנים הוא מקפיד לנצל את כל הטבות המס, לשמור את טפסי 106 לארגן את הדו"חות של התוכניות הפנסיוניות וגם ממנה לעצמו יועץ פרישה –כזה המעדכן אותו בכל שינויי החקיקה, מסלולים, תכנוני המס וניהול סיכונים. יחד עם היועץ הוא מתחיל להיערך ליום פרישה: לא שוכח להתאים סיכונים וכותב, ביחד עם היועץ, יעדים למועד זה. ביחד הם בונים "מפה" של דרכים וסימנים לעתיד. במדף שבארון הספרים שומר החכם תיק בשם "תכניות למעבר קריירה ופרישה".

בגיל 55 ובתאום עם יועץ הפרישה, הוא מחליט, כחלק מניהול תזרים המזומנים בפרישה, לא להיות מבוסס רק על קצבאות פנסיה וקצבאות המדינה. הוא וזוגתו רוכשים נכס מגורים: "נדל"ן פנסיוני"  בדרום המדינה. עלות הנכס וגובה החוב מתוכננים כך שלקראת הגעתו לפאתי גיל פרישה החוב יהיה מסולק על ידי שכר הדירה.

בהגיע החכם לגיל 57 מחליטה החברה להציע תוכנית פרישה מוקדמת. לאחר מספר פגישות עם יועץ הפרישה ובחינת כל חלופות תכנוני המס והפנסיה, מחליטים החכם ומשפחתו לאמץ את ההצעה. החכם החליט לפרוש לעצמאות ועובד כחשמלאי מספק שירותים. בתחילה עם חוג מכריו, אך מהר מאוד קהל לקוחותיו גדל. גם בתקופת עצמאותו מקפיד החכם לנצל את הטבות המס.

ביעף חולפות השנים וגם גיל 67 בא. ביחד עם יועץ הפרישה מגיעה השעה להפעיל את כל התוכניות המסודרות, לבצע תכנון מס מקיף, לבדוק ניהול התזרים, ליישם ניהול סיכונים, למלא טפסי דיווח לרשויות, להשיג מיצוי הטבות מס לגמלאים ולוודא שימור של כל אלה על פני שנים.
 

רשע מה הוא אומר?

רשע מה הוא אומר?"מה לי ולחיסכון הזה? הרי כולם עושקים אין על מי לסמוך!". החוסך הזה הוא לא בדיוק רשע אלא בעל אופי "מזוכיסטי פנסיוני": הוא בעל פוטנציאל מוכח לביצוע פיגועים בחיסכון הפנסיוני. הוא מאמין שכולם מתנהלים כפי שהוא מתנהל: בחוסר אמון מוחלט. הוא אינו מאמין באיש. כך מתחיל סיפורו של הרשע: הוא מוצא מעסיק כלבבו- רשע כמוהו –ויחד הם זוממים: "למה נחוצה לך, חברי הרשע, הפקדה לפנסיה? עזוב שטויות! "אומר מעסיקו" אתן לך יותר בכל חודש בחודשו. "והרשע? כמובן שאין מאושר ממנו. אכן מדי חודש נשארים לו בכיסו כמה וכמה שקלים יותר – אך בצורת התנהלותו מתאיידים להם הכספים...

כך, עם השנים, מסיים הרשע את הלימודים בפקולטה לקומבינציות ורשעות בהצטיינות יתרה. כאשר בעקבות שינוי בתקנות מציעה לו חשבת השכר במפעל להצטרף להסדר הפנסיה חובה, נעצב ליבו של הרשע מידית. הוא בודק מהו הסכום המינימאלי שיוכל לבטח למרכיב קצבה וכך גם עושה, שהרי הרשע בטוח כי הוא- ורק הוא – יוכל לנהל את כספו. בשביל מה צריך את זה? עדיף לו לרשע שכספו יהיה מופקד בחשבונו הפרטי והוא כבר "ידאג לו".
רשע נותר רשע ועם השנים נבעט כלאחר כבוד מכל מיני מפעלים ומעסיקים. אל דאגה: את מרביתן של העזיבות יזם הוא בעצמו. בכל פעם שעזב, חמד והוציא את כספו מהתוכניות הפנסיוניות השונות, כי כאמור הוא- ורק הוא- ינהל את כספו. הוא הגדיל ועשה עוד צעד בכיוון זה והחליט לעבור קורס להכרת שוק ההון. זאת כדי שיוכל "לטפל" טוב יותר בכספו שלו...

הוא המשיך לעבור בין המעסיקים ולשבור את כל החסכונות. יום אחד הוא אבד את כספו כי הסוסים עליהם הימר כשלו לפתע. כך הוא הגיע לגיל פרישה כאשר בכיסו נותרו רק משקעים וכעסים במקום מזומנים. אולי אז הוא נזכר במשפט אחד שאמרה לו הגננת, בתחילת דרכו: "העולם מתנהג אליך כפי שאתה נוהג אתו". רשע- ופנסיה אין לו.
 

תם מה הוא אומר?

תם מה הוא אומר?טומן ראשו בחול הפנסיוני... "אני? אתם חושבים שאני צריך את החיסכון הזה בכלל? מה זאת הפנסיה הזו? "תם הינו החוסך שכל אחד, כל כתבה, כל אמרה גורמים לו לשנות את דעתו. אין לו דעה מגובשת משלו: האם זה נכון בכלל לחסוך? ואם כן, היכן? כשאומרים לו שהוא חייב בחיסכון, הוא ירוץ ויחסוך. כאשר משכנעים אותו שאין בחיסכון ערך, מיד ידאג למשוך את הכספים ולעשות כעצת יועציו הזמניים. תם הוא תמים! בכל שלב ותחנה בחייו התם הוא מאשים את תמימותו במשפט: "מה לעשות, כך אמרו לי לעשות..." שחוזר על עצמו.

כאשר התם יצטרף למעגל העבודה, הוא יבחר את המוצר הפנסיוני לפי המלצתו ודעתו של היועץ המזדמן שפגש. על שום תמימות והוא יעבור - כי ככה אמרו לו-בין התוכניות השונות ויפגע בזכויות שלו. בכל תהליך קבלת ההחלטות: מהגדלת ההפרשות לחיסכון ועד למעבר בין קריירה אחת לשנייה, הוא יעשה את מה שאמרו לו לעשות.

כך הוא מאמץ עצות של "יועצי עיתון" ולא מצליח לגבש לעצמו דעה משלו. ברוב המקרים התם שלנו מגיע לפרישה עם פנסיה "תמה". יאמר לזכותו כי הוא מעולם לא לקח אחריות וכי הגיע למצבו בשל עצות רבות (רובן לא מקצועיות!) של מי שנקרו לו בדרכים.

התם מגיע לגיל פרישה עם שעטנז של חסכונות, אך תמימות ולא מספקת לו מזור ולא חוסן כלכלי. לשמחתנו, התם - בפרץ מפתיע ולא אופייני של תבונה – מחליט כי את ילדו שלו הוא ילמד לחסוך בדרך אחרת: דרכו של החכם.
 

שאינו יודע לשאול:

שאינו יודע לשאול מה הוא אומר?טומן את ראשו בחול כבת-יענה. הוא זה שתמיד יטען וירטון: "זה גדול עלי, זה לא בשבילי. למה בכלל לשאול ולברר ואיך אדע מה לשאול? "הוא מקבל את הדו"חות התקופתיים והשנתיים לביתו, אך טומן אותם במגירת הארון... כי הוא כזה: לא יודע לשאול!

כאשר הוא מתייצב בפעם הראשונה מול הבחירה: לאיזה אפיק פנסיוני יכוון את חסכונותיו, הוא אינו שואל לא מתעניין. לא כאשר הוא מתייצב מול מוכר קרנות הפנסיה והחסכונות. לא מול חשבת השכר הידידותית עד מאוד שבמפעל. גם כאשר הוא מחליט לעבור ממקום עבודה אחד לשני הוא לא שואל ולא מברר מהן זכויותיו וכיצד יש לתכנן את מהלכיו.

כאשר הוא מגיע לגיל פרישה, מזלו משחק לו: רעייתו הלכה ושאלה בעבורו... אך זה כבר אחרי שנים רבות של דברים שלא טופלו והנזק נעשה. מדוע? כי הוא לא שאל. זה שאינו יודע לשאול מגיע לגיל פרישה ומופתע מכל תוצאה כלכלית וממצב חסכונותיו. זאת בגלל שמעולם הוא לא שאל מה צופן לו גורלו בפרישה.
 
ארבעת הבנים שבהם דברה תורה אינם אלא משל. הנמשל הוא כי רוב החוסכים יש בהם קצת מכל אחת מתכונות הבנים. בכל אדם יש קצת מזה וקצת מזה: חכמה, רשעות, תום והימנעות משאלות. אך החכמה היא לדעת להפיק לקחים: ללמוד מניסיונם של אחרים. חשוב למצוא את היועצים המתאימים, עליהם ניתן לסמוך - ולשנות את הגישה לכיוון החוכמה. במהלך חייו יכול אדם להיות, בתחילת דרכו, רשע. לאחר מכן להפוך לתם ובסופו של התהליך, ברגע הנכון ותוך היעזרות בעצה טובה הוא יגיב ויתפקד בחוכמה. לעולם לא מאוחר מידי, אך במקרה של החיסכון הפנסיוני עדיפה שעה אחת קודם.

ואתם, מה אתכם? היו ישרים לרגע עם עצמכם והתבוננו פנימה: היכן אתם עומדים בין ארבעת הבנים?...

רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה ©
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.


קרדיט תמונות:

digitalart
stockimages
artur84
imagerymajestic
http://www.freedigitalphotos.net
 
חזרה לרשימת מאמרים
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
072-222-3335, 054-7500405
הארבעה 21 בניין פלטינום ק.9 תל אביב

האתר עוצב ונבנה ע"י חברת קומסטאר פיתוח מערכות © כל הזכויות שמורות