מהו חוק הגנת השכר?
הגדרות (תיקון: תשל"ו, תש"ם, תשמ"ה, תשמ"ז)
בחוק זה -
"שכר-עבודה" - לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו;
"שכר מולן" - שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע;
"קופת גמל" - קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעביד והעובד או המעביד בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעביד שניתנה להם הסכמת קופת הגמל וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
"היום הקובע" - היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה לפי סעיפים 9, 10, 11, 13, 14 ו-16 (ב), לפי הענין, ולגבי עובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, התשל"ז-1977 - היום העשרים ואחד שלאחר המועד האמור;
"הפרשי הצמדה", לגבי תקופה פלונית - הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני סוף התקופה.
2. תשלום במזומנים
(א) שכר-עבודה ישולם במזומנים, אך מותר שישולם בשיק או בהמחאת-דואר, אם דרך תשלום זאת נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה-עבודה או שהעובד הסכים לה בדרך אחרת, ובלבד שהעובד יכול לקבל מהנמשך פרעון השיק או המחאת-הדואר במועדים הקבועים בסעיפים 9 עד 14, הכל לפי הענין.
(ב) הוצג שיק או המחאת-דואר לפרעון תוך שני חדשים לאחר מסירתם לעובד ולא שולמו, לא תישמע טענת המעביד, שהיה אפשר להשיג תשלום במועד קודם או מאוחר.
3. תשלום בשווה-כסף
מותר, בהסכמת העובד, לשלם חלק משכר-עבודה באוכל ובמשקאות המיועדים לצריכה במקום העבודה, להוציא משקאות משכרים, או בדיור אם דרך-תשלום זאת נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה-עבודה או שהוא נוהג מקובל בתנאי-עבודה, ובלבד שהשווי המיוחס לכל אלה לא יעלה על המקובל בשוק.
4. איסור הגבלות
(א) לא יחייב מעביד את עובדו לקנות מצרכים ממנו או ממי שקשור בו או במפעלו, או להזדקק לשירותיהם, ולא יגביל מעביד בכל דרך אחרת זכותו של עובד להשתמש בשכר-עבודתו.
(ב) מקום-עבודה שאין העובד יכול להשיג בו מצרכים או לקבל שירותים שהוא זקוק להם, וסיפק אותם המעביד בעצמו או על-ידי מי שקשור בו או במפעלו, יסופקו לעובד מצרכים ושירותים אלה במחיר הוגן שאין בו ריווח; ואם סופקו על דעת המעביד על-ידי אדם מהחוץ - יסופקו במחיר הוגן. המחיר בו יסופקו מצרכים ושירותים כאמור טעון הסכמת העובדים במפעל, ובמקרה של חילוקי דעות יקבע את המחיר מי שהוסמך לכך על-ידי שר העבודה.
5. איסור שכר כולל (תיקון: תש"ל)2
עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, חל לגביו ונקבע לו שכר-עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול-עבודה במנוחה השבועית כאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, או הכולל דמי-חופשה תמורת חופשה או פדיון-חופשה כאמור בחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי לגבי תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית וההסכם אושר לענין זה על-ידי שר העבודה.
6. דרך תשלום שכר (תיקון: תשכ"ד, תשמ"ז, תשס"ד, תשס"ו)
(א) שכר עבודה ישולם לידי העובד במישרין, או מותר שישולם לו, על פי הוראתו בכתב, באמצעות בן-זוגו, הורו, ילדו, חבר בעבודה, הקיבוץ שהעובד חבר בו, מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954, החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בחוק זה - חברת הדואר), לשכת עבודה שהוקמה על פי סעיף 23 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, או כל תאגיד שאושר לכך על ידי שר העבודה בהסכמת ארגון העובדים הגדול ביותר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת.
(ב) שכר עבודה לעובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, התשל"ז-1977, ישולם באמצעות שירות בתי הסוהר או באמצעות שירות התעסוקה.
7. שכרו של עובד שנפטר (תיקון: תשל"ז)
נפטר עובד לפני ששולם שכר העבודה המגיע לו, ישולם שכר העבודה, על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהעובד הורה לענין זה; לא הורה - ישולם לבן-זוגו, ובאין לו בן-זוג - ליורשו.
8. עיקול העברה ושעבוד (תיקון: ס"ח תשכ"ד, תשכ"ט, תשל"ז, תשמ"ה, תשמ"ז, תשס"ג; י"פ תשל"ט, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ד, תשס"ד, תשס"ו)
(א) משכר העבודה החדשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגימלה בשיעור הנקוב בטור ג' בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגימלה כאמור; היה הסכום האמור יותר מ-80% משכר העבודה החדשי, יקטן הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כדי 80% משכר העבודה החדשי; לענין זה, "שכר העבודה החדשי" - שכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי תשלום אשר המעביד חייב לנכותו משכר עבודה על פי חיקוק.
(א1) היה שכר העבודה משתלם על בסיס של יום, יהיה הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד משכר העבודה היומי - החלק העשרים וחמישה מהסכום כאמור בסעיף קטן (א).
(ב) סעיף קטן (א) אינו חל על עיקול, העברה או שעבוד לשם תשלום מזונות.
(ג) מקום שהשכר משתלם שלא על בסיס של חודש או של יום, רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות הוראות בדבר חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד.
(ד) (בוטל)
(ה) קיצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל תיחשב כשכר עבודה לענין סעיף זה; הוראה זו אינה באה לגרוע מהגנה בפני עיקול, העברה או שעבוד, הניתנת לקיצבה כאמור על פי חיקוק.
(ו) ההגבלות שבסעיף זה חלות גם על שכר עבודה שבידי לשכת העבודה, שירות בתי הסוהר או תאגיד כאמור בסעיף 6, שבאמצעותו מבוצע תשלום לעובד, אבל רשאים הם לנכות כל סכום שנתנו לעובד כמקדמה על חשבון שכר העבודה; שולם שכר העבודה באמצעות מוסד בנקאי או חברת הדואר, יחולו ההגבלות שבסעיף זה על שכר העבודה שבידיהם במשך חודש ימים מיום ששולם להם.
(ז) הוראה שבחיקוק הנוגדת הוראת סעיף זה לא ינהגו לפיה.
9. מועד לתשלום שכר חודשי (תיקון: תשמ"ה)
שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם; בשכר עבודה המשתלם על בסיס תקופה ארוכה מחודש, רואים כאילו היה החלק היחסי לכל חודש משתלם על בסיס של חודש.
10. מועד לתשלום שכר שאינו שכר חודשי (תיקון: תשמ"ה)
שכר עבודה המשתלם על בסיס של שעה, יום, שבוע או לפי כמות התוצרת, ישולם, אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, בתום מחצית החודש בו הועבר העובד; אולם לגבי עובד ששכר עבודתו משתלם על בסיס כאמור, אך הועבר במשך כל החודש האמור, יחול סעיף 9 אם תוך החודש שולמו לו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה.
11. מועד לתשלום שכר קיבולת (תיקון: תשמ"ה)
שכר עבודה המשתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת, שביצועה נמשך יותר מארבעה-עשר יום, ישולם ביום גמר ביצוע העבודה אם שולמו תוך ביצוע העבודה מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה. לא שולמו מקדמות כאמור, יראו את השכר לפי כמות התוצרת.
12. מועד לתשלום השכר למי שחדל להיות מועבד
חדל עובד להיות מועבד על-ידי מעבידו, ישולם שכרו במועד שבו היה משתלם לפי הסעיפים 9, 10 או 11, אילו המשיך לעבוד.
13. מועדים מיוחדים לתשלום שכר (תיקון: תשכ"ד)
שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע מועד לתשלום שכר עבודה שלא נקבע לו מועד בסעיפים 9 עד 12.
14. הגדלת שכר (תיקון: תשכ"ד, תשל"א, תשמ"ה)
(א) הוסכם בהסכם קיבוצי או בין העובד למעביד על הגדלת השכר לתקופה שעברה או על תוספת על השכר כאמור, ולא הוסכם על המועד לתשלום ההפרשים המגיעים לעובד בעד אותה תקופה לפי ההסכם, ישולמו ההפרשים במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה, אך רשאי בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, על פי בקשת המעביד שהוגשה לו לפני אותו מועד, ולאחר שמיעת העובד, לקבוע מועד אחר לתשלום או לקבוע תשלומם לשיעורים.
(ב) הוסכם בהסכם קיבוצי, או בהסכם בכתב שבין ארגון עובדים למעבידים אף שאיננו הסכם קיבוצי, על הגדלת שכר לתקופה עתידה, מותר שתשלום תוספת לשכר יידחה למועדים שייקבעו בהסכם כאמור, ובלבד שלא יידחה למועד מאוחר מששה חדשים לאחר היום שבו צריך היה להשתלם השכר אילמלא נדחה.
15. מקום ושעות לתשלום השכר
שכר העבודה ישולם לעובד במקום העבודה ולכל המאוחר שעתיים לאחר גמר העבודה; אך לעובד במשמרת שניה או במשמרת שלישית, וכן למי שחדל להיות מועבד, מותר לשלם את השכר בשעות שבהן משתלם השכר ליתר העובדים. לא ישולם שכר עבודה במקום בו נמכרים משקאות משכרים חוץ מלעובדים באותו מקום.
16. קצבה ופיצוי הלנת קצבה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ה)
(א) "קצבת פרישה" - תשלומים תקופתיים המשתלמים לעובד מאת מעביד או קופת גמל, לאחר פרישה מוחלטת או חלקית של העובד מעבודתו, שלא מחמת נכות או מחלה;
"קצבת נכות" - תשלומים תקופתיים המשתלמים לעובד מאת מעביד או קופת גמל, לאחר פרישה מוחלטת או חלקית של העובד מעבודתו, מחמת נכות או מחלה;
"קצבת שאירים" - תשלומים תקופתיים המשתלמים מאת מעביד או קופת גמל, לשאיר של עובד או לשאיר של מי שהיה עובד ופרש מעבודתו;
"קצבה" - קצבת פרישה, קצבת נכות או קצבת שאירים;
"קצבת מולנת" - קצבה שלא שולמה עד ליום הקובע;
(ב) קצבה חדשית תשולם עם תום החודש שבעדו היא משתלמת, ואם היא משתלמת בעד תקופה אחרת - עם תוך אותה תקופה;
(ג)3 לקצבה מולנת יווסף פיצוי הלנת קצבה והוא יחושב בדרך שמחשבים פיצוי הלנת שכר לפי סעיף 17, בשינויים המחוייבים.
(ג1)3 פיצוי הלנת קיצבה יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן (ג), חלק מהקצבה.
(ד) הוראות סעיפים 14, 17א ו-18 יחולו, בשינויים המחוייבים, על קצבה כאילו היתה שכר עבודה, ובכל מקום בסעיפים האמורים שבו מדובר במעביד, יראו כאילו מדובר במי שחייב בתשלום הקצבה.
(ה) הוראות סעיף 20(ד) יחולו אף על תשלום פיצוי הלנת קצבה כאילו היה פיצוי הלנת פיצויי פיטורים.
16א. תשלום ראשון של קצבה (תיקון: תשמ"א)
(א) על אף האמור בסעיף 16, לא יראו קצבה כמולנת -
(1) לגבי קצבת פרישה שמשלם מעביד לעובד שפרש מעבודתו, והפרישה היתה על פי יזמת העובד - עם תום החודש שלאחר החודש בו נסתיימו מאה ושמונים ימים מיום מסירת הודעת העובד למעביד על הפרישה;
(2) לגבי קצבת פרישה שמשלם מעביד לעובד שפרש מעבודתו, והפרישה מהעבודה היתה שלא על-פי יזמת העובד - עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו ששים ימים מיום הפרישה;
(3) לגבי קצבת פרישה שמשלמת קופת גמל לעובד שפרש מעבודתו - עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו מאה ושמונים ימים מיום שהעובד או המעביד הגיש את הבקשה לקצבה לקופת הגמל;
(4) לגבי קצבת נכות - עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו ששים ימים מיום מתן החלטת הועדה הרפואית שלפיה זכאי העובד לקצבת נכות או מיום הפרישה מהעבודה מחמת נכות, לפי המועד המאוחר יותר;
(5) לגבי קצבת שאירים - עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו תשעים ימים מיום שאחד השאירים הגיש את הבקשה לקצבה, ואם הזכאות לקצבה זו תלויה על פי חיקוק או על פי תקנונה של קופת גמל במתן פסק דין או החלטה של בית משפט או של בית הדין - עד תום החודש שבו נסתיימו שלושים ימים מיום המצאת פסק הדין או ההחלטה הסופיים, הכל לפי המועד המאוחר יותר.
(ב) על אף האמור בפסקאות (1), (3) ו-(5) לסעיף קטן (א), אם היו ברשות מי שחייב בתשלום הקצבה נתונים מספיקים לקביעת הזכאות לקצבה ושיעורה, תוך המועדים האמורים בהן, לא יחולו עליו הפסקאות האמורות החל מתום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו ששים ימים מהיום שבו היו ברשותו הנתונים האמורים.
(ג) לא היו ברשות מי שחייב בתשלום קצבה נתונים מספיקים לחישוב סכום הקצבה המגיעה בארבעת החדשים הראשונים שלאחר המועדים האמורים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א) ובסעיף קטן (ב), והוא שילם מקדמה על חשבון הקצבה בסכום המתאים לנתונים שהיו ברשותו בחודש שקדם לחודש שבו שולמה המקדמה, לא יראו את יתרת הקצבה כמולנת עד תום החודש שלאחר החודש האחרון לתשלום המקדמה.
16ב. תשלום הפרשים (תיקון: תשמ"א)
על אף האמור בסעיף 16, לגבי הפרש הנובע משינוי בסכום הקצבה לאחר שהוחל בתשלומה, לא יראו קצבה כמולנת עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו ששים ימים לאחר המועד שבו נקבע השינוי האמור או שבו הוא חל, הכל לפי המועד המאוחר יותר.
16ג. הגשת בקשה (תיקון: תשמ"א)
עובד החייב לפרוש מעבודתו, על פי תנאי העסקתו, בהגיעו לגיל פלוני, או אם דרש ממנו מעבידו לפרוש מעבודתו לפני שהגיע לגיל האמור, והוא זכאי עקב פרישתו לקצבת פרישה מקופת גמל - חייב מעבידו להגיש בקשה כאמור בפסקה (3) לסעיף 16א(א) לפחות ששה חדשים לפני מועד הפרישה, ואם לא עשה כן יהיה העובד זכאי לקבל ממעבידו פיצוי הלנת קצבה בעד התקופה שבה היו רואים את הקצבה כמולנת אילולא הוראות הפסקה האמורה.
17. פיצוי הלנת שכר (תיקון: תשמ"ה)3
(א) לשכר מולן יווסף הסכום הגבוה מבין אלה (להלן - פיצוי הלנת שכר):
(1) בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - החלק העשירי מהשכר המולן;
(2) הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
(ב) פיצוי הלנת שכר יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה.
17א. התיישנות (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ט, תשמ"ה, תשנ"ג, תשנ"ה)5
(א) הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן - בית-דין אזורי), תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 יום מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית-הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 יום לתקופה של 90 יום.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הלין המעביד את שכרו של העובד, או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חדשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהא תקופת ההתיישנות שלוש השנים האמורות.
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת ההתישנות של שנה האמורה בסעיף קטן (א).
18. הפחתת פיצוי (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ט)
בית-דין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.
18א. תחולת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון: תשמ"ה)3
התיישנה הזכות לפיצוי הלנת שכר, לפיצוי הלנת קצבה או לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים, לפי סעיפים 17א ו-20 (ד), או ביטל בית דין אזורי פיצוי הלנת שכר, פיצוי הלנת קצבה או פיצוי הלנת פיצויי פיטורים לפי סעיפים 18 ו-20 (ד), יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, על אף האמור בסעיף 6 לאותו חוק.
19. פשיטת רגל ופירוק תאגיד (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ט, תשל"א, תשל"ו, תשל"ז, תשמ"ה, תשמ"ו)4
(א) ניתן לגבי מעביד צו כאמור בסעיף 127נה לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968, לא יהיה המפרק כמשמעותו בסעיף 127סא(א) לחוק האמור חייב בתשלום פיצוי הלנת שכר; אולם בהחלטתו בדבר אישור החוב רשאי הוא לקבוע כי על השכר שהולן יתווספו הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום השכר עד יום תשלומו; הפרשים אלה יהיו לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה.
(ב) סעיף קטן (א) לא יחול לענין שכר עבודה שכונס הנכסים הרשמי, נאמן בפשיטת רגל, מנהל עזבון בפשיטת רגל ומפרק תאגיד התחייבו בו אחרי מתן הצו.
19א. חוב קופת גמל כשכר מולן (תיקון: תשל"ג, תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ה)3
(א) יראו כשכר מולן גם סכום שמעביד חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו במישרין ובין שהמעביד חייב לנכותו משכר העובד, ובלבד שהסכום אשר חייב המעביד לנכות לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו היה עליו לנכות או שהסכום שהמעביד נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי לא שולם תוך 21 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות; והוא בין שהשכר הולן ובין שלא הולן.
(ב) פיצוי הלנת השכר לפי סעיף זה יהיה -
(1) לגבי סכום שהמעביד חייב לנכות משכר העובד - לפי סעיף 17;
(2) לגבי סכום שמעביד חייב במישרין לקופת הגמל (להלן - החוב) - הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה שלגביו קיימת החבות לקופת הגמל עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של החוב והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולם החוב; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
(ג) קופת גמל תנהל לכל עובד המבוטח בה כרטיס אישי ובו הפרטים שנקבעו בתקנות; מעביד ימסור לקופת גמל פרטים לגבי עובדו, כפי שיקבע שר העבודה בתקנות.
(ד) סכום שמעביד חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א), יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו.
(ה) עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ובטרם שולם החוב בשל העובד קרה לו מקרה המזכה אותו או את חליפו בקבלת תשלום או שירות בעין מקופת הגמל, רשאית היא לתבוע מהמעביד סכום השווה לסכום ששילמה לעובד או לחליפו או שהיא עתידה לשלמו ואת השווי הכספי של השירות בעין שניתן או שהיא עתידה לתת לעובד או לחליפו, בניכוי כל סכום שהיה משתלם בשל אותו מקרה לעובד או לחליפו, או למעביד, או לשניהם, בין סכום חד פעמי ובין סכומים עתידים, אילו עזב העובד את קופת הגמל ביום שקרה המקרה המזכה כאמור.
(ו) היוון תשלומים עתידיים או שווים הכספי של שירותים בעין עתידיים לענין סעיפים קטנים (ה) ו-(י) יחושב באותה דרך שבה מחשבים היוון קיצבאות וערכן הכספי של גימלאות בעין מכוח סעיף 185 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח-1968, בשינויים המחוייבים.
(ז) בית הדין האזורי לעבודה רשאי להפחית תשלום שמעביד חייב לקופת גמל בחזקת שיפוי כאמור בסעיף קטן (ה), אם ראה נסיבות המצדיקות לעשות כן.
(ח) עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ולא שולם חובו של המעביד לקופת הגמל כאמור בסעיף קטן (א), רשאית קופת הגמל להודיע על כך בכתב לעובד, עם העתק למעביד, ומשעברו ששה חדשים נוספים מיום מסירת ההודעה ולא שולם החוב לקופת הגמל, לא יחולו לגבי אותו חוב הוראות סעיף קטן (ד) אם קבע בית הדין האזורי לעבודה שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל.
(ט) נוצרה הזכאות לתשלום או לשירות בעין מקופת גמל לעובד או לחליפו בתקופה שבין המועד שנקבע בסעיף קטן (א) לבין תום ששת החדשים הנוספים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ח), לא תהא קופת הגמל זכאית להשתחרר מחבותה על-פי סעיף קטן (ד) אף אם הפיגור חל שלא עקב רשלנות הקופה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות אותה.
(י) (1) עובד שחלו עליו הסכם קיבוצי כללי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק
הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, המחייב מעביד לשלם בעדו סכום
לקופת גמל, כאמור בסעיף קטן (א), והמעביד לא מסר לקופת גמל
פרטים שנקבעו בתקנות לגבי העובד ולא שילם סכום כלשהו בשל העובד,
לא יחולו על העובד סעיפים קטנים (ד) עד (ט), ואולם מששולם חובו של
המעביד בשל העובד לקופת גמל כאמור תוך שלוש שנים מהמועד האמור
בסעיף קטן (א) ולפני שאירע מקרה המזכה את העובד או חליפו בקבלת
תשלום או שירות בעין מקופת הגמל - יראו לענין זכויות העובד או חליפו
כלפי קופת הגמל כאילו שולם החוב במועד.
(2) שילמה קופת הגמל לעובד או לחליפו תשלום או העניקה לו שירות בעין מכוח פסקה (1) תוך שנה מיום ששולם חובו של המעביד כאמור, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לחייב את המעביד לשפות את קופת הגמל בשל כך אם ראה נסיבות המצדיקות לעשות כן.
(יא) שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות דרכי מסירת הודעות או פרטים לענין סעיף זה ודרכי הוכחת מסירתם לנמען.
19ב. ביטוח במספר קופות גמל (תיקון: תשל"ו)
(א) הוראות סעיף 19א(ד) עד (יא) (להלן - הוראות) לא יחולו לגבי תשלום או שירות בעין כאמור בהוראות מאת קופת גמל, אם העובד או חליפו זכאים לקבלם במלואם, עקב אותו מקרה המזכה להם, מקופת גמל אחרת מכוח הסכם שבין המעביד והעובד ולא מכוח ההוראות.
(ב) היו העובד או חליפו זכאים מכוח הסכם כאמור בסעיף קטן (א) לתשלום או לשירות בעין שלא במלוא הערך שבו היו ניתנים להם מקופת הגמל הראשונה עקב אותו מקרה המזכה להם, או היו זכאים לתשלום או לשירות בעין כאמור מכוח ההוראות עקב אותו מקרה, ישאו כל קופות הגמל בתשלום במשותף או יתנו במשותף את השירות בעין, וחלוקת הנטל הכרוך בכך תהיה, בהעדר הסכמה ביניהן, כפי שיראה בית הדין האזורי לעבודה לצודק בנסיבות הענין.
(ג) משפנה עובד או חליפו לאחת מקופות הגמל לשם מימוש זכותו לפי ההוראות, תשלם הקופה את התשלום או תתן את השירות בעין, ככל המגיע לו, במלואם, ומשעשתה כן לא יהיה זכאי העובד או חליפו כלפי קופת גמל אחרת לאותו תשלום או שירות בשל אותו מקרה וקופת הגמל ששילמה או נתנה את השירות בעין כאמור זכאית להחזר מקופת גמל אחרת כאמור בסעיף קטן (ב).
19ג. שמירת זכויות (תיקון: תשל"ו)
הוראות סעיפים 19א ו-19ב לא יגרעו מזכויותיו של עובד כלפי מעביד או קופת גמל על פי חיקוק, הסכם או תקנון קופת הגמל, או מחובות וזכויות הדדיות של מעביד וקופת גמל על פי הסכם או תקנון קופת הגמל.
20. פיצויי הלנת פיצוי פיטורים (תיקון: תשל"ז, תשמ"א, תשמ"ה)3
(א) בסעיף זה, "המועד לתשלום פיצויי פיטורים", לגבי עובד או מי שזכאי לפיצויי פיטורים מכוחו - המאוחר שבין המועדים האלה:
(1) יום הפסקת יחסי עובד ומעביד;
(2) המועד שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורים על פי הוראת הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה החלה על העובד;
(3) אם נקבעה, על פי חוזה עבודה או הסכם אחר, זכות לפיצויי פיטורים העודפת על זו הקבועה בחיקוק, בהסכם קיבוצי, בהסדר קיבוצי אחר או בצו הרחבה - היום שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורים על פי אותו חוזה עבודה או הסכם, ואם לא נקבע יום כאמור והזכות כאמור נקבעה לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד - היום שבו נקבעה הזכות;
(4) אם נקבעה, על פי הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה, זכות לפיצויי פיטורים לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד ולא נקבע מועד לתשלומם - היום שבו נקבעה הזכות;
(5) אם הזכות לפיצויי פיטורים מותנית, על פי הוראה שבחיקוק, במילוי תנאי מצד העובד לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד או במילוי תנאי במשך תקופה מסויימת שלאחר אותו יום - יום מילוי התנאי האמור או יום תום התקופה האמורה, לפי הענין.
(ב) יראו פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם; פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה כדלקמן:
(1) שולמו פיצויי הפיטורים בתקופה שבין היום הששה עשר לבין היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם - הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו;
(2) שולמו פיצויי הפיטורים לאחר היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם - הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולמו פיצויי הפיטורים; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
(ב-1) פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן (ב), חלק מפיצויי הפיטורים.
(ב-2) המעביד רשאי להפחית מפיצויי הפיטורים ומפיצוי ההלנה סכום של חוב שחייב העובד למעביד או סכום שהמעביד חייב או זכאי לנכותו מפיצויי הפיטורים.
(ג) מי שזכאי לפיצויי פיטורים שלא מכוח סעיפים 1(א) או 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג1963, לא יחול לגביו המועד לתשלום פיצויי פיטורים כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנמסרה למעביד קודם לכן דרישה בכתב לתשלום הפיצויים תוך ציון העילה לדרישה; נמסרה הדרישה למעביד לאחר המועד האמור יחול לגביו המועד לתשלום הפיצויים ביום מסירת הדרישה.
(ד) הוראות סעיפים 17א, 18 ו-19 יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי הלנת פיצויי פיטורים כאילו היא הלנת שכר, ואולם בית-דין אזורי יהיה מוסמך להפחית או לבטל פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, כאמור בסעיף 18, אף אם פיצויי הפיטורים לא שולמו עקב אחד מאלה:
(1) חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים, שיש בהם ממש לדעת בית -הדין;
(2) חילוקי דעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי עובד ומעביד;
(3) הזכאי לקבלת פיצויי הפיטורים לא מסר למעביד לפי דרישתו פרטים הנוגעים לעובד או לזכאי כאמור והדרושים לענין קביעת הזכות לפיצויי הפיטורים או שיעורם.
(ה) מי שזכאי לקבל מקופת גמל את פיצויי הפיטורים או חלק מהם מכוח תשלומים ששילם לה מעביד, לא יהיה זכאי לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים על הסכום המגיע לו מקופת הגמל, על פי זכותו האמורה, אם המעביד הודיע לקופת הגמל בכתב, תוך 15 יום מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים, כי הוא מסכים לתשלומם; הוראת סעיף קטן זה אינה באה לגרוע מהוראות סעיפים 14 ו-20 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג -1963.
(ו) נפטר עובד או מי שהיה עובד, והפקיד המעביד בקופת בית-דין אזורי סכום של פיצויי פיטורים על-מנת שבית-דין יעבירו לזכאי לו - יראו, לענין סעיף קטן (ב), כאילו שולם הסכום האמור לזכאי ביום ההפקדה.
21. (בוטל) (תיקון: תשל"א)
21א. (בוטל) (תיקון: תשכ"ט)
22. (בוטל) (תיקון: תשכ"ד)
23. (בוטל) (תיקון: תשכ"ט)
24. פנקס שכר ותלוש שכר (תיקון: תשס"ח) 6
(א) מעביד חייב לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד, בכתב, תלוש שכר; בחוק זה -
"פנקס שכר" - פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדים ופרטי השכר ששולם להם;
"תלוש שכר" - רישום נתונים מתוך פנקס השכר, המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד.
(ב) פרטי השכר בפנקס השכר ובתלוש השכר יכללו את הפרטים המנויים בתוספת.
(ג) הרישום בפנקס השכר ומסירת תלוש השכר לעובד ייעשו לא יאוחר מהיום הקובע.
(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על יחיד לגבי עובדו שאותו הוא מעסיק שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, זולת אם שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, קבע אחרת לגבי סוגי מעבידים או עובדים כאמור ובתנאים ובדרך שקבע.
(ה) שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת -
(1) לשנות, בצו, את התוספת;
(2) לקבוע דרכי מסירה מיוחדות של תלושי שכר, לסוגי מעבידים או עובדים.
25. ניכויים משכר עבודה (תיקון: תשי"ט, תשכ"ד, תשכ"ה, תשכ"ח, תש"ם)
(א) לא ינוכו משכר עבודה אלא סכומים אלה:
(1) סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק;
(2) תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו;
(3) דמי חבר בארגון עובדים שהעובד חבר בו, שיש לנכותם מן השכר על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו, והתשלומים הרגילים לוועד העובדים במפעל;
(3א) תוספת לדמי החבר שמותר לנכותם על פי פיסקה (3) המיועדת למימון פעילות מפלגתית, זולת אם הודיע העובד למעבידו בכתב על התנגדותו לתשלום התוספת;
(3ב) דמי טיפול מקצועי ארגוני לטובת הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, שיש לנכותם על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים, או שהעובד הסכים בכתב לניכוי כאמור; שר העבודה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות את מקסימום דמי הטיפול המקצועי-ארגוני שמותר לנכותם לפי פיסקה זו;
(4) סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק;
(5) תשלומים שוטפים לקופת גמל ובלבד שתשלומים כאמור לקופת גמל שהעובד בלבד חייב לשלם לה לא ינוכו משכרו של העובד אם הוא הודיע למעבידו בכתב על התנגדותו לתשלומם.
(6) חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה;
(7) מקדמות על חשבון שכר עבודה, אם אין המקדמות עולות על שכר עבודה בעד שלושה חדשים; עולות המקדמות על שכר עבודה לשלושה חדשים - חלות על היתרה הוראות פיסקה (6).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות.
25א. העברת סכומים שנוכו (תיקון: תשס"ח) 6
(א) סכום שנוכה בהתאם לסעיף 25, יעבירו המעביד למי שלו מיועד הסכום בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה, זולת אם נקבעה בחיקוק דרך אחרת.
25ב. עונשין (תיקון: תשס"ח6, תשס"ט7)
(א) מעביד העושה אחד מאלה, דינו - מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה - חוק העונשין):
(1) לא מוסר לעובדו תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בניגוד להוראות סעיף 24(א); עבירה לפי פסקה זו היא מסוג העבירות של אחריות קפידה;
(2) מוסר לעובדו תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24(ב).
(ב) מעביד שניכה סכומים משכרו של עובד, בניגוד להוראות סעיף 25 , דינו - מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב1)(1) מעביד שלא שילם לעובדו שכר וחלף היום הקובע שלאחריו הפך
אותו שכר לשכר מולן, והמעביד לא הוכיח שאי תשלום השכר נבע
מנסיבה שאינה בשליטתו, דינו - מאסר חצי שנה או קנס כאמור
בסעיף 61 (א)(3) לחוק העונשין.
(2) לא יועמד מעביד לדין בשל עבירה לפי פסקה (1), אלא אם כן חלפו
90 ימים מהיום הקובע והשכר לא שולם עד אותו מועד, ובהתאם
לנוהל שיאשר היועץ המשפטי לממשלה.
(ג) מעביד שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שלו יועדו הסכומים, בניגוד להוראות סעיף 25א, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ד) מעביד שעבר עבירה לפי ההוראות המפורטות להלן, בנסיבות מחמירות, דינו -
(1) סעיף קטן (א) או (ב) - כפל הקנס הקבוע באותו סעיף קטן, לפי העניין;
(2) סעיף קטן (ג) - מאסר 30 חודשים או קנס פי שישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ה) בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" - כל אחת מאלה:
(1) המעשה נעשה בכוונה להשיג טובת הנאה לנאשם או לאחר, או להימנע מתשלום המגיע לעובד או עבורו;
(2) המעביד מואשם בכתב האישום בשישה אישומים לפחות בשל ביצוע עבירות לפי חוק זה, בתוך תקופה שאינה עולה על 12 חודשים, ובלבד ששישה אישומים הם בשל עבירות שנעברו כלפי שני עובדים, שלושה אישומים כלפי כל אחד מהם; במניין האישומים לפי סעיף זה, יראו אישום בעבירה כלפי יותר מעובד אחד כאישום בעבירה כלפי כל אחד מהעובדים.
26. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשכ"ט, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ח) 6
(א) (בוטל)
(ב) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 25ב בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 25ב בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
(ד) בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
26א. סמכות שיפוט ותרופות (תיקון: תשס"ח6, תשס"ט7)
(א) לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי לפסוק פיצויים בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין, נוסף על כל פיצוי או סעד אחר.
(ב) (1) מצא בית הדין לעבודה כי המעביד לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש
שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בניגוד להוראות סעיף 24(א), או
כי המעביד מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי
השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24(א), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן - פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעביד כאמור.
(2) מצא בית הדין לעבודה כי המעביד ביצע הפרה כאמור בפסקה (1) בשני חודשים לפחות בתקופה של 24 חודשים, חזקה היא כי המעביד ביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם כן הוכיח המעביד אחרת.
(3) פיצויים לדוגמה כאמור בפסקה (1) יהיו בסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, ואולם רשאי בית הדין לעבודה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר. הסכום הנקוב בפסקה זו יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ; לעניין זה -
"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד הבסיסי" - המדד שפורסם בחודש יולי 2009;
(4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לעבודה לא יפסוק פיצויים לפי סעיף קטן זה, בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
26ב. נטל הוכחה (תיקון: תשס"ח) 6
(א) בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעביד לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו; בסעיף זה -
"גמול שעות נוספות", "גמול עבודה במנוחה שבועית" - כמשמעותם בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951;
"פנקס שעות עבודה" - פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, או פנקס לפי סעיף 31 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), היתה התובענה לתשלום שכר עבודה בעד גמול שעות נוספות, תהא חובת ההוכחה על המעביד כאמור באותו סעיף קטן, רק בעד מספר שעות נוספות שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או שאינו עולה על שישים שעות נוספות חודשיות.
(ג) בתובענה של עובד שעילותיה השנויות במחלוקת הן אי תשלום גמול שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה השבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה או דמי נסיעות, והמעביד שחייב במסירת תלוש שכר לפי הוראות סעיף 24, לא מסר לעובד תלוש שכר, או מסר לעובד תלוש שכר שלא נכללו בו הרכיבים האמורים, חזקה היא כי נקבע לעובד שכר כולל בניגוד להוראות סעיף 5, ככל שהוא חל עליו, ויראו בשכר ששולם לו כשכר רגיל, שהרכיבים האמורים אינם כלולים בו, אלא אם כן הוכיח המעביד אחרת.
26ג.פיצוי הלנת שכר והליך פלילי (תיקון: תשס"ט7) (בתוקף מ 1.7.2010)
(א) בבואו לפסוק פיצוי הלנת שכר למעביד כאמור בסעיף 17, רשאי בית דין לעבודה להתחשב בכך שהמעביד הורשע בשל אותו מעשה, או שהוטל עליו עיצום כספי בשלו לפי חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט-2009.
(ב) בבואו להטיל קנס על מעביד שהורשע בעבירה לפי סעיף 25 ב(ב1), רשאי בית דין לעבודה או בית משפט להתחשב בכך שנפסק נגד המעביד פיצוי הלנת שכר לפי סעיף 17 בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור.
(ג) בבואו לגזור את דינו של מעביד שהורשע בעבירה לפי סעיף 25 ב(ב1), רשאי בית דין לעבודה או בית משפט להתחשב בכך ששכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או ששכר העבודה לא שולם במועדו עקב חילוקי דעות שיש בהם ממש בדבר עצם החוב ובלבד שהחלק שאינו שנוי במחלוקת שולם.
27. (בוטל) (תיקון: תשל"ו)
28. זכות תביעה (תיקון: תשל"ו, תשמ"ז, תשס"ב)
(א) לאלה תהיה זכות תביעה במישרין נגד המעביד:
(1) אדם אשר לו מיועד סכום שנוכה לפי סעיף 25;
(2) קופת גמל - לגבי סכום שהמעביד חייב לה כאמור בסעיף 19א ולגבי פיצויי הלנת שכר בשל סכום כאמור.
(3) שירות בתי הסוהר או שירות התעסוקה - לגבי סכום שהמעביד חייב לשלם לעובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, התשל"ז-1977.
(ב) תביעת עובד לתשלום שכר מולן או לפיצוי הלנת שכר, יכול שתוגש לבית הדין לעבודה גם בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו.
28א. הגנה על עובד (תיקון: תשס"ב)
לא יפגע מעביד בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו, ולא יפטרו מהעבודה, מחמת תביעה שהגיש העובד או ארגון העובדים כאמור בסעיף 28(ב), בתום לב, לתשלום שכר מולן או לפיצוי הלנת שכר, או מחמת שסייע העובד בתום לב לעובד אחר או לארגון העובדים, בקשר לתביעה כאמור.
29. (בוטל) (תיקון: תשל"א)
30. ערבות מעביד חדש לחוב קודמו
(א) עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעביד החדש לתשלום שכר עבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעביד הקודם, אלא שהמעביד החדש רשאי, על-ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעתונות בדרך הקבועה בתקנות, לדרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חדשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג, ואם פירסם את ההודעה אחרי יום זה - מיום הפרסום. המעביד החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חדשים כאמור.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על העברת מפעל, חלוקתו או מיזוגו עקב פשיטת רגל או עקב פירוק של חברה או אגודה שיתופית בגלל אי-יכלתה לשלם חובותיה.
31. ביצוע ותקנות (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ט)
שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
32. חובת התייעצות
לא יתקין שר העבודה תקנות לפי סעיף 13 אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר.
33. המדינה כמעביד
לענין חוק זה דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר.
34. שמירת זכויות
חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה -עבודה או נוהג.
35. ביטולים
(א) בענינים שחוק זה דן בהם לא יחול הספר השני של המג'לה.
(ב) הסעיפים 82 ו-83 לחוק ההוצאה לפועל העותומני - בטלים.
36. תחילה
תחילת חוק זה ביום י"א בניסן תשי"ח (1 באפריל 1958).
הוספת תוספת 5. אחרי סעיף 36 לחוק העיקרי יבוא:
תוספת6 (תיקון: תשע"א) 8
(סעיף 24(ב))
פרטי השכר ששולם לעובד
1. פרטים לגבי העובד והמעביד -
(א) שם משפחה ושם פרטי של העובד ומספר הזיהוי שלו;
(ב) שם המעביד, מספר הזיהוי שלו או מספר התאגיד, ומען מקום העבודה או עסקו של המעביד.
2. (א) תאריך תחילת ההעסקה.
(ב) ותק מצטבר אצל המעביד או במקום העבודה, לפי הגבוה.
3. לגבי עובד במשכורת - היקף המשרה; לגבי עובד בשכר - הבסיס שלפיו משולם השכר; לגבי עובד ששכר עבודתו נקבע לפי דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו - גם דירוג העובד ודרגתו.
4. תקופת התשלום -
(1) התקופה הקלנדרית שבעדה שולם השכר;
(2) מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בתקופה שבעדה שולם השכר;
(3) מספר ימי העבודה שבהם עבד העובד בפועל בתקופה שבעדה שולם השכר;
(4) מספר שעות העבודה בפועל של העובד בתקופה שבעדה שולם השכר; אם העובד נמנה עם עובדים כאמור בסעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יש לציין זאת במפורש;
(5) מספר ימי החופשה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה;
(6) מספר ימי המחלה שנוצלו בתקופת התשלום ויתרת תקופת המחלה הצבורה;
אם העובד מבוטח על ידי מעבידו בביטוח דמי מחלה לפי סעיף 8 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, אין חובה לציין את יתרת תקופת המחלה הצבורה.
5. השכר ששולם לעובד -
(1) ערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה רגילה;
(2) השכר הרגיל;
(3) תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, לרבות גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, דמי חופשה דמי מחלה, תשלום על חשבון תגמול למשרת במילואים ויתרת תגמול כאמור, וכיוצא באלה; יש לפרט לגבי תשלומים כאמור בפסקה זו את סוג התשלום, את מספר היחידות שבעבורן שולם - אם הוא משולם לפי יחידות, ואת סכום התשלום;
(4) סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה, וכן הסכום
המצטבר שלהם בשנת המס;
(5) סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים בדמי ביטוח לאומי, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס;
(6) סך כל השכר והתשלומים האחרים המובאים בחשבון לעניין זכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות, שיפורט לפי סוג הזכויות שלגביהן הוא מובא בחשבון;
שולם תשלום מהתשלומים המפורטים בפרט זה בעד תקופה שאינה התקופה האמורה בפרט 4(1), יש לציין לגבי אותו תשלום את התקופה שבעדה שולם.
6. הניכויים -
(1) ניכוי מס הכנסה;
(2) ניכוי דמי ביטוח לאומי;
(3) ניכוי דמי ביטוח בריאות;
(4) ניכוי לקופת גמל, שיפורט לפי הקופה שאליה הניכוי מיועד וסכומו;
(5) כל ניכוי אחר, שיפורט לפי סוג הניכוי וסכומו;
(6) סך כל הניכויים.
7. תשלומי המעביד בעבור תנאים סוציאליים לעובד, שאינם משולמים ישירות לעובד ואינם מנוכים משכר העובד, לרבות הפרשות המעביד לקופת גמל.
8. פרטי הפירעון -
(1) הסכום הכולל (ברוטו) המגיע לעובד במועד התשלום;
(2) הסכום בפועל (נטו) לתשלום;
(3) דרך תשלום השכר; לעניין שכר המשולם שלא במישרין, בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק, יש לציין את הגורם שבאמצעותו משולם השכר, ואם התשלום נעשה באמצעות חשבון בנק, לרבות חברת הדואר - מספר החשבון ופרטי הבנק.
9. שכר מינימום לחודש ושכר מינימום לשעה, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, המעודכנים לתקופת התשלום; ואולם לגבי עובד שטרם מלאו לו 18 שנים יש לציין בתלוש השכר את שכר המינימום כאמור שנקבע לפי סעיף 16 לחוק האמור, בהתאם לגילו של העובד.
קרא עוד
מהו חוק חופשה שנתית?
פרק ראשון: מבוא
1. פירושים (תיקון: תשס"ה2)
בחוק זה -
"החופשה" פירושו - חופשה שנתית המגיעה לעובד על פי חוק זה;
"מפקח עבודה" פירושו - מפקח, כמשמעותו בפקודת מחלקת העבודה, 1943;
"עובד בשכר" פירושו - עובד שגמול-עבודתו, כולו או חלקו, משתלם שלא על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו;
"קרן-חופשה" פירושה - קרן-חופשה ששר העבודה הקימה או הסמיכה על פי סעיף 18;
"שנת-עבודה" פירושו - פרק זמן של שנים-עשר חודש, שתחילתו אחד בינואר של כל שנה.
פרק שני : החופשה
2. הזכות לחופשה
כל עובד זכאי לחופשה שתינתן לפי הוראות חוק זה.
3. אורך החופשה (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז)
(א) אורך החופשה לכל שנת-עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד הוא:
(1) בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות - 14 יום;
(2) בעד השנה החמישית - 16 יום;
(3) בעד השנה הששית - 18 יום;
(4) בעד השנה השביעית - 21 יום;
(5) בעד השנה השמינית ואילך - יום נוסף לכל שנת-עבודה עד לחופשה של 28 יום.
אך שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, לעבודה מסויימת חופשה ארוכה מזו, אם ראה צורך בכך מטעמים שבבריאות העובד או שבנסיבות העבודה. בימי החופשה לא ייכלל אלא מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי-חופשה.
(ב) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעביד קיים כל שנת-העבודה, והעובד עבד באותה שנה -
(1) לפחות 200 ימים - יהיה מספר ימי-החופשה כאמור בסעיף קטן (א);
(2) פחות מ-200 ימים - יהיה מספר ימי-החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף-קטן (א), כיחס מספר ימי-העבודה בפועל אל המספר 200; חלק של יום-חופשה לא יובא במנין.
(ג) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעביד קיים בחלק משנת-העבודה, והעובד עבד בתוך אותו חלק-שנה -
(1) לפחות 240 ימים - יהיה מספר ימי-החופשה כאמור בסעיף קטן (א);
(2) פחות מ-240 ימים - יהיה מספר ימי-החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף-קטן (א), כיחס מספר ימי-העבודה בפועל אל המספר 240; חלק של יום-חופשה לא יובא במנין.
4. עובד זמני בשכר (תיקון: תשל"ו, תשס"ח)
(א) סעיף 3 אינו חל על עובד בשכר שעבד פחות - 75 ימים רצופים, אצל מעביד אחד או במקום-עבודה אחד, בין בשנת-עבודה אחת ובין בשתי שנות-עבודה רצופות. לעובד כאמור תשולם תמורת חופשה, כמפורש בפרק השלישי.
(ב) לענין סעיף-קטן (א) רואים ימי-עבודה כרצופים, אפילו חלה הפסקה בעבודה מחמת -
(1) שירות-מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;
(2) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג, וכן אחד במאי;
(3) חופשה על פי חוק זה וכל חופשה או פגרה שניתנה לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד, בין בשכר ובין שלא-בשכר;
(4) שביתה או השבתה;
(5) תאונה או מחלה;
(6) ימי-אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
(7) הפסקה ארעית ללא הפסקת יחסי עובד ומעביד;
(8) אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967.
5. חישוב ימי החופשה (תיקון: תשס"ח)
(א) ואלה הימים שלא יובאו במנין ימי-החופשה;
(1) הימים בהם שירת העובד שירות-מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;
(2) ימי-חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג - להוציא ימי המנוחה השבועית;
(3) ימי חופשת-לידה;
(4) הימים שבהם אין העובד מסוגל לעבוד מחמת תאונה או מחלה;
(5) ימי-אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג אין העובד עובד בהם;
(6) ימי שביתה או השבתה;
(7) ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם עלו על ארבעה-עשר ובמידה שעלו.
(ב) חלו ימים מן האמורים בסעיף-קטן (א) בימי-החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת-עבודה.
6. מועד החופשה (תיקון: תשס"ב, תש"ע) 3
(א) החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת-העבודה שבעדה היא ניתנת, או במשך שנת-העבודה שלאחריה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת במועד שיבחר ויום אחד נוסף באחד מהימים המנויים בתוספת, ואולם אין ברשימת הימים כאמור כדי לפגוע בהוראות סעיף 5, ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 ימים מראש לפחות.
(ג) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בצו, להוסיף על רשימת הימים המנויים בתוספת.
7. צבירת החופשה
(א) אין החופשה ניתנת לצבירה; ואולם רשאי העובד בהסכמת המעביד, לקחת רק שבעה ימי-חופשה לפחות ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות-העבודה הבאות.
(ב) שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור צבירת-חופשה אם, לדעתו, בריאות העובד או הנסיבות בהן העבודה נעשית מחייבים כי כל החופשה תינתן לעובד מדי שנה בשנה.
8. רציפות החופשה
החופשה תהיה רצופה, אלא שבהסכמת העובד והמעביד ובאישור ועד העובדים במקום, אם ישנו, אפשר לחלקה, ובלבד, שפרק אחד ממנה יהיה לפחות שבעה ימים.
9 תחילת החופשה
(א) תאריך תחילת החופשה ייקבע לפחות ארבעה-עשר יום מראש, ומשנקבע התאריך, ירשום אותו המעביד בפנקס המתנהל על פי סעיף 26, אם הוא חייב לנהל פנקס כזה.
(ב) סעיף זה אינו חל על חלקי-חופשה של פחות משבעה ימים.
פרק שלישי : תשלומים
10. דמי החופשה (תיקון: תשכ"ז)
(א) המעביד חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי-חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.
(ב) השכר הרגיל לענין סעיף זה הוא -
(1) לגבי עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו - שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד;
(2) לגבי עובד בשכר - שכר-העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; שכר-העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים; היו ברבע השנה כאמור חדשי-עבודה לא-מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע-השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד.
(ג) שכר-עבודה לענין סעיף (ב) הוא כל תמורה, בכסף או בשווה כסף, המשתלמת לעובד על-ידי המעביד בעד שעות-העבודה הרגילות, זולת אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי שאושר לענין זה על-ידי שר העבודה. סכום המשתלם לעובד לכיסוי הוצאות מיוחדות שאינן קיימות בעת החופשה, אין רואים כחלק משכר העבודה.
11. המועד לתשלום דמי החופשה
דמי החופשה ישולמו לכל המאוחר ביום שבו היו משלמים לעובד את שכרו, אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד; אך אם העובד יצא לחופשה של שבעה ימים לפחות, ודרש להקדים את תשלום דמי-החופשה ישולמו לכל המאוחר שני ימים לפני תחילת החופשה.
12. איבוד הזכות לדמי חופשה
עובד לא יעבוד בשכר בימי חופשתו, ואם עבד עבודה סדירה בשכר, איבד את זכותו לדמי-חופשה; ואם כבר שולמו, רשאי המעביד לנכותם משכר העבודה שישולם לעובד, או לגבותם בכל דרך בה גובים חוב אזרחי.
13. פדיון חופשה
חדל עובד לעבוד לפני שניתנה לו החופשה המגיעה לו עד ליום שבו חדל לעבוד, ישלם המעביד פדיון-חופשה בסכום השווה לדמי-החופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד.
14. חישוב השכר הרגיל, חילוקי דעות בדבר תשלומים (תיקון: תשכ"ט)
(א) שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות משלימות בדבר חישוב השכר הרגיל לענין סעיף 10.
(ב) התעוררו חילוקי-דעות בדבר דרך חישובם של דמי-החופשה, או של פדיון החופשה, או בקשר לסעיף 12, יכריע בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.
15. תשלום תמורת חופשה (תיקון: תשכ"ה)
(א) עובד בשכר העובד אצל מעביד אחד או במקום-עבודה אחד לפחות יום אחד אך פחות מ-75 ימים רצופים כאמור בסעיף 4, בין בשנת-עבודה אחת ובין בשתי שנות-עבודה רצופות, ואין ביניהם חוזה-עבודה בכתב לתקופת-עבודה רצופה העולה על 74 ימים - ישלם בעדו המעביד תמורת חופשה 4% לפחות משכר-העבודה.
(ב) תמורת החופשה תשולם לקרן-החופשה של ענף-העבודה שבו עבד העובד או בכל דרך אחרת שנקבעה בתקנות.
(ג) היתה תמורת החופשה משתלמת לקרן-החופשה, חייב המעביד לשלמה בתחילת החודש שלאחר חודש-העבודה, לפי שכר-העבודה המשתלם לחודש שלפניו לעובדים כאמור בסעיף-קטן (א); המשיך העובד לעבוד אצל אותו מעביד או באותו מקום-עבודה מעל ל-74 ימים רצופים, ישלם לו המעביד את דמי-החופשה, או פדיון-חופשה, הכל לפי הענין, וקרן-החופשה תחזיר למעביד, לפי בקשתו, את הסכומים שהעביר לה בשל אותו עובד; שר התחבורה רשאי לקבוע בתקנות את המועדים והסדרים להחזרת הסכומים על ידי קרן-החופשה כאמור.
(ד) תמורת החופשה ששולמה לקרן-חופשה תימסר לעובד לפי הוראות תקנון הקרן, ותמורת החופשה ששולמה בדרך אחרת תימסר לעובד בדרך שתיקבע בתקנות.
(ה) קרן-חופשה רשאית - בהסכמת העובדים שתינתן בהסכם קיבוצי, בחוזה-עבודה או בדרך אחרת שתיקבע - לבוא לידי הסכם עם המעביד בדבר תשלום דמי-החופשה לקרן גם בעד עובדים שעבדו אצלו מעל ל-75 ימים.
16. זכות לתבוע תמורת חופשה
תמורת חופשה שמעביד חייב לשלמה, יראוה כחוב המגיע ממנו לקרן-החופשה או למי שיש לשלמה בהתאם לתקנות.
17. דין התשלומים
דמי-חופשה, פדיון-חופשה ותמורת-חופשה, דינם לכל דבר כדין שכר-עבודה.
פרק רביעי : קרנות-חופשה
18. הקמה או הסמכה
(א) שר העבודה רשאי להקים קרן-חופשה, וכן רשאי הוא להסמיך קרן-חופשה בתנאים שימצא לנכון, אם נוכח כי יש בה ערובה מספקת לשימוש יעיל בתמורת-החופשה לנופש ולהבראה.
(ב) לא יקים ולא יסמיך שר העבודה יותר מקרן-חופשה אחת לענף עבודה אחד.
(ג) קרן-החופשה תתנהל על ידי העובדים כפי שייקבע בתקנות.
19. פיקוח
קרן-חופשה תהיה נתונה לפיקוח שר העבודה, בהתאם לתקנות.
20. גוף מאוגד
קרן-חופשה היא גוף מאוגד, ורשאית היא להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא-ומתן אחר.
21. התקנון
שר העבודה יקבע תקנון לדוגמה לקרנות-חופשה ואותו תקנון, בשינויים שיאושרו על ידיו, יהיה לתקנון של קרן-חופשה, והקרן תפעל לפיו; התקנון לדוגמה יפורסם ברשומות.
22. דרכי הפעולה
שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרך ייסודה של קרן-חופשה, דרך פעולתה, הנהלת חשבונותיה, הגשת דינים-וחשבונות ופרסומם, דרכי-הפיקוח עליה, ואופן השקעת-כספים והשימוש בעודפים לשם נופש והבראה, וכן בדבר הקמתן של ועדות-ביקורת, הרכבן ודרכי-פעולתן.
23. ביטול הסמכה או פירוק
(א) שר העבודה רשאי לבטל את הסמכתה של קרן-חופשה, או לפרק קרן-חופשה שהוקמה על ידיו, בכל אחד משלושה אלה:
(1) אין הקרן מקיימת את התנאים שנקבעו להסמכתה;
(2) אין הקרן ממלאה אחרי תקנות שהותקנו לפי חוק זה;
(3) הביטול או הפירוק רצוי, לדעת שר העבודה, לטובת האנשים שלהם משתלמת תמורת-חופשה.
(ב) ביטל שר העבודה את הסמכתה של קרן-חופשה, או פירק קרן-חופשה, יודיע בצו, למי ובאיזה תנאים יעברו כספי הקרן. ניתן הצו, יוקנו כספי הקרן למי שהועברו אליו לפי הצו, ולאיש זולתו לא תהיה שליטה עליהם.
24. פרסום והודעות
הודעה על הקמת קרן-חופשה או הסמכתה, וכן הודעה על פירוק קרן-החופשה או על ביטול-הסמכה, תפורסם ברשומות.
25. רושם קרנות חופשה
(א) שר העבודה ימנה אדם להיות רושם קרנות-חופשה; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
(ב) שר העבודה רשאי להעביר לרושם קרנות-החופשה את הסמכויות הנתונות לו על פי פרק זה, חוץ מהסמכויות להתקין תקנות, לפרק קרן-חופשה או לבטל את הסמכתה; הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות.
פרק חמישי: ביצוע וענשים
26. פנקס חופשה
(א) מעביד חייב לנהל פנקס-חופשה שבו יירשמו ביחס לכל עובד הפרטים שייקבעו בתקנות.
(ב) שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעבידים שעליהם יחול סעיף זה.
(ג) בהודעה על פי סעיף-קטן (ב) רשאי שר העבודה לקבוע שפנקס-החופשה יהיה חלק מפנקס אחר שהמעביד חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.
27. סמכויות מפקח עבודה
(א) סמכויותיו של מפקח-עבודה, ביחס לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי עובד בו עובד, הן כסמכויותיו של מפקח לפי סעיף 4(1) לפקודת מחלקת העבודה, 1943;
(ב) מפקח-עבודה רשאי לחקור, בכל ענין הנוגע לחוק זה, כל אדם הנמצא במקום שאליו בא מפקח-העבודה בתוקף סמכויותיו לפי סעיף-קטן (א); אך לא יידרש אדם ליתן תשובה או עדות העלולה לגלגל עליו אשמה פלילית. מפקח-עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר.
(ג) דין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף-קטן (ב) כדין הודעה שנרשמה בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים עליו.
28. עבירות ועונשים
(א) מעביד שעבר אחת העבירות האלה -
(1) לא נתן לעובדו חופשה לפי חוק זה;
(2) לא שילם, בלי צידוק מספיק ותוך זמן המתקבל על הדעת, דמי-חופשה, פדיון-חופשה או תמורת-חופשה לפי חוק זה, דינו - קנס חמישים לירות ביחס לכל עובד שלגביו נעברה העבירה.
(ב) אדם שעבר אחת העבירות האלה -
(1) הפריע למפקח-עבודה להשתמש בסמכויותיו;
(2) סירב להשיב למפקח-עבודה על שאלה שהוא חייב להשיב עליה;
(3) לא ניהל פנקס-חופשה לפי סעיף 26;
(4) לא רשם את הפרטים שיש לרשמם בפנקס-חופשה או רשם פרטים לא-נכונים או לא מלאים;
(5) עבר על תקנות שהתקין שר העבודה על פי חוק זה דינו - קנס עד חמישים לירות.
29. אחריות של חבר הנהלה ושל מנהלים
חברה, אגודה שיתופית או כל חבר-אנשים אחר שלא נתן לעובד חופשה לפי חוק זה או שלא שילם, בלי צידוק מספיק ותוך זמן המתקבל על הדעת, דמי-חופשה, פדיון-חופשה או תמורת-חופשה, רואים כאשם לעבירה גם כל חבר-הנהלה, מנהל או פקיד של אותו חבר-אנשים, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחד משני אלה:
(א) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
(ב) שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שהוראות חוק זה בקשר לעבירה הנידונה יקויימו.
30. חיוב תשלום (תיקון: תש"ן)
(א) במשפט שבו נאשם אדם בעבירה על פי סעיף 28(א)(1), הזכות בידי העובד לטעון ולחקור עדים, ורשאי בית-המשפט או בית דין לעבודה, לפי בקשת העובד, לחייב את הנאשם לשלם לעובד סכום השווה לדמי-חופשה שהיו משתלמים לו אילו ניתנה החופשה בסוף שנת-העבודה שאחרי שנת-העבודה שבעדה הגיעה החופשה.
(ב) במשפט שבו נאשם אדם בעבירה על פי סעיף 28(א)(2) הזכות בידי העובד או בידי מי שיש לשלם לו את תמורת-החופשה, הכל לפי הענין, לטעון ולחקור עדים, ורשאי בית-המשפט או בית דין לעבודה, לפי בקשת העובד או לפי בקשת מי שיש לשלם לו את תמורת-החופשה, לחייב את הנאשם לשלם את דמי-החופשה, פדיון-החופשה או תמורת-החופשה, שהנאשם היה חייב לשלם ולא עשה כן.
(ג) החלטת בית-המשפט או בית דין לעבודה המחייבת את הנאשם בתשלום, כאמור בסעיף-קטן (א) או בסעיף-קטן (ב), דינה, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק-דין סופי של בית-משפט מוסמך, לטובת העובד או לטובת מי שיש לשלם לו את תמורת-החופשה, הכל לפי הענין.
31. התישנות
תקופת ההתיישנות לכל תביעה על פי חוק זה, בין אזרחית ובין פלילית, היא שלוש שנים.
32. חופשה בשעת חירום (תיקון: תשס"ז)
בשעה שלדעת שר העבודה צרכי ההספקה במדינה מחייבים זאת, רשאי שר העבודה, בצו כללי או מיוחד, לדחות את מועד החופשה, לגבי כל העובדים או לגבי סוג מסויים של עובדים; נתן שר העבודה צו כאמור, יקבע הוא מתוך איזה מועד תינתן החופשה או באיזו דרך יפצו את העובד על החופשה.
33. דין עובדי המדינה
לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.
34. חבורת עובדים
בחבורת-עובדים, בין שהיא גוף מאוגד ובין שאינה גוף מאוגד, רואים את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים אותו כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו ובין כל אחד מבני החבורה; ואת כל אחד מבני החבורה כאמור רואים כעובד בשכר שעבד פחות מ-75 ימים רצופים ושבעדו יש לשלם תמורת-חופשה לפי סעיף 15.
35. אי-חלות (תיקון: תשי"ז)
(א) חוק זה אינו חל על -
(1) עובד בחקלאות המקבל את כל גמול עבודתו בחלק מהיבול, בשירותים או בשווה-כסף;
(2) (בוטלה);
(3) עובד ארעי בעבודה שאינה לצורך עסקי המעביד או מקצועו.
(ב) שר העבודה רשאי להתקין תקנות המפרשות מה הן עבודות ארעיות לצורך סעיף קטן (א)(3).
36. ביצוע-ותקנות
שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
37. חובת התיעצות
שר העבודה לא יתקין תקנות, להוציא תקנות על פי סעיף 26(א), ולא ישתמש בסמכויותיו לפי הסעיפים 18(א), 21, 23(א), 26(ב) ו-32, אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים וכן עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת שר העבודה הם רפזרנטטיביים ונוגעים בדבר.
38. שמירת זכויות
חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק. הסכם קולקטיבי, חוזה-עבודה או נוהג.
39. תחילת תוקף
תקפו של חוק זה הוא מיום א' בתשרי תשי"ב (1 באוקטובר 1951).
תוספת 3
(סעיף 6)
1. צום גדליה; ערב יום הכיפורים; ערב חג הסוכות; הושענא רבה; צום עשרה בטבת (יום הקדיש הכללי); תענית אסתר; פורים; שושן פורים; ערב חג הפסח; ערב שביעי של פסח; חג המימונה; ל"ג בעומר; ערב חג השבועות; צום י"ז בתמוז; צום תשעה באב; ערב ראש השנה.
2. ערב חג המולד; ערב ראשית השנה; ערב חג ההתגלות; ערב חג הפסחא; יום הבשורה; ערב עליית ישו השמיימה; ערב חג השבועות.
3. ערב ראש השנה ההג'רית; ערב יום הולדת הנביא; עליית הנביא השמיימה (לילת אלאסרא ואלמעראג'); ערב חג הפסקת הצום (רב עיד אלפיטר); ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).
4. ערב חג אלח'דר (אליהו הנביא); ערב חג הנביא שועייב (יתרו); ערב חג הנביא סבלאן; ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).
5. יום הזיכרון לעדה הצ'רקסית.
6. חג הסיגד.
7. יום האישה הבין-לאומי; יום הזיכרון לשואה ולגבורה; יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור (ערב יום העצמאות); יום ירושלים; אחד במאי; יום הניצחון על גרמניה הנאצית; יום פטירת הרצל; ראש השנה האזרחית.
_________________________________
1 ס"ח תשי"א, 234; תשי"ז, 134; תשכ"ה, 214; תשכ"ז, 100; תשכ"ט, 78; תשל"ו, 96; תש"ן, 151; תשס"ב, 95; תשס"ה, 224; תשס"ז, 10; תשס"ח, 514; תש"ע, 510.
2 סעיפים 2 ו-3 לחוק חופשה שנתית (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005 (ס"ח תשס"ה, 224) קובעים:
"2. תחילה ותחולה
(א) תחילתה של ההגדרה "שנת עבודה", שבסעיף 1 לחוק העיקרי, כנוסחה בחוק זה, ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) (בחוק זה - יום התחילה), והיא תחול גם לגבי צו הרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה שנקבעו בהם, לפני יום התחילה, הוראות בנוגע לאורך החופשה; ואולם לצורך חישוב אורך החופשה לפי הוראות סעיף 3(א) לחוק העיקרי או לפי הוראות הצו, ההסכם, או החוזה האמורים, תמשיך לחול, לגבי התקופה שקדמה ליום כ"א באדר ב' התשס"ה (1 באפריל 2005), ההגדרה "שנת עבודה" כנוסחה לפני יום התחילה.
(ב) בסעיף זה, "הוראות בנוגע לאורך החופשה" - הוראות שענינן אורך החופשה בשנת עבודה, ובלבד ששנת עבודה לפי ההוראות האמורות היא כהגדרתה בסעיף 1 לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה.
3. הוראות לתקופת מעבר
(א) על אף הוראות החוק העיקרי, התקופה שמיום כ"א באדר ב' התשס"ה (1 באפריל 2005) עד יום ל' בכסלו התשס"ו (31 בדצמבר 2005) תיחשב, לענין החוק העיקרי, כשנת עבודה (בסעיף זה - שנת העבודה המקוצרת), ויחולו לגביה הוראות החוק העיקרי בשינויים אלה:
(1) אורך החופשה בשנת העבודה המקוצרת יהיה, על אף הוראות סעיף 3(א) רישה לחוק העיקרי, כמפורט להלן, והכל בלי לגרוע מהוראות סעיף 3(א) סיפה לחוק העיקרי:
(א) היתה שנת העבודה המקוצרת אחת מ-4 השנים הראשונות, כאמור בפסקה (1) של סעיף 3(א) לחוק העיקרי - 11 ימים;
(ב) היתה שנת העבודה המקוצרת השנה החמישית, כאמור בפסקה (2) של סעיף 3(א) לחוק העיקרי - 12 ימים;
(ג) היתה שנת העבודה המקוצרת השנה השישית, כאמור בפסקה (3) של סעיף 3(א) לחוק העיקרי - 14 ימים;
(ד) היתה שנת העבודה המקוצרת השנה השביעית כאמור בפסקה (4) לסעיף 3(א) לחוק העיקרי - 16 ימים;
(ה) היתה שנת העבודה המקוצרת השנה השמינית ואילך, כאמור בפסקה (5) של סעיף 3(א) לחוק העיקרי - יום נוסף לכל שנת עבודה עד לחופשה של 21 ימים;
(2) בסעיף 3(ב) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "200" יקראו "150";
(3) בסעיף 3(ג) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "240" יקראו "180".
(ב) על אף הוראות סעיף 27 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, אורך החופשה השנתית בשנת העבודה המקוצרת לגבי נער כהגדרתו בחוק האמור, יהיה 14 ימים.
(ג) נקבעו לפני יום התחילה, בתקנות, בצו הרחבה, בהסכם קיבוצי, או בחוזה עבודה, הוראות בנוגע לאורך החופשה, יחולו, על אף ההוראות האמורות, הוראות אלה:
(1) שנת העבודה המקוצרת תיחשב, לענין התקנות, הצו, ההסכם או החוזה האמורים, כשנת עבודה;
(2) אורך החופשה בשנת העבודה המקוצרת יהיה שלושה רבעים ממספר ימי החופשה שנקבע לשנת עבודה לפי התקנות, הצו, ההסכם או החוזה האמורים, ולענין זה ייחשב חלק מיום כיום;
בסעיף קטן זה, "הוראות בנוגע לאורך החופשה" - כהגדרתן בסעיף 2(ב)."
3 סעיף 3 לחוק חופשה שנתית (תיקון מס' 11), התש"ע-2010 (ס"ח תש"ע, 510) קובע לגבי תיקון סעיף 6 והוספת תוספת:
"3. תחילה
תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר פרסומו." (החוק פורסם ביום 31.5.2010).
רן חובב מומחה למיסוי ופרישה
קרא עוד