HOVAVLETTERS
יום ראשון 04 אוקטובר 2026
The Market Will Continue to Rise
השקעות זה לא עסק לעצלנים
אבא, תספר בבקשה רק לי, אבל תאמר אמת: כמה פעמים ניצחת?
בני, מעולם לא ניצחתי. מעולם.
אבא, לא ניצחת? אם כך, כמה פעמים הפסדת?
בני, מעולם לא הפסדתי.
אבא, די. אתה הרי יודע שזה בלתי אפשרי.
מה בלתי אפשרי, בני?
אתה חייב או לנצח או להפסיד.
ילד, בחיי טעמתי הכול. זווית ההסתכלות שלנו שונה. אני לא מייחס תחושה לתוצאה אלא לדרך, להתמדה. אני לא סופר ניצחונות והפסדים ולא מביט לאחור. אני רק יודע להעריך את הדרך שבה הלכתי ואת האוויר שנשמתי. כן, בני, גם כשהיו מחיאות כפיים, וגם במקומות שבהם "נפגעתי" ונפצעתי, תמיד היה החיוך על פניי, כהודיה, מתוך שלמות, אהבה וקבלה מלאה.
אתה יודע, בני, אני מאמין בחלומות. אני מאמין שאדם חייב לחיות את חלומו. ומי שבחר לעשות חייב לדעת שלא תמיד תהיה הדרך שזורה בדובדבנים; יהיו בה גם קוצים. אבל אדם שמכבד את חלומו ואת דרכו אינו מתבשם מריח הדובדבנים ואינו כואב את שריטות הקוצים. הוא מקבל אותם באהבה וממשיך בדרכו להגשמת חלומו.
כך תמיד היית, אבא. כזה שרואה דברים קצת אחרת.
מלכודת החוב העולמי ונטל הריבית מעל 365 טריליון דולר:
הכלכלה העולמית בשנת 2026 חצה נקודת אל-חזור היסטורית: החוב העולמי הכולל (ממשלתי, תאגידי ופרטי) מעפיל לשיא חסר תקדים של כ-365 טריליוני דולרים, המהווים למעלה מ-330% מהתוצר העולמי הגולמי.
הבעיה הקריטית איננה רק עצם גודל החוב, אלא נטל תשלומי הריבית. הריביות הגבוהות שהונהגו על ידי הבנקים המרכזיים לצורך המלחמה באינפלציה יוצרות עומס אדיר: המדינות המפותחות משלמות כיום למעלה מ-3.3 טריליון דולר בשנה רק עבור שירות החוב! תשלומים אלו גורעים משאבים אדירים מהשקעות בתשתיות, בריאות וחינוך, ומאלצים ממשלות להמשיך ולגלגל חובות בריביות גבוהות יותר.
תרשים 1: היקף החוב העולמי הכולל, חוב המדינות המפותחות ותשלומי הריבית השנתיים .
כלכלת ארה"ב: חוב של 40 טריליון דולר ותשואות אג"ח חונקות:
ארה"ב ניצבת במרכזו של המשבר: החוב הלאומי האמריקאי חצה את רף ה-40 טריליון דולר, ותקציב המדינה נדרש להקצות למעלה מ-1.1 טריליון דולר בשנה רק לתשלומי ריבית – סכום העולה על כל תקציב הביטחון האמריקאי.
תשואות איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים נותרות ברמות גבוהות, מה שמציב רף תשואה גבוה לכל נכסי הסיכון בשוק. הצרכן האמריקאי, שהיה קטר הצמיחה בעשור האחרון, סובל משחיקה ביתרות המזומנים ומעליה חדה בשיעורי הפיגורים בהלוואות אשראי ורכב.
התרחבות גוש BRICS+ והמעבר המאסיבי לזהב פיזי:
במקביל לשחיקה במערב, גוש BRICS+ בהובלת סין, רוסיה, הודו, ברזיל ושותפותיהן החדשות מגביר את צעדיו ליצירת מערכת מוניטרית אלטרנטיבית. הגוש חולש כיום על כ-37% מהתוצר העולמי במונחי כוח על 41% מעתודות הנפט הגולמי בעולם.
תרשים 2: חלוקת התוצר העולמי (GDP) במונחי כוח קנייה: גוש BRICS+ מול כלכלות המערב.
חלק מרכזי באסטרטגיה של מדינות BRICS+ הוא הד-דולריזציה (De-Dollarization): הקטנת האחזקות באיגרות חוב של הממשל האמריקאי ומעבר לרכישות מאסיביות של זהב פיזי. הבנקים המרכזיים בעולם רוכשים זהב בקצב שיא היסטורי כדי לגדר את עתודות המט"ח שלהם מפני שחיקת הדולר והדפסת הכספים.
סין והנורמל החדש: סגירת פער החוב מול ארה"ב:
סין עוברת מודל צמיחה מבוסס נדל"ן לצמיחה הממוקדת בטכנולוגיה עילית, אנרגיה ירוקה ורכבים חשמליים. למרות האתגרים בסקטור הנדל"ן המקומי, יחס החוב-תוצר הממשלתי בסין עומד על כ-90%, לעומת כ-126% בארה"ב.
תרשים 3: מגמת יחס חוב-תוצר (%): השוואה היסטורית ותחזית בין ארה"ב לסין (2016–2026).
אסטרטגיה מעשית למשקיעים ולפורשים:
בסביבה כלכלית של חובות עתק, אינפלציה דביקה וריביות גבוהות, אסטרטגיית ההשקעות המסורתית (כמו תיק 60/40 קלאסי) אינה מספקת עוד הגנה מספקת. להלן עקרונות הניהול האסטרטגי:
| אפיק השקעה |
הקצאה מומלצת |
דגשים אסטרטגיים וגידור |
| זהב פיזי וסחורות אנרגיה |
15% – 20% |
גידור אינפלציוני, הגנה מפני הדפסת כספים ושחיקה מוניטרית עולמית. |
כלכלת ישראל: חוסן נקודתי מול אתגרים המבניים:
הכלכלה הישראלית מציגה שני קטבים מנוגדים. מצד אחד, המשק מפגין חוסן מרשים בטווח הקצר: האינפלציה ירדה ל-1.5%, הנמוכה מאז 2021, בנק ישראל הוריד את הריבית שלוש פעמים ברציפות ל-3.25%, פרמיית הסיכון חזרה לרמתה שלפני 7 באוקטובר, ובנק ישראל צופה צמיחה של 4% השנה. מצד שני, הוצאות הביטחון הגבוהות מייצרות גירעון ומעלות את החוב – מ-60.5% מהתוצר בתחילת 2023 לכ-69% כיום ומעיקות על התקציב האזרחי.
בטווח הארוך, האיום המרכזי הוא דמוגרפי ומבני. האוכלוסייה החרדית, כ-14% מהאוכלוסייה, צומחת בקצב של כ-4% בשנה ומכפילה את עצמה בתוך פחות מעשרים שנה. רק כ-54% מהגברים החרדים מועסקים, שיעור כמעט קפוא כבר עשור. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ללא שילוב חרדים בלימודי ליבה ובתעסוקה איכותית, המשק עלול להפסיד עד 2050 כ-10% מהתוצר – כ-160 מיליארד שקל בשנה – והנטל הכלכלי על מעמד הביניים יחמיר.
במקביל, משבר המשילות מחריף: המשק נשען על קבוצה מצומצמת של משלמי מסים, בזמן שהמוסדות הציבוריים נשחקים. כעת, לקראת הבחירות לכנסת ה-26 ב-27 באוקטובר, המערכת הפוליטית מגיעה לפרשת דרכים גורלית. לדעתי, תוצאות הבחירות יקבעו אם הממשלה הבאה תוביל רפורמות אמיצות לשינוי המסלול, או תמשיך במדיניות גירעונית שתסכן את עתיד המדינה.
לצד האתגרים, לישראל יש נקודת זינוק ייחודית. הרוח היזמית, החדשנות הטכנולוגית והחוסן החברתי שהוכח ברגעי משבר הם מנועי צמיחה נדירים. פתרונות מעשיים – כמו שילוב הדרגתי של אוכלוסיות חדשות בהייטק ובתעסוקה מתוך הבנה הדדית יכולים להפוך את האיום הדמוגרפי להזדמנות כלכלית אדירה, ולייצר כאן צמיחה משותפת, יציבה ומשגשגת.
שוק המניות הישראלי – תחזית חיובית, בזהירות:
אני נשאר אופטימי לגבי שוק המניות הישראלי. מדד ת"א-35 עלה ב-40.5% בשנה העברית החולפת, לעומת 16% ב-S&P 500. בנק ישראל נמצא במחזור של הורדות ריבית, כשהאינפלציה מתחת לאמצע היעד, והמשקיעים הזרים מגדילים את נוכחותם בבורסה – חלקם במסחר עלה לכ-31%. אבל צריך לומר גם את הצד השני: המדד נמצא כ-8% מתחת לשיא שקבע מוקדם יותר השנה, והבחירות, המלחמה מול איראן ותקציב הביטחון עלולים להביא לתנודתיות חדה בטווח הקצר.
רן חובב
מומחה למיסוי ולפרישה
"המקצוע שלי – הטוב בעולם."
היו אנשים טובים. המעשה מרחיק דאגה.
הנתונים נכונים למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים עשויים להתברר כחסרים או כבלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ; המידע המוצג הוא לידיעה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב אינו אחראי לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ואינו מתחייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה יניב רווחים למי שעושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.