Hovav-Letters — סקירה כלכלית חודשית
יוני 2026
ישראל: תחזית כלכלית-גיאופוליטית
בדרך להיות אימפריה | Markets will continue to rise
קוראים יקרים.
הסקירה שלפניכם אינה סקירה פוליטית. עם זאת, לא ניתן לנתק את הכלכלה מהאירועים הגיאופוליטיים המשפיעים עליה באופן ישיר. בשנים האחרונות בישראל אנו חווים תהליכים אלו בעוצמה חסרת תקדים. לכן בחרתי להתייחס לאירועים פוליטיים וחברתיים מנקודת מבט כלכלית בלבד, תוך התמקדות בהשפעתם הישירה על קבלת ההחלטות באפיקי ההשקעה השונים.
פתיחה: כיצד מתנהלת המדינה?
אחת לחודש אני נוסע לאילת להעביר סמינר מקצועי . הדרך, ההרים, השירים בדרך, כוס הקפה בתחנת הדלק העזובה ופני האנשים שבה: אלה הרגעים שאני מחכה להם. בנסיעה האחרונה הייתה איתי האישה של חיי, ובאמצע הדרך היא שאלה: "תגיד, איך מתנהלת מדינה?"
כיונתי את תשומת ליבה לזריחה ולשדות, אבל היא חזרה על השאלה. זו לא שאלה שנותנים לה תשובה בקלות.
התשובה שניסיתי לנסח: מדינה מתקיימת בתוך מתח קיומי, טריטוריאלי וחברתי. המתח הזה, גם אם הוא בלתי-נעים, מתפקד כדבק חברתי. חשבי על כך: בעולם ללא גבולות ועם שפה משותפת, מדוע בכלל יתכנסו אנשים תחת מדינות? חשבי על מציאות שבה החיסכון הפנסיוני היה גלובלי לחלוטין, כך שמיקום המגורים לא היה משנה לזכויות. איזו תנועת אוכלוסיות היינו רואים?
בני אדם הם יצורים שבטיים. הם מחפשים שייכות וזהות, והשייכות הזו מתחזקת פרדוקסלית דווקא בעיתים של אי-וודאות וחיכוך. זו תופעה סוציולוגית מתועדת, לא בהכרח אסטרטגיה מודעת של מנהיגים.
דוגמה לדינמיקה: אם תשאלי אנשים ברחוב "האם אתם בעד מסירת שטחים?" רובם יענו שלא. אם תשאלי "האם אתם בעד שלום?" רובם יענו שכן. אותו ציבור, אותם אנשים, ניסוח שונה, תוצאה הפוכה. כך עובד הציבור, וכך גם השיח הפוליטי שמושפע ממנו.
ישראל בדרך לבחירות:
ה-7.10.2023 מהווה נקודת תפנית בהיסטוריה של מדינת ישראל. תהליכים פוליטיים, חברתיים וביטחוניים שהיו אמורים להתפתח לאורך שנים קיבלו תאוצה משמעותית. ההיסטוריה הפוליטית מלמדת שמשקלם של מנהיגים נמדד פחות באורך כהונתם ויותר בעומק ההשפעה שהותירו. המתח בין שבטיות לאחדות לאומית מלווה את העם היהודי אפילו עוד מתקופת משה רבנו, שהשכיל לאחד שבטים תחת חזון משותף מבלי לבטל את ייחודיותם.
המערכת הפוליטית בישראל בשנים האחרונות מאופיינת בקיטוב גובר ובקושי לייצר הכרעות מבניות במחלוקות מרכזיות. הערכתי: גם בבחירות הקרובות לא נראה הכרעה ברורה, ובתקופה שבין הבחירות לכינון קואליציה צפויים מתחים חברתיים מוגברים.
אחד התרחישים שצריך לקחת בחשבון לטווח 2026–2027 הוא שינוי בהנהגת הליכוד, על רקע הצטברות אפשרית של גורמים: התקדמות המשפט של נתניהו, סוגיות בריאותיות ותוצאות הבחירות. אם תרחיש כזה יתממש, ההיסטוריה הפוליטית הישראלית מלמדת ששינוי הנהגה במפלגה דומיננטית מוביל לרוב לתהליכי התפצלות, כפי שראינו במפלגת העבודה לאחר רצח רבין. במקרה כזה, ב-2027 מפת הפוליטיקה הישראלית עשויה להתחיל להיבנות מחדש.
ההשלכה הכלכלית: מערכת פוליטית לא יציבה תמשיך להעיב על תמחור הסיכון המדיני של ישראל בשווקים הבינלאומיים, ותעמיק את חשיבותם של נכסים מוחשיים בתיק.
החברה החרדית:
עד 7.10 הייתה בין הציונות הדתית והחרדים זיקה הדוקה. מאז, אנו עדים לתהליך שבו הציונות הדתית והציבור החילוני מוצאים את עצמם במקרים רבים באותו צד של המתרס הביטחוני-חברתי. זהו שינוי משמעותי במפה החברתית בישראל.
הציבור החרדי עומד בפני לחץ הולך וגובר סביב סוגיית הגיוס וההשתלבות בשוק העבודה. היסטורית, ההנהגה הרבנית הפגינה לעיתים יכולת התאמה למצב. דוגמה בולטת היא הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שידע לשמר את עקרונות ההלכה ובמקביל לאפשר השתלבות חברתית.
הערכתי: במהלך עשור הקרוב הציבור החרדי יעבור התאמות מבניות. סביר שרובו יסתגל למציאות החדשה דרך שינויים פנימיים הדרגתיים, כמו שילוב גובר בשוק העבודה ובמסגרות צבא או שירות לאומי. עם זאת, מיעוט מהחרדים יבחר בהסתגרות או בהעתקת מקום מגורים מחוץ לישראל.
ההשלכה הכלכלית: שילוב הדרגתי של הציבור החרדי בשוק העבודה הוא אחד מהמנועים המבניים החשובים ביותר לכלכלה הישראלית לעשור הבא: הגדלת ההיצע של כוח עבודה, הרחבת בסיס המיסים, והקטנת הנטל התקציבי.
יהדות התפוצות:
המגמות הדמוגרפיות בקרב יהדות העולם מצביעות על תהליך מואץ של הסתגרות בקהילות המסורתיות מצד אחד, והתבוללות במגזרים הליברליים מצד שני. גל האנטישמיות מאז 2023 לא הראה סימני התמתנות, וההערכה שלי שיימשך לאורך שנים.
בטווח של עשור, צפויה תזוזה משמעותית: חלק ניכר מיהדות התפוצות הפעילה יבחר בעלייה לישראל. להערכתי למעלה מ-50% מבני הקהילות הפעילות. השאר יתבוללו או יישארו במסגרות מצומצמות.
ההשלכה הכלכלית: גל עלייה כזה הוא הון אנושי איכותי, הון פיננסי משמעותי, ולחץ ביקוש מתמשך על שוק הנדל"ן הישראלי.
מערכות הלחימה:
מאז 7.10.2023 ישראל נמצאת במערכה אחת מתגלגלת על מספר חזיתות. מצב הזירה נכון להיום:
- חמאס שומר על אחיזה שלטונית ברצועת עזה
- חיזבאללה ממשיך להתקיים כשחקן מרכזי בלבנון
- איראן ממשיכה במדיניותה הגרעינית והאזורית
ההערכה היא שהמערכה לא הסתיימה. הסיכוי שממשל טראמפ ייזום סבב נוסף מול איראן נמוך. בנובמבר צפויות בחירות אמצע בארה"ב. טראמפ צפוי לסיים את כהונתו בעוד כשנתיים. ההנהגה האיראנית, בהיותה מודעת ללוח הזמנים, צפויה להמשיך בטקטיקת השהיה.
לאור זאת, סביר שנראה סבב לחימה נוסף בטווח 1–3 שנים. אם הסבב יהיה משמעותי בעוצמתו ויסתיים במנופים מדיניים מספקים, הוא עשוי לפתוח חלון להסדרים אזוריים שיביאו יציבות לטווח ארוך.
הלקח האסטרטגי המסתמן: עליונות צבאית וכלכלית היא תנאי הכרחי להסדרים מדיניים יציבים. הסכמים נבנים מתוך עוצמה.
הריבית:
כפי שצוין בסקירות הקודמות, לא צפויות הורדות ריבית משמעותיות כל עוד המתיחות הגיאופוליטית נמשכת. הסיכון הגיאופוליטי משמש "רצפה" לפרמיית הסיכון של המשק הישראלי, ומגביל את מרחב התמרון של בנק ישראל גם אם האינפלציה תמשיך במגמת התמתנות.
כלכלת ישראל:
על רקע התהליכים שתוארו, ולמרות המתח הביטחוני כלכלת ישראל צפויה דווקא להתחזק בשנים הקרובות. יהיו לכך ארבעה מנועים:
- הון אנושי: גל עלייה צפוי מהתפוצות, בעל פרופיל מקצועי ופיננסי גבוה
- השקעות זרות: התחזקות גיאו-אסטרטגית של ישראל באזור תומכת בזרימת הון
- תעשיות ביטחוניות והייטק: ביקוש עולמי גובר על רקע אי-יציבות גלובלית
- נדל"ן: לחץ ביקוש מתמשך על רקע גידול דמוגרפי.
תחזית שוק המניות המקומי: תשואה עודפת .
כלכלות העולם תמונת מצב עדכנית:
ארצות-הברית:
שוק הנדל"ן בארה"ב ממשיך להתמודד עם ריבית גבוהה ובחובות בסך טריליון דולר שאמורים להיפרע ב–2026. לאחר שלוש שנים שבהן הבנקים בארצות הברית מגדילים את ההפרשות לאירוע חדלות פירעון ושל אי עמידה בפירעון חובות הם מגיעים לקצבה היכולת להמשיך ולספוג את הסיכון. אירוע כזה יכול לייצר משבר עמוק. לחלופין, בהתערבות ממשלת ארצות הברית מתוך רצון למנוע משבר תהיינה עוד תכניות להקלה כמותית ולרכישה של חובות רעים מהבנקים על ידי הבנק המרכזי האמריקאי. משמעות הגדלת חוב זאת היא לטובת מיצוב המערכת הבנקאית. ברור שכל אירוע כזה אינו טוב לכלכלה האמריקאית השוקעת גם כך בחובות .
תשואות אגרות החוב טפסו לשיאים חדשים. העדר קונים לאגרות החוב והנטייה של המשקיעים להמשיך ולרכוש מניות (נכס שלא מבטיח תשואה) מלמד על חוסר אמון של המשקיעים ביכולת של ארצות הברית לפרוע את החוב: מעדיפים נכס סיכון, כמו מניות, על פני אגרת חוב, מגמה זו יכולה עוד להימשך ונמשיך לראות עלייה בתשואות. השוק יתרגל לתופעה, נראה ביקוש לאג"ח קצר והמשך הביקוש למניות. כמובן נמשיך ונעדכן את המגמות בסקירות הבאות. אם יידרש נפיק סקירה מיוחדת בנושא.
מעמדו של הדולר בעולם: לפני כשבוע פורסם תיק השקעות של הנשיא טראמפ. מלבד זה שהרוויח כמיליארד וחצי דולר בפעילות בשוק, הפעילות שלו מתאפיינת בתזזיתיות, כמו ימים בהם נרשמו 60 פעולות ביום! אם זה הנשיא, אז איך יראה מעמדו של הדולר בעולם? נכון בהתאם. כתבתי כבר משנת 2008 על היעלמותו של הדולר בעולם כמטבע רזרבה. הנשיא טראמפ הוא קטליזטור לכך אנחנו נמצאים בתקופה בה הדולר מאבד מאד מערכו ומעמדו. מה יבוא במקומו? זה לא מטבעות הקריפטו. ההערכה שלי, אותה כתבתי כבר מספר פעמים היא שמטבעות דיגיטאליים הם לא יותר מפירמידה כלכלית שסופם להעלם. הערכתי היא שהעולם ינפיק מטבע דיגיטאלי צמוד ומגובה בסחורות.
סין:
במהלך היסטורי מכשירים את היואן כמטבע רזרבה עולמי. במהלך ראשון מסוגו סין ואינדונזיה חותמות על הסכם להנפקת אג"ח ריבוניות הדדיות. המהלך יוביל להוזלת עלויות מימון ויחזק את היואן ויעמיק את האינטגרציה הפיננסית האזורית.
המהלך משתלב במגמה רחבה יותר של התחזקות היואן בזירה הבינלאומית. כיום יותר מ 30% מהסחר של סין מתבצע ביואן, לעומת כ-5% בלבד בשנת 2017. זו תופעה נרחבת בה מוסדות פיננסיים מערביים הגדילו לאחרונה את היקף ההלוואות במטבע הסיני, בין היתר בשל תנאי הריבית הנוחים.
תחזית שוק מניות: תשואה בינונית שנתית.
אירופה:
כלכלת אירופה חווה האטה בצמיחה לצד התעוררות אינפלציונית, בעיקר בשל זעזוע אנרגיה גלובלי שמקורו בהסלמה הביטחונית במזרח התיכון. נציבות האיחוד האירופי עדכנה מטה את תחזית הצמיחה לשנת 2026 ל-1.1% בלבד באיחוד ו-0.9% בגוש האירו, כאשר ברבעון הראשון נרשמה צמיחה אפסית של 0.1%. במקביל, מדד המחירים לצרכן בגוש האירו זינק לקצב שנתי של 3.0% – הרחק מיעד הבנק המרכזי (ECB), מה שמוביל לצפי להעלאת ריבית מונעת ל-2.25% ביוני הקרוב. מנגד, שוק העבודה מפגין חוסן יחסי ושומר על שיעור אבטלה נמוך של 6.4%, אך גיוס העובדים נבלם. השילוב של אינפלציה מיובאת, ריבית עולה וגירעונות ממשלתיים לוחצים (כ-3.5% מהתמ"ג) מציב את היבשת בסיכון לדשדוש ממושך.
תחזית שוק המניות: תשואה עודפת
יפן:
כלכלת יפן חווה התאוששות מתונה המובלת על ידי ביקוש מקומי ויוצאת סופית מדפלציה ממושכת. ברבעון הראשון של 2026 צמח התמ"ג בקצב שנתי חזק של 2.1% (0.5% רבעוני), המציב את תחזית הצמיחה השנתית סביב 0.7%-0.8%.מדד מחירי הליבה (CPI) צפוי לעמוד השנה על כ-2.5%-2.8%, מושפע מזינוק מחירי האנרגיה העולמיים עקב המתיחות במזרח התיכון ומהיחלשות הין. יציבות אינפלציונית זו, לצד עליית שכר היסטורית המונעת ממחסור מיבני חריף בידיים עובדות, תומכת בצריכה הפרטית. בעקבות כך, הבנק המרכזי (BOJ) ששמר על הריבית ברמה של 0.75%, צפוי להעלותה ל-1.0% כבר בקיץ הקרוב. בטווח הארוך, היחלשות המטבע אמנם מייקרת יבוא אך מאיצה את היצוא התעשייתי (רכב ושבבים). מנגד, הזדקנות האוכלוסייה והצטמצמות כוח העבודה נותרו האתגר המבני המרכזי, המעלה את הוצאות הרווחה ומאלץ את הממשלה לקדם השקעות בטכנולוגיה, דיגיטציה וגיוס עובדים זרים כדי לשמר את פריון העבודה.
יפן מוכרת אג"ח אמריקאי כדי לממן התערבויות בשוק המט"ח ולבלום את קריסת הין. במקביל, מוסדיים יפנים נפטרים מהאג"ח האמריקאי ומחזירים הון הביתה בשל עליית הריבית והתשואות ביפן. עם זאת, הממשלה נמנעת ממכירה אגרסיבית כדי למנוע זינוק בתשואות בארה"ב, שיחזק את הדולר ויפגע ביפן בחזרה.
תחזית שוק מניות: חיובי
מגמות בשוק הסחורות והמתכות: בין "דה-דולריזציה" לביקוש תעשייתי לקראת אירוע "אלים" חיובי במחירי הסחורות:
שוק המתכות חווה תמחור דרמטי מחדש, המונע משילוב של שני כוחות גלובליים: מגמת ה"דה-דולריזציה" (ירידת נתח הדולר ברזרבות העולמיות לשפל היסטורי של 56.8%) ובריחת משקיעים לנכסים מוחשיים, לצד זינוק בביקוש הפיזי של מהפכות הבינה המלאכותית והאנרגיה הירוקה.
- זהב (Gold): נכס המקלט הממסדי
- מנוע המגמה: בנקים מרכזיים (בראשם סין, הודו והמזרח התיכון) מסיטים בעקביות הון מאג"ח דולריות לרכישת זהב פיזי כדי לבזר סיכונים ולהתגונן מפני סנקציות מערביות.
- רצפת מחיר קשיחה: הביקוש הממסדי המסיבי מעניק לזהב רשת ביטחון חזקה מפני זעזועים גיאופוליטיים ואינפלציה.
- אופק עתידי: בתרחיש תיאורטי שבו הבנקים המרכזיים יגדילו את רכיב הזהב ל-40% מהרזרבות שלהם, מחיר האונקיה עשוי לנסוק לעבר 9,000 דולר בטווח של חמש שנים.
- כסף (Silver): "זהב ממונף" ומחסור פיזי
- נתוני שוק: מחיר הכסף נסחר סביב 75 דולר לאונקיה (לאחר שיא של 121 דולר בתחילת השנה), תחזית hovavletters מחיר הכסף 140$ עד סוף 2026.
- זווית מוניטרית: בשל התייקרות הזהב, הכסף משמש כאלטרנטיבה נגישה ואטרקטיבית עבור משקיעים פרטיים ומוסדיים בשווקים מתעוררים המבקשים להגן על הונם מפני פיחות מטבעות.
- מלכוד ההיצע: המתכת סובלת מגרעון פיזי מתמשך בשל דרישת שיא מתעשיית הפאנלים הסולאריים, רכבים חשמליים וחוות שרתים (AI), המעצימה את רגישות המחיר לכל חולשה של הדולר.
- נחושת (Copper): הנכס האסטרטגי החדש
- נתוני שוק: מחיר הנחושת נסחר ברמת שיא של כ-12,000 דולר לטון, כאשר התחזיות צופות טיפוס ל-13,000–15,000 דולר לטון השנה עקב מחסור חריף במכרות.
- תשתיות ובינה מלאכותית: הנחושת מהווה את לב מהפכת החשמול העולמית, רשתות החשמל המודרניות וחוות השרתים של הבינה המלאכותית.
- זווית גיאופוליטית: כחלק ממאמצי גוש ה-BRICS להפחתת התלות במערכת הפיננסית המערבית, נחושת מוגדרת כעת כ"נכס אסטרטגי קשיח". מוסדיים רבים מבצעים רוטציה ומסיטים הון מאג"ח ומניות דולריות ישירות לרכש סחורות תשתיתיות כדי לשמר את ערך כוח הקנייה שלהם.
תחזית: מחירי המתכות יפגשו שיאים חדשים במהלך 2026 .
רן חובב
מומחה למיסוי ולפרישה
"המקצוע שלי – הטוב בעולם."
היו אנשים טובים. המעשה מרחיק דאגה.
הסקירה מוקדשת לאישה שלי לימור
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ, המידע המוצג הוא לידיעה בלבד, ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ולא מתחייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי עושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית