הרשם לניוזלטר
רוצה לקבל עדכונים בנושא הפרישה?
הרשם עכשיו וקבל את עידכוני החקיקה למייל שלך
שם מלא:
כתובת דוא"ל:
שלח
כל המידע בפרישה ובמעבר קריירה
מאמרים
רן חובב - המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם
גדלתי בשכונה שבה האושר הושג מדברים פשוטים. חומריות לא הייתה אך היו אחווה, רעות ושמחת חיים. גן הילדים שאליו הלכתי היה ממוקם בתוך השוק הגדול בפתח תקווה. בבקרים, בדרכי אל הגן הייתי נוהג לבקר אצל הרוכלים ויחד היינו שרים שירים: " מה יש לך גברת לוין ..."
הדפס מאמר
רן חובב
המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם
 
רן חובב - יש לי את המקצוע הכי טוב בעולםגדלתי בשכונה שבה האושר הושג מדברים פשוטים. חומריות לא הייתה אך היו אחווה, רעות ושמחת חיים. גן הילדים שאליו הלכתי היה ממוקם בתוך השוק הגדול בפתח תקווה. בבקרים, בדרכי אל הגן הייתי נוהג לבקר אצל הרוכלים ויחד היינו שרים שירים: " מה יש לך גברת לוין ..."

בכל פעם שאני שומע את השיר מתנגן, יש בי געגועים ועולות בזיכרוני תמונות של קבוצת רוכלים המוחאים כפיים ושרים. לעיתים היו הרוכלים מציידים אותי בשקית של ביכורים מכל מה שהיה למכירה בדוכן. כך היה טקס הכניסה היומי לגן וכך הייתי פוסע לגן בשמחה, היישר לגננת חנה.

כן, כבר מאז - אני מודה - צמחה לה האהבה שלי לאנשים, לדאגה לשלומם. האנשים מאתגרים אותי ומסקרנים אותי. נקודת המוצא שלי, ה"אני מאמין" שלי הוא שאנשים אינם נולדים רעים, אלא שסיטואציות בחייהם יכולות להפוך אותם לכאלה. אני מאמין כי אין אדם אחד בעולם - וגם אם ליבו אבן - שבפנימיותו, עמוק עמוק, לא מסתתר "אפרוח"!...
 
מיסוי: סיפור שהיה: המשיכה שלי לעולם המס התחילה כבר כשהייתי נער, תלמיד בבית ספר. בחופשה מהלימודים עבדתי בארכיון של משרד גדול לראיית חשבון. יום אחד הייתי עד לוויכוח בין מנהל המשרד לבין אישה שנראתה במצוקה. אני זוכר את המילים שנאמרו על ידו: "גברתי, אם היית מכירה את החוק והיית פונה אלי קודם, יכולתי לעזור לך ולפטור אותך מתשלום..."  לא הבנתי אז: האם האיש קוסם ויכול לפטור מתשלום? בשלב הזה חשתי שאני חייב לדעת מה בדיוק עושה האיש! שמו היה רחמים והוא היה ממומחי המס הגדולים באותה התקופה. גמרתי אומר בליבי וידעתי: יום אחד תהיה גם לי נגיעה בתחום. אוכל גם אני לעזור לאנשים, כמוהו!.

תחום המס מרתק אותי ומושך כמגנט. לרבות הימים הפכתי לתלמיד "בישיבת מיסים". הבנתי שבידע הנרכש שם טמון אוצר. בידע זה אוכל לעזור לאנשים. מה שהניע אותי אז ומניע אותי גם היום אינו  ממחשבה על הערך הכלכלי והתועלת לעצמי. מעולם לא עמד הרווח הכספי בראש מעייני. הוא לא מהווה מטרה לחיים בפני עצמו. איני מתחסד, אך הבנתי שכסף הוא תוצר לוואי של מעשים מועילים וטובים. אם אני עוזר למישהו להשיג פטור או להפחית את תשלום המס, התגמול הכלכלי שלי הוא רק תוצר לוואי של התוצאה שהשגתי. העיקר הוא זה שטיפלתי בו ויצא מרוצה . יש בי צורך פנימי להפקת ערכים חיוביים בחיי.
 
"אז למה לך לעבוד עם פורשים?": כאשר הכרזתי, לפני יותר מ- 15שנה, שזו כוונתי לעשות, רבים מאד הביטו עלי כתימהוני ושאלו: "מדוע אינך מממש את ההצעות שקבלת ומצטרף למשרדי מיסים מובילים? עתיד גדול מחכה לך בתחום.  מה לך פתאום? מה זה בדיוק פרישה? פורשים?".

כבר אז הבנתי שהעולם משתנה: מה שהיה כבר לא יהיה. עד לפני שנים ספורות היו רואים במי שפרשו מעבודה, כאילו שהם נפרדים מהעולם וסיימו את תפקידם בו. זה בדיוק מה שהשואלים אותי לא הבינו: תקופת הפרישה תתארך כתקופת העבודה - ואפילו יותר! הצרכים של הפורשים הופכים יותר מורכבים ומסובכים. הם כבר אינם מסוגלים לנהוג בדרך הפיננסית לבדם. מישהו צריך להיות במסע הזה ביחד אתם. זה כלי-הרכב שעליו רציתי להיות. זו היא נקודת מפגש מדהימה: לפגוש בה אנשים, לעזור להם לעמוד ביעדים ולקבל את ההחלטות, לחוות יחד אתם את הרצונות שלהם ולעזור להם לממש את המטרות אליהן הם שואפים.
 
מה זה ייעוץ לפרישה: האם אתה, המתקרב לסיום הקריירה, יודע כמה כסף אתה צריך בפרישה? ואם כן, האם אתה יודע מהיכן הוא יגיע? כמה מס תשלם? אולי יהיה כדאי לשלם מס בעבור הנחות עתידיות? מהו שיעור מס רווח-הון שתשלם? האם ישנם מקלטי מס? כיצד תובעים הנחות והחזרי מיסים? כיצד נדווח לרשויות בכל שנה? כיצד עורכים את תיאומי המס בין הקצבאות השונות? האם מהיום שפרשתי אני משקיע רק באופן סולידי? כיצד נערכים לתזרים של עשרות שנים? כיצד לא יורדים ברמת החיים? איך עוזרים לילדים? איך אני מגן על עצמי מפני אירועים בריאותיים צפויים? האם אני לא מגזים עם הביטוחים? כיצד אוכל לשמור על ערכו הריאלי של הכסף? מהם החוקים, התקנות והפרצות בחוק שאותם אוכל לנצל ולשלם הרבה פחות מס? כיצד בונים מנגנון שיכול לבדוק כי אני עומד ביעדים? מה קורה במקרה פטירה - חלילה - של אחד מבני הזוג? כיצד אני מתכנן (בגיל 120...) העברת נכסים? כל אלה הן רק חלק מהשאלות. אם אינך יודע אתה כמו כולם!.

הדאגה הראשית של הרוב, גם אם לא מדברים על כך בכל יום, היא: "מה יהיה איתי בפרישה?"  הנעלמים רבים. הדבר דומה לאירוע שבו אתה נוהג ברכב, נקלע לירידה חדה בכביש וחייב להתאים את ההילוכים של הרכב למצב החדש. לא ממש התכוננת לאירוע: לפתע נקלעת לשם - הדרך לא קצרה! היא מחייבת שנים של ניווט כאשר החוקים משתנים והאתגרים הופכים למורכבים יותר ויותר. ייעוץ פרישה היא דרך ארוכה שעושים יחד: הפורש והיועץ.
 
יועץ פורש ומשפחה: לא מה שחשבתם. מדובר במערכת יחסים עמוקה, כנה ואמתית. היועץ אמור להכיר היטב את הפורש. הוא הופך לחלק מהתא המשפחתי. הוא נמצא אתו בטוב וברע. חווה את כל המצבים השמחים וגם את אלו שפחות... הוא נותר במשימתו ועומד על משמרתו.

סיפור שהיה: לפני כמה שנים טיפלתי באדם שלימים חלה בסרטן. אנחנו - הוא ואני - ידענו כי אין דרך חזרה. היחסים הלכו והפכו אמיצים וחזקים יותר, יום אחד צלצל הטלפון ועל הקו היה הוא: "בוא אלי בבקשה, אני מבקש לשוחח אתך". עזבתי הכול ונסעתי לבית החולים. כשנכנסתי לחדרו היו בו כמה וכמה אנשים. החולה ביקש מכולם לצאת. כך הוא, אני וחדר קר מאוד ולבן... הוא סימן לי באצבע שאתקרב אליו ואמר: "ראה, מכאן אני כבר לא אצא - וזה בסדר. אני מקבל זאת. זה סופו של המסע בשבילי. גש אלי בבקשה, הכנתי לך עט ונייר: יש לי משימות בשבילך". הוא הכתיב לי מה עלי לעשות כאשר ייפרד מהעולם. ואני? כמו קפאתי. רשמתי, שאלתי, ירדתי לפרטים. רציתי לוודא שאני מבין. לאחר כשעה הביט בי האיש ואמר: "התקרב אלי", לחץ ידי, נשק אותי על הלחי ואמר: "אמור שלום. רק לפני שאתה יוצא, כסה אותי בבקשה. קצת קר לי. עכשיו צא החוצה ואמור לאשתי שהכול בשליטה". יצאתי ופגשתי את רעייתו ואלה המילים שאמרתי לה. האיש נפטר לאחר מספר שעות. בכל אזכרה על קברו אני מוודא כי בכיסי נמצאת הרשימה שהכנתי, רק כדי לוודא שאני מבצע את כל המטלות. עצוב לי שהוא אינו כאן אתנו, אך בעקבות מה שחוויתי אתו הבנתי את משמעות תפקידי וחשיבותו.
 
שותף לסודות: כמעט ואין דבר שהיועץ לא מודע לו, לא רק בתחום הכלכלי. בתהליך איטי אך עקבי הוא הופך לחלק מהתא המשפחתי. מכיר את הסודות, האילוצים, החששות. בלי להתבלבל הוא אמור לדעת ולהבין את תפקידו. עם השנים הקשר מתהדק יותר ויותר: הצרכים הפיננסים עולים והאתגרים הופכים מורכבים יותר ויותר. תמיד אמרתי, לכל מי ששאל אותי: "איני מטפל במיסים ובכסף, אלא רואה עצמי כמטפל בבני אדם." איני מכיר איש שלא טועה  - ובכל זאת, לעיתים קרובות אני מוצא עצמי שותף לדבר סוד לא בגלל החברות, אלא - בראש ובראשונה - בגלל סדרי עדיפויות ויעדים מקצועיים.
 
מנהיג: מנהיגות לא תעמוד למבחן ביום נעים ושקט אלא דווקא ברגעים קשים, בהם נדרשים לקבלת החלטות. ההנחה הבסיסית שלי היא כי האחריות תמיד תהא מונחת על כתפי. בשנים שבהן אני מלווה פורשים כבר ידענו משברים כלכליים. חלקם היו לא פשוטים. החלטות נכונות שנלקחו "הפכו את היוצרות" ובמקום להצטרף לצד המפסידים היינו בצד המרוויחים. ברור לי גם ש"כל יום הוא יום חדש". בכל יום נדרשים מחדש ללימוד המצב שממנו מקבלים החלטות לביצוע. לפעמים גם אי-עשייה, מתוך בחינה של המצב, נחשבת לעשייה. החשוב ביותר הוא המעקב: בדיקת העמידה ביעדים קצרי-טווח, לטווח בינוני ולטווח ארוך. היכולת להישיר מבט ולומר: "חברים, אנחנו צריכים דווקא עכשיו ללחוץ על הבלמים!" או לחלופין: "התנהלנו בשנים האחרונות באופן אחראי, אני יכול לבשר לכם כי ישנו עודף תקציבי".

החלום: יש לי חלום. בחלומי ייפסק ה"פופוליזם הפנסיוני" הממלכתי, שבו נראה כי כולם מחפשים את האשמים: מפנים את האצבעות ומוצאים אשמים. המדינה, האזרחים, המנהלים, היועצים, הסוכנים. כולם אשמים, איש אינו לוקח אחריות. זו ממש התנהגות ילדותית. כרגע, כאן ועכשיו, יש שעת מבחן דרמטית לעתידו של החיסכון הפנסיוני. זו השעה שבה נדרשים מעשים, הפקת לקחים וסלילת דרכים חדשות. לצערנו לא כי המדינה לא רוצה, היא - פשוט - לא יכולה! היא לא יכולה להיות ערבה לאיגרות חוב מיועדות שתהיינה לרשת ביטחון. אבל היא כן יכולה לפעול בשני מישורים חשובים: חקיקה וגמישות. הבנה שמה שהיה בעבר, כבר לא יכול להיות בעתיד.

יש לי חלום: הגיע הזמן לשנות את המונח "פנסיה". פנסיה לא חייבת להיות רק חיסכון פיננסי אלא כל מה שאדם יבחר וירצה להכריז עליו כחיסכון פנסיוני. זה יהיה מצב שבו המדינה מבינה שהיא חייבת לפתוח ולפשט תהליכים בפני האזרחים: את החיסכון הפנסיוני היא הייתה מעניקה לחברות הפיננסיות המובילות. היא צריכה לייצר את האפשרות שבה כל אזרח יוכל לפתוח פוליסה (מבנה מס) שכל מה שירצה לרכוש בה יוכרז כחיסכון לפנסיה. במצב שכזה יימשכו דמי הגמולים, יימשכו ההפרשות עובד ומעביד - אך האזרח יבחר היכן הוא רוצה להשקיע את כספו לפרישה.

יש לי חלום: במקום להפריט את הנמלים יש להקים תאגיד פנסיוני, שבו קרנות הפנסיה תהיינה מחויבויות להשקיע במיזמי תשתית ארוכי טווח: התפלת מים, גז, כבישי אגרה וכיו"ב. תמיד יהיו מי שיצרכו וישתו מים. תמיד יהיו מי שיסעו בכבישי אגרה. במצב שכזה, שבו אנשים נוסעים בכבישים ושותים מים, תוכל המדינה לפרוס רשת ביטחון. רשת שהיא מלכתחילה קטנה יותר לחוסכים אך יותר ריאלית למדינה.
 
עד אז: אין דבר כזה "חיסכון לפנסיה". מהיום אמרו "אני חוסך לפרישה". פרישה מעבודה היא אירוע שיכול להתרחש הרבה לפני גיל פרישה הקבוע בחוק. לכן החיסכון חייב להתאים למצב חיסכון לפרישה, שמהותו: בכל פעם שאני נקלע למצב של פרישה יש לי נכסים שיוכלו לשלם ולפצות אותי על העדר ההכנסה.

כמובן שהמטרה הסופית תהיה חיסכון לפנסיה. אני מאמין באמונה שלמה כי מקצוע ההכנה לפרישה הוא שליחות - עד כדי הצלת אנשים מעצמם! אני מאמין כי בסופו של היום אזרחים יבינו ויפנימו את המצב החדש שנוצר: הם ייצאו מנקודת ההבנה האומרת: לא שהמדינה לא רוצה. היא - לפחות כרגע - לא יכולה לדאוג לעתידם הפנסיוני. קרוב היום שבו יבינו האזרחים כי חיסכון לפרישה הוא לא רק פיננסי אלא כל מה שניתן לחסוך דרכו ולאחר מכן ליהנות מפרותיו, כמו נדל"ן - או לממש אותו כהון כדוגמת יצירות אמנות. כל האפיקים האלה סוללים את דרכנו בבטחה לחירות כלכלית בפרישה. החיסכון הפיננסי לבדו היה נכון כאשר תוחלת החיים לא הלכה והתארכה ורמת הריבית הייתה גבוהה. הגיע הזמן לצאת ולומר לאזרחים: "עידן החיסכון הפיננסי לבדו לפרישה תם. אם לא תיקחו אחריות ותבינו עד כמה הפך החיסכון לפרישה לאחד היעדים החשובים בחייו של אדם."

קחו ממני עצה: מצאו לכם אדם שתסמכו עליו. אחד שיודע לקחת אחריות, לנהל, לנווט ולהוביל אתכם בבטחה ליעדים. רק כך תוכלו ללכת לישון רגועים, בידיעה שעתידכם הכלכלי מבוסס.
 יש כאן לא מעט אנשים טובים שיוכלו לעשות זאת למענכם.
 
אני רן חובב ©
מומחה למיסוי ולפרישה
והמקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם



חזרה לרשימת מאמרים
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
072-222-3335, 054-7500405
הארבעה 21 בניין פלטינום ק.9 תל אביב

האתר עוצב ונבנה ע"י חברת קומסטאר פיתוח מערכות © כל הזכויות שמורות